אוסטרליה מפורסמת ביזמיה הנועזים, ואחד הבולטים מביניהם בימינו הוא יוסף גוטניק.
גוטניק, 48, מפתח כמה ממיכרות הזהב הגדולים ביותר בערבות האוסטרליות, והוא
צבר הון אישי שהוערך פעם ב-450 מיליון דולר. בסיוע צ'ייס מנהטן, גוטניק מנסה
בימים אלו לשכנע משקיעים להכניס 500 מיליון דולר לקרן גידור שהוא מתכוון לנהל.
רק לפני כמה שבועות, הוא סיפר בראיון לעיתון "סידני מורנינג הראלד" שבכוונתו
להעביר מחצית מהאינטרסים העסקיים שלו - לארה"ב.
המוניטין של גוטניק אינם מוגבלים לעיתונות הפיננסית. כנשיא מלבורן דימונז,
המועדון הוותיק ביותר בליגת הכדורגל האוסטרלית, הוא תרם מיליונים כדי להחזיק
את המועדון בחיים. הוא ידוע גם כתורם פוליטי כבד, לא רק בארץ מגוריו אלא גם
בקלחת הפוליטית הישראלית. בישראל זכה גוטניק לפירסום עולמי ב-1996, כאשר סייע
להבטיח את ניצחונו בקלפי של ראש הממשלה הניצי, בנימין נתניהו.
אבל ייתכן שגוטניק זוכה לכבוד הגדול יותר הודות לפעילות הצדקה שלו. כרב מוסמך,
הוא תומך בפרוייקטים יהודיים אורתודוקסיים ברחבי העולם, בייחוד אלה של החצר
החסידית האולטרהאורתודוקסית של לובביץ'. החסידים המשתייכים לחצר, כולם דוברי
אידיש, מכנים אותו בהכרת תודה "goldener rebbe", כלומר "רבי של זהב".
כאשר נשאל גוטניק באחת ההזדמנויות מהי נוסחת העושר שלו, תשובתו היתה: "על פי
ההלכה היהודית, אם אתה תורם לצדקה, זוהי הנוסחה לקבלת ברכת שמיים". אבל כמה
מפעולותיו של גוטניק בתחום הצדקה למוסדות דת עוררו תהיות ואי נוחות. תחקיר
של "בארונ'ס" חשף את העובדה שכמה מאותם מוסדות צדקה סוחרים באחזקות גדולות
של מניות שגוטניק מקדם בעצמו. המוסדות הללו אמנם גרפו רווחים, אבל משקיעים
אחרים באותן מניות ספגו הפסדים כבדים.
בנוסף, לגוטניק היתה מערכת קשרי עסקים עם נחום גולדברג, המרצה כעת עונש מאסר
של חמש שנים בכלא אוסטרלי, בעוון העלמת מס תוך הסתייעות במוסדות צדקה. עוד
אחד שלגוטניק היו קשרים עמו הוא יהודה ורניק, הממתין עתה למשפט באשמת מניפולציה
במניות בניו יורק. "בארונ'ס" גילה שוורניק השתמש במוסדות צדקה כדי לממן את
המיזמים שלו, ולבצע מניפולציות במניות.
בכמה מהמקרים ש"בארונ'ס" בדק לצורך כתבה זו, המניות "הורצו" לשחקים לפני שמוסדות
הצדקה מימשו אותן, בהותירם את יתר המשקיעים עם הפסדים של מיליוני דולרים בעקבות
קריסת מחיריהן. כמה מוסדות שאליהם פנה "בארונ'ס" מסרו שהם אכן הרוויחו היטב
מהשקעות במניות זולות, אבל אין להם, לדבריהם, כל מושג לגבי מניפולציה במחירי
המניות, או לגבי כמות ההון שהמיטיבים שלהם הרוויחו מההשקעות באותן מניות.
למרות שהמפקחים האוסטרליים על ניירות הערך חקרו את יוסף גוטניק במשך מחצית
מהקריירה שלו, הוא מעולם לא הואשם בעבירה כלשהי. עם זאת, בשנה שעברה גזר שופט
פדרלי אוסטרלי קנס עונשין בסך 19 מיליון דולר על Edensor, חברת האחזקות המשפחתית
של גוטניק, בעוון מה שהשופט הגדיר כ"טיפול מוליך שולל שהגיע למירמה" בבעלי
המניות הציבוריים של החברה הנשלטת על ידי גוטניק. הערעור תלוי ועומד. בחודשיים
וחצי האחרונים, "בארונ'ס" חזר ופנה אל גוטניק עצמו בבקשה לסייע בהבהרת טיב
העסקאות ש"בארונ'ס" בדק. אבל למרות תיאבונו המוכח לפרסום בתחומים אחרים, גוטניק
בחר שלא להשיב לפניות כתבינו.
