"נשים הן מומחיות לשיוויון"

שמונה שנים אחר כך, מונתה אופיר לנציבת זכויות אנשים עם מוגבלויות הראשונה בארץ, תפקיד שייעודו שמירה על האינטרסים של 10% מאוכלוסיית המדינה, המוגדרים כבעלי מוגבלות פיזית, שכלית או נפשית. בכך חשה שהשלימה מעגל.

"תפקיד הנציבות הוא לפעול לקידום עקרונות היסוד של חוק השיוויון", אומרת אופיר, "לפעול למניעת אפלייה, לעידוד השתתפות אנשים עם מוגבלויות בחברה ולמלא תפקידים שונים, בין השאר בייעוץ לשרים בנושא זה, התקנת תקנות וייצוג אנשים עם מוגבלויות, שהופלו בתעסוקה, בבית הדין לעבודה".

עד לאותה שיחת טלפון היתה אופיר סטודנטית לספרות. כמה שנים קודם לכן סיימה תואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטה העברית, עבדה בבית המשפט העליון ובפרקליטות ואף הוסמכה כעורכת דין, אך חשה שאינה יכולה למצות את עצמה. כשהגיעה ההצעה מהאגודה, הבינה שזה בדיוק מה שהיא מחפשת.

"כשקיבלתי על עצמי את התפקיד, לא הבנתי בדיוק את משמעותו", אומרת אופיר, "אך הנושא עורר אצלי סקרנות רבה. ברגע שהחלטתי שאני נרתמת למשימה, הפכתי לשותפה מרכזית בהקמת ארגון שמשנה את חייהם של רבים בארץ".

ב-1996 הוקם ארגון "בזכות" ואופיר מונתה למנהלת הראשונה שלו. היא סייעה רבות לקידום חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שתפקידו לדאוג לאינטרסים של ציבור זה. "המחשבה לחוקק חוק זה היא לא המצאה ישראלית", אומרת אופיר, "החוק קיבל השראה מחוקים דומים בעולם, ביניהם בארה"ב, באנגליה ובמדינות סקנדינביה. יוזמת החוק הוגשה לח"כ דדי צוקר, אז יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט. החוק, בחלקו, נכנס לתוקף בינואר 1999, ועתה מקודם בכנסת חציו השני של החוק".

כאשר החוק נכנס לתוקף, הוחלט להקים נציבות שתדאג ליישומו. ועדת איתור שהוקמה לצורך בחירת מועמד מתאים, בחרה באופיר, בתחילת אוגוסט 2000, לתפקיד הנציבה הראשונה שתיישם את החוק.

"עד כמה שהדבר נשמע אבסורדי", אומרת אופיר, "מדינת ישראל מפגרת, גם כיום, פיגור רב ביחסה לאנשים בעלי מוגבלויות בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי. הדוגמא המוחשית ביותר היא בנושא הנגישות. נכים החוזרים ממדינות המערב מדווחים על כך, שהם חשים במוגבלויותיהם דווקא כשהם חוזרים לארץ ומגלים עד כמה המדינה חסרת אמצעי נגישות מינימליים, גם במקומות ציבוריים כמשרדי ממשלה ומוסדות אחרים. בנוסף, אנשים עם מוגבלויות מופלים במקומות עבודה. 72% מהעיוורים בארץ ו-20% מהחירשים מובטלים מעבודה".

יחד עם זאת, יש לאופיר מסר אופטימי, לפיו בשנים האחרונות חלה התקדמות קלה בהבנת הצרכים של אוכלוסיות מיוחדות, וכמו שנעשו מספר צעדים בנושא קבלת מיעוטים, כך גם חלה התקדמות ביחס לאנשים עם מוגבלויות. לדעתה, עם קבלת החלק השני של החוק, שדן בחוקי התכנון והבנייה והכולל דרישה לנגישות כללית למבני ציבור והתקנת סידורים מיוחדים לנכים, במשרדי ממשלה ובמוסדות ציבור, וכן הסדרת דיור למוגבלים בקהילה, המדינה תעשה צעד גדול נוסף קדימה.

אופיר מציינת את תפקידן של הנשים בכל נושא קידום אוכלוסיות חלשות, ומאמינה שאם יותר נשים ייכנסו לתחום הטיפול באוכלוסיות מיוחדות, ובעיקר בתחום הניהולי, הנושא יקודם עוד יותר.

"נשים הן מומחיות לשיוויון", היא אומרת, "וזאת בשל העובדה שבמשך דורות רבים הן עצמן סבלו מאפליה. אני אומרת זאת כמי שפוגשת מספר הולך וגדל של נשים בתחום הניהולי, כאלה שמכהנות בתפקידים בכירים בארגונים לשינוי חברתי. נשים אלה מקצועיות מאוד ומרשימות מאוד מבחינת היכולות הניהוליות והרגשיות שלהן. לדעתי, אם סגנון זה יחלחל גם לתחומים אחרים בחיינו, כל תחום הניהול ירוויח רווח גדול. גדל בארץ ובעולם דור חדש של נשים מנהלות, שפועל בסגנון אישי ומיוחד, ויש לו תוצאות נפלאות". 0