"רציתי לעשות משהו שיטביע חותם במדינה"

עמירם בוגט, רשם העמותות מחולל הסערות, מאיים לשלוף שפן מביך נוסף מהכובע: חקירה שהוא מנהל, בסודיות גמורה, סביב עוד שלוש עמותות שפעלו עבור ברק. האם - הוא רודף את ראש הממשלה? "עובדת היותי חובש כיפה, חבר הליכוד לשעבר ותושב מעלה אדומים אינה רלבנטית". האם מחפשים אותו? "הבדיקה בארון הסעף של בזק ליד ביתי העלתה סימנים לכאורה לציתות". מכת ברק

כאילו חסרות צרות לראש הממשלה אהוד ברק ולאנשי הקמפיין שלו, קם לפתע שוב אויב ישן-חדש שלהם, רשם העמותות עורך-הדין עמירם בוגט, ומאשר חשיפתן של שלוש עמותות נוספות הקשורות לישראל אחת. על-פי חשדו של בוגט, גם כספים של עמותות אלה שימשו בחלקם, לכאורה, למימון לא חוקי של מערכת הבחירות הקודמת של ברק, במאי 1999. הדוח המלא בעניין יפורסם ברבים עוד לפני הבחירות לראשות הממשלה ב-6 בפברואר, והוא עלול לגרום מבוכה רבה, אם לא למעלה מזה, לאהוד ברק.

ל"כסף" הגיעו פרטים על החקירה הסודית. הם הוצגו בפני בוגט, במהלך ראיון ארוך שהתקיים בביתו. מדובר בשלוש עמותות "חדשות", שעד כה שמן לא הוזכר בין שמות העמותות שכבר נחקרו בפרשה, ושהממצאים לכאורה ביחס אליהן אינם נופלים בחומרתם מאלה שהתגלו ביחס לעמותות שנחקרו כבר על-ידי בוגט. מרבית האישים, העומדים מאחורי שלוש עמותות אלה, עומדים גם מאחורי העמותות ה"ישנות", הנחקרות בימים אלה על-ידי המשטרה.

תחילה סירב בוגט בתוקף להתייחס לחקירה החדשה, אך משהוצגו בפניו הפרטים, הסכים לאשר את עצם קיומה. הוא טען כי היא נמצאת בשלב מאוד מתקדם, ואמורה להסתיים תוך שבועיים-שלושה. כל פרסום מוקדם של הפרטים המלאים, אמר, עלול לשבש את החקירה. הממצאים, לדבריו, יועברו לוועדת ביקורת המדינה של הכנסת, למשרד מבקר המדינה ולמשטרה. אז הוא גם יודיע ברבים על החקירה שערך.

המידור בחקירה כה גדול, עד שגם אנשי היחידה הארצית לחקירות הונאה, העובדים בשיתוף-פעולה מלא עם יחידת רשם העמותות, לא יודעים עד לרגע זה דבר וחצי דבר על החקירה החדשה. הסיבה לכך היא שאת רוב החקירה מנהל בשבועות האחרונים עמירם בוגט עצמו, כמעט לבדו, בחשאיות גמורה, בשיטות שלא היו מביישות גורמים מודיעיניים בכירים.

דבר קיומה של החקירה הוסתר אפילו מבכירי משרדו, שלא לומר מגיבוריה עצמם.

החשאיות שבה אתה פועל וחוקר עלולה לעורר חשד.

בוגט: "חשד ביחס אליי? איזה?"

שאתה אכן פועל ממניעים זרים ולא ענייניים, כפי שטוענים אנשי ישראל אחת ומקורבי ברק. שאתה רודף אחר ברק על בסיס אישי, מתוך יצר נקמנות.

"אני פועל ממניעים זרים? אין לכם מושג על מה אתם מדברים. בואו נחכה לתוצאות חקירות המשטרה, ואולי גם של מבקר המדינה, ואז נראה מאיזה מניעים באמת פעלתי. כבר עכשיו אני מצהיר חד-משמעית, ואני מזמין כל אחד לנסות להוכיח את ההיפך, שאני מונע רק מרדיפת צדק לשמו ומרצון עז לשמור על שלטון החוק. לשם כך, אין כל הבדל בעיניי, האם מדובר בגופים של מפלגת העבודה, של הליכוד, או של כל מפלגה אחרת. גם עובדת היותי חובש כיפה, חבר הליכוד לשעבר ותושב ותיק של מעלה אדומים, לא רלבנטית".