כבנו של אחד הרבנים הנודעים באוסטרליה, גוטניק החל את הקריירה שלו בלימודים
בסמינר הרבני של ברוקלין המשתייך לחצר הלובביצ'ית, לפני שחזר למלבורן ב-1976
כדי לעבוד בעסק טקסטיל השייך לחותנו, מאקס ניו. ב-1979, כשמחירי הזהב החלו
לעלות ועימם גם מחירי המניות בבורסת סידני, גוטניק החל לסחור במניות בהון של
22,000 דולר שהוא לווה.
גוטניק הוכיח את עצמו כמשקיע וכברוקר ממולח, והפך את הון היסוד הזה ל-45 מיליון
דולר, על-פי "Diamonds and Demons", הביוגרפיה שנכתבה עליו, באישורו, על ידי
העיתונאי האוסטרלי דיוויד ברנסטין (כל הסכומים בכתבה זו נקובים בדולרים אמריקניים).
על-פי עדותו שלו, גוטניק צבר יותר הון מ"כרייה" בשוק המניות המקומי מאשר מכריית
אדמה. הוא סחר בעיקר במניות כרייה שמחזורי המסחר בהן היו נמוכים. בשלב מסוים
הוא ניהל שלוש קרנות נאמנות, שסחרו באותן מניות שהוא מכר למשקיעים אחרים.
מפולת הבורסות של 1987 עצרה את "עסקי הנייר", כפי שמתאר אותם גוטניק עצמו,
וכמעט גרמה לו פשיטת רגל. הוא חולץ על ידי הלוואות בסך 54 מיליון דולר שהעמיד
לרשותו בנק בבעלות מדינת המחוז ויקטוריה. כעבור כמה שנים, הבנק מחק חלק נכבד
מן ההלוואות הללו כהפסדים.
אבל לגוטניק היו תומכים אפילו יותר גדולים בממשלה. ברוח סיפורי הנס החסידיים,
בחצר לובביץ' פשטה שמועה שמנהיג החצר המנוח, רבי מנחם מנדל שניאורסון, ניבא
כמה וכמה פעמים שהרב גוטניק ימצא זהב ויהלומים במדבר האוסטרלי. הנבואות הללו
הוזכרו בקלטת וידאו שהוצגה בבתי ברוקרים בניו יורק, כמו דייטק סקיוריטיז ובישופ
רוזן, במסגרת רואד שואו שקידם בארה"ב את מניות חברת "Great Central Mines"
של גוטניק. בווידאו נראה גוטניק מספר שהרב שניאורסון, הלובביצ'ר, חזה לו תגלית
"בשווי מיליארדי דולרים". עם ברכתו של הרב, המניות, שנסחרו בתעודות פיקדון
אמריקניות בארה"ב, קפצו מ-5 ל-14 דולר.
אחד הנהנים מן העלייה הזו היה כולל חב"ד, ארגון הצדקה שמקדם לימודי יהדות,
שהחזיק ב-1.5 מיליון מניות של גרייט סנטרל לפני הנפקת תעודות הפיקדון האמריקניות.
עד ההנפקה כבר נפלו המניות חזרה ל-10 דולרים, וכולל חב"ד נעלם מרשימת בעלי
המניות בחברה. פירוש הדבר הוא שהכולל מכר חלק או את כל מניותיו במחיר השיא
או קרוב לו. "הם היו חלק מאלו שהמזל שיחק להם", סיפר גוטניק בחיוך לביוגרף
שלו.
המכרה של גוטניק מעולם לא הפיק יהלומים, אך התברר כאחד ממכרות הזהב העשירים
באוסטרליה. אחרי תקופת ההרצה הראשונית, מניות גרייט סנטרל נעו בין 4 ל-10 דולרים,
עד שמחיר הזהב החל להיחלש ב-1997. בשנה שעברה, גוטניק חתם על הסכם עם חברת
כרייה אוסטרלית אחרת, לרכישת חלקם של בעלי המניות מהציבור ב-95 סנט למניה.
חברת האחזקות המשפחתית Edensor נתבעה מיד לאחר מכן על ידי רשות ניירות ערך
האוסטרלית באשמה שהיא הוליכה שולל את בעלי המניות מהציבור הרחב. זה היה המקרה
בו פסק השופט הפדרלי האוסטרלי פיצויים בסך 19 מיליון דולר לחובת Edensor. גוטניק
מערער, כאמור, על הפסיקה.
מניות אחרות של גוטניק שמחיריהן עלו כתוצאה ממסחר כבד בתעודות הפיקדון האמריקניות
(ADR) שלהן היו אסטרו מיינינג, סנטאור מיינינג אנד אקספלוריישן וג'ונסון וול
מיינינג. אבל שתי ההצלחות הגדולות ביותר של גוטניק היו קוואנטום ריסורסז ומאונט
קרסי מיינינג, שבשנים 1991 עד 1997 עלו בשיעורים של 64,900% ו-28,640% בהתאמה.
חברות אלה ואחרות, שחלק קטן מהן אפילו רשם רווח תפעולי, הן שהפכו את גוטניק
לאחד מעשירי אוסטרליה. גוטניק, אגב, נהנה מעושרו: הוא מחזיק ביאכטה, טס במטוס
מנהלים פרטי, ומסיע את אשתו ו-11 ילדיהם בצי של מכוניות רולס רויס ובנטלי.
שלא במפתיע, לגוטניק יש השפעה פוליטית ניכרת במולדתו אוסטרליה. הוא תורם נדיב
לשתי המפלגות הגדולות, ושמו מופיע ברשימת מנהיגי העסקים שהממשלה מתדרכת בענייני
מדיניות כלכלית. ראש ממשלתה לשעבר של אוסטרליה, בוב הוק, יושב במועצת המנהלים
של קוואנטום ריסורסז של גוטניק, ומסייע לו לקדם את רעיון קרן הגידור שלו.
כמו יהודים רבים בעולם, גוטניק מגלה עניין רב בפוליטיקה הישראלית. ב-1990 הוא
נתמנה לשליחו בישראל של הלובביצ'ר, הרב מנחם שניאורסון, והזכיר לכל שומעיו
את האיסור שהטיל הרב על מסירת אדמות מארץ ישראל לידי הערבים תמורת שלום. גוטניק
מימן את המתיישבים היהודים בערי הגדה המערבית, כמו חברון. ב-1996 מימן גוטניק
את מודעות הבחירות המפורסמות, בהן הוצג נתניהו כמנהיג שיהיה "טוב ליהודים",
ועל פי כל הדיווחים, הקמפיין הזה אכן סייע לנתניהו לזכות בבחירות.
אבל "דיאמונד ג'ו", כפי שהוא מכונה באוסטרליה, נערץ על חסידיו בעיקר בשל תרומותיו
למוסדות דת. במשך שנים, גוטניק מימן מודעות זעירות שהופיעו בעמוד הראשון של
ה"ניו יורק טיימס"
בימי שישי, בהן נקראו הנשים היהודיות להדליק נרות שבת. ליד מקום קבורתו של
הלובביצ'ר בקווינס, עולי הרגל יכולים להתפלל וללמוד תורה וגמרא בהוסטלים הממומנים
על-ידי גוטניק.
באמצעות הקצאת 10% מרווחיו, גוטניק הוא כנראה התומך הגדול ביותר במוסדות החזרה
בתשובה של חצר לובביץ', המעודדים יהודים "מתבוללים" להפוך לחסידים דרך 1,200
מוסדות הפזורים בעולם, ממרינה דל ריי בקליפורניה עד מוסקבה.
ארגונים לובביצ'רים, כמו כולל חב"ד וחב"ד מארינה, התבררו בתוך כך כסוחרים רציניים
במניות של גוטניק, כך על-פי רשות ני"ע האוסטרלית. למעשה, על סמך מסמכי מסחר
שהושגו על ידי הרשות, כולל חב"ד סחר במשך שנה אחת במניות שקודמו על ידי גוטניק
בסך 8 מיליון דולר ויותר, בעוד "חב"ד מארינה" סחר במניות כאלה בשווי של כ-4
מיליון דולר. הרשויות האוסטרליות תוהות אם המסחר הזה נועד "להריץ" את מחירי
מניותיו של גוטניק בשיטה הקלאסית, לפיה משקיעים תמימים נמשכים למניות על סמך
עליית מחיריהן, ובעלי העניין יודעי הדבר יודעים מתי לממש את המניות, ולהניח
למחיריהן לקרוס.
הרב שלום דוכמן, מנהיג כולל חב"ד, לא הגיב לפניותיו של "בארונ'ס" בעניין המסחר
במניות שביצע המוסד. הרב שמוליק נפרצטק, העומד בראש "כולל מארינה דל ריי" בקליפורניה,
מסר ל"בארונ'ס" שהמוסד שלו החזיק ב"מניה אחת או שתיים" ממניותיו של גוטניק.
"קיבלנו אותן כתרומה. הם פתחו לנו חשבון", אמר נפרצטק, "אנחנו לא באמת סוחרים
במניות. אנחנו רק ממתינים לרגע שבו אומרים לנו מתי למכור אותן".
ומי אומר מתי למכור? "אנחנו מקווים שמר גוטניק יאמר לנו", הסביר נפרצטק. האם
גוטניק היה התורם המקורי של המניות? "אני לא יכול באמת למסור לך את המידע הזה",
השיב הרב, "מפני שאני לא יודע אם הוא רוצה שכל העולם ידע".
אחרי הראיון עם הרב, ל"בארונ'ס" נודע מהשלטונות האוסטרליים על היקף העסקאות
במניות שבוצעו על ידי חב"ד. חזרנו ופנינו כמה פעמים אל הרב נפרצטק. הפעם הוא
לא השיב לפניותינו.
מדוע מעורבים כה הרבה מוסדות צדקה בעסקאות מניות מפוקפקות? חוקרי הלבנות הון
בארה"ב ובאוסטרליה אומרים, מבלי להצביע על מוסד מסוים, שמוסדות דת הם בין הארגונים
היעילים ביותר להסוואת עסקאות פיננסיות, בין היתר משום שהם למעשה פטורים מכל
חובה משפטית של דיווח או גילוי נאות. ג'ון מוסקו, תובע במשרד התובע הכללי של
מנהטן ומומחה להלבנות הון, אומר בהקשר זה שהערכתה הרבה של הדת היהודית לצדקה
בסתר, פירושה לעתים, שכאשר חוקרים מבקשים לקבל לידיהם מסמכים על תרומות, מסמכים
כאלו אאינם בנמצא. מוסדות דת או ארגונים אתניים דומים שנוצלו במשך מאות שנים
כצינורות להלבנת הון כוללים את רשתות המסחר הסיניות בזהב ואת קרנות ההלוואה
"חלאל" המוסלמיות, הוא מציין.
ארגוני צדקה יהודיים אינם היחידים שהפכו למשקיעים בחברות עלומות שם עם מעט
מאוד היסטוריה תפעולית, או ללא עסקים כלל. "בארונ'ס" ביצע בדיקה ממוחשבת של
כל מוסדות הצדקה הדתיים שמכרו לציבור מניות בחברות קטנות בחמש השנים האחרונות.
הרשימה כוללת כנסיות וארגונים מכל מין וסוג, החל בכנסיית עמנואל הפנטקוסטית
בדאלאס, דרך המכון הבפטיסטי של אריזונה וכלה בבית הספר התיכון הקתולי בקנפילד,
קליפורניה. כולם רשמו למסחר כמויות קטנות של מניות בחברות זעירות בשנים הללו.
אבל רק כ-600,000 מניות, בשווי של 3 מיליון דולר במועד בו הן נרשמו, מופיעות
ברשומות של הארגונים הלא-יהודיים, בעוד 32 מיליון מניות, בשווי 98 מיליון דולר,
הופיעו ברשומות מוסדות הדת היהודיים.
בין הארגונים היהודיים שהם בעלי מניות מצויה גם "קרן ירושלים של אש התורה".
לקרן זו אין קשרים עם יוסף גוטניק, אך היא היתה משקיעה פעילה בתוכניות שיווק
המניות של ברוד קפיטל, חברת בנקאות השקעות מניו יורק סיטי המתמחה באיתור משקיעים
לחברות זעירות (ראו מסגרת "מכונת הכסף"). במניות ברוד קפיטל השקיעו עוד כ-35
מוסדות צדקה נוספים.
חברה אחרת שבה היו מעורבים מוסדות צדקה יהודיים, וגם היא מתמחה ב"מניות של
סנט אחד", היא פאטרסון טראביס מניו יורק, שנוהלה על ידי יהודה ורניק. במרבית
המקרים, מחירי המניות של ורניק נסקו לשמיים, לפני שקרסו בבת אחת. ב-1999 האשימו
תובעים פדרליים את ורניק במניפולציה במניות, בקשר לאחת מהן, מ.ל דיירקט. מדובר
על חברת שיווק, שמניותיה נסחרו באותה מתכונת של עלייה מהירה, ובעקבותיה נפילה
חדה. משפטו של ורניק אמור להיפתח בנובמבר. הוא עצמו מכחיש שעבר עבירה כלשהי.
מתכתובת של פרקליטיו עם בית המשפט עולה שהוא מנסה להגיע לעסקת טיעון עם התביעה.
בין תריסר המניות לערך שנמכרו בחיתום של ורניק, יש חברה אחת לאנרגיה חלופית
בתחילת דרכה, הנקראת SCNV Acquisition - שנתמכה ונשלטה על ידי גוטניק. ההנפקה
מ-1998, שהמניה קרסה זמן קצר אחריה, היתה עד כה היחידה בארה"ב של חברה הנשלטת
על-ידי גוטניק. רוב מניותיו האחרות של גוטניק הונפקו באוסטרליה ונסחרו בארה"ב
כ-ADR (תעודות פיקדון).
בין המשקיעים במניות אחרות של ורניק מוזכרת "ישיבת תומכי תמימים" של חסידי
לובביץ'. היא שילמה 145,000 דולר תמורת 45% מהנפקת מניות הבכורה של MedJet,
יצרנית ציוד רפואי בתחילת דרכה. ישיבת תומכי תמימים העניקה גם הלוואת גישור
בסך 208,000 דולר לחברה אחרת שוורניק קידם, רשת בתי פנקייק שנקראת רויאל קנדיאן
פודס. "רשת מוסדות חינוך" מברוקלין מוזכרת כבעלת העניין השנייה בגודלה שרכשה
מניות בכורה בחברת רד הוט קונספטס - מניה של ורניק שעומדת במוקד תביעת מניפולציה
במניה שהמפקחים מדינת ניו ג'רזי הגישו נגד ברוקר אחר.
מוסדות חינוך שילמו גם 30,000 דולר תמורת 9% ממניות הבכורה של MedJet שהוזכרה
לעיל.
ב-1997 הגישה רשות ני"ע האמריקנית, SEC, תביעה נגד ורניק על מניפולציה במניה
של חברת השמת כוח אדם הנקראת AFGL. כשנשאל בתהליך הגשת המסמכים לקראת הדיון
המשפטי על פעילות במניה מצדו של ארגון "לובביץ' של לונג איילנד", השיב ורניק:
"כאשר לקוחותיי עושים איתי עסקים, אם אני אומר להם שזו מניה טובה, הם לא שואלים
שאלות". תביעת SEC תלויה ועומדת.
למוסדות רבים שעימם היו לוורניק קשרי מסחר, יש פעילות בישראל. ב-1998 ורניק
סיפר ל"בארונ'ס" על מוסדות הצדקה שמשקיעים בעסקאות שלו. "בישראל יש למוסדות
קצבאות ממשלתיות, ולכן הם חייבים למצוא דרך לעשות מהן כסף", הוא הסביר. אבל
הסבר אפל יותר לעסקאות הצדקה של ורניק בא מפיו של מאיר להמן, שותף לשעבר של
ורניק, שהסתכסך עימו, ונורה למוות בסגנון מאפיוזי באוקטובר לפני שנה, בתיק
שעדיין לא פוענח. לפני מותו, להמן סיפר ל"בארונ'ס" שוורניק שלט בחשבונות מסחר
במניות של כמה ארגוני צדקה, בשמם של הארגונים הללו, והשתמש בכספים כדי להריץ
כמה מניות לרווחיו האישיים.
שיחת טלפון עם הרב ירחמיאל בנימינסון לא מפריכה את הטענות הללו. הרב עומד בראש
"צבאות השם", מוסד ללא כוונת רווח לפירסומים חינוכיים לילדים, שהשתתף בכמה
מן העסקאות של ורניק. כאשר הרב נשאל על השקעות מוסד הצדקה שלו בקבוצת קונסולידייטד
טקנולוג'י, מניה שקודמה, במקור על ידי הנוכל רוברט ברנן מניו ג'רזי, תשובתו
היתה: "אלו היו המניות שוורניק רכש בשבילנו". על-פי מסמכי SEC, צבאות השם ועוד
שלושה מוסדות לובביצ'ריים מכרו מניות של חברה זו בשווי 1.3 מיליון דולר בעסקה
פרטית לחברה מברמודה. בנימינסון אומר שהוא לא יודע מאומה על העסקה בברמודה,
אבל צבאות השם קיבלה המחאה של 500,000 דולר תמורת מה שוורניק אמר שהיה חלקו
של המוסד בתקבולי המכירה.
ורניק הריץ כמה וכמה מניות באמצעות החשבון של "צבאות השם". כשנשאל אם המוסד
קיבל את החלטות ההשקעות בעצמו, בנימינסון רמז שלא: "ורניק היה אומר לנו: 'אני
רוצה לעשות לכם קצת כסף. אני הולך לתרום לכם כמה מניות'. אנחנו מקבלים בקביעות
שיחות מאנשים שאומרים לנו - 'אנחנו מעבירים כמות נתונה של מניות לחשבון שלכם,
ואנחנו נמכור אותן בשבילכם'. אנחנו מרוויחים הרבה בשיטה הזו. אין לנו מעורבות
בהחלטה על מניה זו או אחרת".
למוסד צדקה נוסף סיפור דומה. "בתי ספר למלאכה" הוא בית ספר מקצועי לובביצ'רי
המיוצג בניו יורק על ידי הניה ליין ובעלה דיוויד. על פי תרשומות SEC, כתובת
המוסד בניו יורק היא ביתם של בני הזוג בברוקלין. המוסד הלווה 500,000 דולר
ל-SCNV, המניה שוורניק חיתם את הנפקתה בשביל גוטניק ב-1998. ביושבם אל שולחן
האוכל בביתם, הניה ליין ובעלה אמרו שהם מעולם לא אישרו הלוואה כזו, "לא עכשיו
ולא בעוד מיליון שנים". כל הכסף שהם מגייסים, היא מסבירה, הולך ישירות לישראל.
תביעה אחרת של SEC טוענת שרשת בתי מלאכה, שכתובתה הפעם היא בית השוכן בסמוך
לביתם של בני הזוג ליין, הלוותה 550,000 דולר ללקוח אחר של ורניק. ביקרנו בבית
זה בברוקלין, שרשום לעתים גם ככתובתה של רשת מוסדות חינוך. את הדלת פתחה לנו
אם לילדים, שהסבירה בחיפזון כי בעלה פשוט מקבל את הדואר של שני הארגונים בשמו
של קרוב משפחה. היא סירבה למסור פרטים נוספים.
ורניק היה בעבר אורח כבוד בהילולות שאורגנו על ידי "צבאות השם" ומוסדות צדקה
אחרים של הלובביצ'רים. כעת, כשתביעות פליליות תלויות ועומדות מעל ראשו, הוא
הגיב בקיצור ל"בארונ'ס": "קיבלתי הוראות מפורשות לא לשוחח אתכם".
ארגוני צדקה דתיים כיכבו גם בתביעת הלבנת הון והעלמת מס שהוגשה במלבורן נגד
נחום גולדברג, שהסתיימה השנה. התובעים האוסטרליים טענו שגולדברג הפעיל גוף
שנקרא יונייטד צ'ריטי, שהיה למעשה ריק מתוכן ושימש מסווה לפעילות הלבנת ההון
של גולדברג. בין ההעברות הכספיות שנבדקו על-ידי התביעה נמצאה גם סידרה של המחאות
מגוטניק, בסך כולל של 550,000 דולר, שגולדברג הפקיד בחשבונות יונייטד צ'ריטי.
גולדברג הפקיד בחשבונות אלו גם המחאות בסך 325,000 דולר שקיבל מעמנואל אלתאוס,
אדם המתואר בביוגרפיה הרשמית שלו כיד ימינו ונאמנו הקרוב ביותר.
ביוני 1998, הן גוטניק והן אלתאוס העידו שהם אינם יכולים לזכור שתרמו אי פעם
כספים ליונייטד צ'ריטי. ואמנם, ההמחאות שהתובעים האוסטרליים הציגו שהופקדו
בחשבון של יונייטד צ'ריטי, נרשמו לפקודת מוסדות צדקה אחרים. גוטניק העיד בבית
משפט במלבורן שהמוסדות האחרים הללו קיבלו את תרומותיו. אלתאוס, באמצעות פרקליטיו,
טען לחפות מכל עבירה.
מסמכים בנקאיים והקלטות של גולדברג הביאו את התובעים לחשוב שאם כספו של גוטניק
אכן הועבר למוסדות הצדקה, חלק מן הכסף הועבר למוסדות הללו באמצעות חשבון הבנק
התל-אביבי של "יהלומי לורנצי", אחת מחברות הסחר הבינלאומי ביהלומי גלם הגדולות
בישראל.
העדויות הרבות מן ההקלטות בהן ניתן להאזין לגולדברג, כוללות שיחת התפארות אחת
שלו, בה הוא אומר כי השלטונות האוסטרליים חושבים שגוטניק הוא מלבין ההון הגדול
ביותר מבין לקוחותיו. בשיחה עם בנקאי ישראלי, גולדברג דוחק בו לזרז את קצב
העברת המזומנים לאלתאוס, ומסביר שמדובר על לקוח חשוב ביותר. "אני אומר לך שהוא
לקוח שלנו כאן", אומר גולדברג לבנקאי, "אם תבוא לכאן, תראה שהוא גדול מאוד.
הוא השני בגודלו אחרי גוטניק". למרות שבשיחות של גוטניק נעשה שימוש במילות
קוד רבות, באחת מהשיחות שהוקלטו בסתר נשמע גולדברג אומר ללקוח פוטנציאלי להלבנת
הון (שהיה לאמיתו של דבר סוכן ממשלתי), שהוא יכול לשגר את הכסף מאוסטרליה לישראל,
וממנה לכל מקום בו יחפוץ הלקוח. "אם אתה שולח ביום שני", אומר גולדברג בשיחה,
"זה יכול להגיע לשווייץ כבר ביום רביעי".
גולדברג, 58, בעבר נשיא קהילת "עדת ישראל" במלבורן - אחד ממוסדות הצדקה החביבים
על גוטניק באוסטרליה - צולם בווידאו על ידי המשטרה האוסטרלית כשהוא נושא שתי
שקיות קניות גדושות בשטרי כסף אל סניף מקומי של בנק ANZ. במשך ארבע שנים, על
סמך תרשומות הבנק שהוגשו כראיות במשפט, משפחת גולדברג טיפלה באמצעותו ב-36
מיליון דולר. התובעים האוסטרליים מאמינים שגם יהלומים בשווי של מיליוני דולרים
עברו תחת ידיו של גולדברג. ואף על פי כן, המשפחה קיבלה תמיכות סעד ממשלתיות
בכל אותה תקופה.
במארס השנה, גולדברג ורעייתו ריטה, 56, ילדיהם נפתלי, 36, והרשל, 34, הודו
בהעלמת מס. כעבור שלושה חודשים, נחום נידון לחמש שנות מאסר. יתר בני המשפחה
שוחררו עם עונשי מאסר על תנאי. בשימוע לקביעת גזר הדין ב-20 ביוני השנה, השופט
מייקל סטרונג ממלבורן רטן ש"התומכים האמידים של משפחת גולדברג" שאת שמם הוא
לא ציין, קנו לכאורה את שתיקת המשפחה על ידי "העלאת רמת חייה וכיסוי כל ההוצאות
המשפטיות" בסך מיליון דולר. מפני שבני המשפחה סירבו להסגיר פרטים על זהות לקוחותיהם,
קבע השופט סטרונג, "המוטבים העיקריים של ההונאה הזו לא הובאו בפני בית המשפט.
כמה וכמה מהם חופשיים כעת בקהילה, בשל אי נכונותם של הנאשמים לזהותם. הם מעמידים
פנים של אזרחים מכובדים, בעוד שלמעשה הם גנבים".
התובעים האוסטרליים קובעים שאי יכולתם להרחיב את התיק ולכלול בו את הפטרונים
של משפחת גולדברג, נובעת מ"חוסר שיתוף פעולה מוחלט" מצד משרד המשפטים הישראלי.
בתשובה לשאלת "בארונ'ס" מדוע בקשת התובעים האוסטרליים לקבל לידיהם מסמכים בנקאיים
שנוגעים לתיק נגד גולדברג לא נענתה, ציינו פקידים ישראליים את תקנות הסודיות
הבנקאית, והסבירו שישראל אינה מחויבת לסייע בחקירות של עבירות פיננסיות.
גם בני משפחת גולדברג לא סייעו לחוקרים להתחקות אחר היעד הסופי של אותם 36
מיליון דולר שהם הלבינו לכאורה. אבל חוקרים אוסטרליים שנסעו לארה"ב בעקבות
הכסף, מאמינים שחלקו הושקע כנראה בעשרות מניות אמריקניות "של סנט אחד", כמו
מנג'מנט טקנולוג'י וסלבריטי אנטרטיינמנט. בשנים 1996 עד 1997, הרשל גולדברג
השקיע 2 מיליון דולר במניות כאלה, ביניהן מנג'מנט טקנולוג'י. ההשקעות הללו
נעשו תוך ניצול "תקנה S" של SEC, שעד שתוקנה לאחרונה, איפשרה לתושבי חוץ שאינם
אמריקנים לרכוש מניות בהנפקתן, ולמכור אותן כעבור זמן אחזקה קצר, בעוד משקיעים
אמריקניים חויבו להחזיק במניות שרכשו בהנפקות במשך שנה. עסקאות כאלה שהתבססו
על "תקנה S" שימשו במקרים רבים עברייני הון.
אחיינו של גוטניק, אליהו רפאל גוטניק, 25, השקיע בעסקאות כאלה כמה מאות אלפי
דולרים - למרות שהוא, וגם הרשל גולדברג, קיבלו כל העת המחאות סעד אוסטרליות.
מי שאירגן רבות מהשקעותיו של הרשל גולדברג בארה"ב היה רונלד ויליאמס, עורך
דין שרשיונו נשלל, המרצה עתה עונש מאסר של חמש שנים בפלורידה, לאחר שהודה באשמת
הונאה במקרה אחר. בראיון שנתן לאחרונה לעיתונות האוסטרלית סיפר ויליאמס שהרשל
גולדברג נהג לשגר כמויות כספים שנעו בין 100,00 ל-500,000 דולר, מחשבון באיים
הקריביים.
על-פי האשמות נגד גולדברג ואליהו גוטניק שהוגשו בתביעות פרטיות נגדם בארה"ב,
העסקאות התנהלו כך: גולדברג וגוטניק (האחיין) היו נושאים ונותנים עם חברות
אמריקניות שנאבקו על חייהן, על רכישת מניות בכורה חדשות שניתנו להמרה למניות
רגילות. במסגרת העסקאות, בעלי מניות הבכורה יכלו להמיר אותן לכמות גדולה יותר
של מניות רגילות, אם מחיר המניה הרגילה היה נופל. גורם נוסף שהשקיע בעסקאות
הללו היה "מפעל קליטה", מוסד צדקה מקנדה שעסק בקליטת מהגרים, ועוד מוסד שנקרא
"תורה וחסד לעזרה וסעד". את תגובת שני המוסדות לא ניתן היה להשיג.
על פי ההאשמות שהחברות פירטו בתביעותיהן, בעלי מניות הבכורה היו מוכרים לאחר
מכן את מניותיהם בשורט, וכך דוחפים את מחיריהן ל"ספירלה של מוות". התביעות
טוענות שבעלי מניות הבכורה נהגו לאחר מכן לגרוף רווחים גדולים מסגירת פוזיציות
השורט שלהם באמצעות המניות הרגילות שהם קיבלו מהמרת מניות הבכורה. כמה מהתביעות
הוסדרו לאחר מכן בחשאיות מחוץ כותלי בית משפט. תביעות אחרות ננטשו כאשר החברות
האמורות פשטו רגל.
רעייתו של הרשל גולדברג, אסתר, שעימה שוחח "בארונ'ס" בטלפון למלבורן, השיבה:
"אני לא חושבת שהוא יהיה מעוניין לשוחח אתכם על שום דבר". כאשר "בארונ'ס" טילפן
לאביו של אליהו גוטניק, מוטל, הוא השיב שבנו שוהה בישראל ומשמש כרב.
כשחקרה את נוהלי ההשקעות של הרשל גולדברג בארה"ב, המשטרה האוסטרלית קיבלה תרשומות
של בנק צ'ייס מנהטן שהראו שגולדברג העביר את רווחי ההשקעות שלו לכמה נמענים.
חלק מן הרווחים הועבר לשני חסידים הקשורים לישיבה של חסידי בעלז בבורו פארק,
ברוקלין. כספים הועברו גם לישיבה של חסידי סאטמר בבורו פארק. חלק אחר הועבר
לחשבונות בנק בשווייץ.
מדוע נקלעו כה הרבה מוסדות צדקה יהודיים לרובע כזה של אורות אדומים פיננסיים?
אחת הסיבות היא החוק בישראל, בה פועלים רבים ממוסדות הצדקה שהזכרנו בכתבה.
ישראל מתוארת כ"גן עדן למלביני הון" על ידי לא אחר מאשר יוסי סדבון, ראש מחלקת
החקירות של משטרת ישראל. בין האטרקציות שלישראל יש להציע בתחום זה, מציינת
משטרת ישראל את הסחר ביהלומים בהיקף של 5 מיליארד דולר בשנה, את הסודיות הבנקאית
ההדוקה, את נוהלי ההסגרה המתישים, ואת העובדה שעד אוגוסט, לא היה בישראל חוק
נגד הלבנת הון. כל שכיות החמדה הללו לא נעלמו מעיניהם של עברייני הפיננסים.
סיבה נוספת היא הפיקוח הרופף מאוד על מוסדות דת שלא למטרות רווח בארה"ב. עובד
לשעבר של IRS, מס הכנסה האמריקני, אמר ל"בארונ'ס" שהמנהל אפילו צימצם את מנגנון
החקירות של פעילותם הפיננסית של מוסדות דת המבקשים פטורים ממס בשנים האחרונות.
דובר של IRS הוסיף בהקשר זה, שיכולות החקירות של המינהל צומצמו. בינתיים, הרבה
אנשים חפים מפשע הפסידו מיליוני דולרים במזימות המניות הללו. אין ספק שהמפקחים
האמריקניים צריכים לבחון את הדברים יותר מקרוב.
כתבות
ני"ע