אין לי מה להסתיר "פרשת העמותות", שבמרכזה מימון לא-חוקי לכאורה של קמפיין הבחירות של ברק במאי 1999, באמצעות כספי עמותות שונות, מסרבת לשכוך. בוגט החל את חקירתו בסביבות מרס 1999, עוד לפני הבחירות. מבקר המדינה ערך חקירה משל עצמו, זימן אליו מעורבים באותן עמותות, ופרסם דוח חריף בנושא. מקורבים לברק, ששמם נכרך בפרשה, ביניהם גם גיסו דורון כהן ומזכיר הממשלה יצחק הרצוג, כבר נחקרו במשטרה, במסגרת חקירה שהיא עורכת, המתבססת על מידע וחשדות שהעלו חקירותיו של בוגט. וכל זה, כשברקע מתנהלת מערכת הבחירות הנוכחית לראשות הממשלה, וכאשר למפלגות יריבות, והליכוד בראשן, אין שום כוונה לתת לנושא לרדת מסדר-היום הציבורי.

לא מפתיע, לכן, שגורמים במפלגת העבודה, חברי-כנסת ואחרים, מבקשים זה זמן לקעקע את תדמית רודף-הצדק שבוגט מקפיד לטפח. הם היו שמחים למצוא ראיות לכך שהוא פועל ממניעים לא מקצועיים, או לפחות כאלה שיצביעו על זיקה פוליטית מובהקת שלו לגורמים בימין. כשמדובר במערכת בחירות קצרה וסוערת, שתהיה מלווה כמעט בוודאות בציטוטים נבחרים מממצאיו של בוגט, כל מידע מחשיד נגדו חיוני כמו אוויר לנשימה - גם אם לא מבחינת החקירה המשטרתית, הרי שבוודאי מבחינת האפקט הציבורי.

אתה יודע ש"מחפשים את ראשך"?

"פחות או יותר".

לפי מה?

"צירוף של שכל ישר וסימנים בשטח".

אילו סימנים?

"בעיצומה של פרשת העמותות העליתי את החשד שמאזינים לי. הזמנתי את קצין הביטחון של משרד הפנים, והוא הזמין גורמי אבטחה ממלכתיים. הבדיקה במשרדי החדש לא העלתה דבר, אבל הבדיקה בארון הסעף של בזק ליד ביתי במעלה-אדומים העלתה סימנים לכאורה שאכן היה שם מכשיר ציתות, והוא סולק זמן קצר לפני הבדיקה" (ממשרד הפנים נמסר, באמצעות דוברת המשרד, ש"לי ולקצין הביטחון של המשרד לא ידוע על-כך דבר").

נבהלת?

"לא, אין לי מה להסתיר".

ועכשיו, מאזינים לנו?

"מי יודע. באחרונה המליץ לי חבר טוב להחליף את מכשיר הטלפון האלחוטי שבביתי למכשיר שקשה הרבה יותר לצותת לו. החלפתי. גם מציתות לטלפון הסלולרי שלי אני חושש. מומחים הסבירו לי שכדי להאזין לו, יש להציב מכשיר האזנה קרוב לביתי. למשל, בתוך שקית ניילון, שתיזרק סמוך לחצר שלי ותיראה כמו שקית אשפה זרוקה. אז כל יום אני אוסף את כל שקיות האשפה שבסביבה. מה אתם מביטים בי ככה, לא רואים שאני צוחק?"

פגישות בחדר צדדי בינתיים, הפרטים שנחשפים ביחס לבוגט ידועים ברובם, כגון היותו של בוגט חבר ליכוד לשעבר; ידידותו עם חבר-הכנסת צחי הנגבי ועם חברי-כנסת נוספים בני גילו של בוגט מהליכוד (דני נוה, למשל, ובמידה מסוימת גם יובל שטייניץ, שעם רעייתו השופטת למד בוגט משפטים); או העובדה שלפני כ-15 שנים הקים בוגט בעצמו עמותה בשם "סקופ", שהיתה קשורה לליכוד.

זו אולי הסיבה לכך שבפגישה לילית שהתקיימה לעיני כול בלובי של מלון מוריה בבאר-שבע ביום ג', ה-19 בדצמבר, במהלך סיורו בן היומיים של אהוד ברק בנגב, החליטו כמה מחברי "צוות החיפוש" של ישראל אחת לשנות אסטרטגיה, ולהתמקד בניסיונות לחשוף את זהות ה"גרון העמוק" - זה שככל הנראה מכיר היטב מבפנים את העמותות, ומזין את בוגט במידע שהוא מחפש. ככל שמדובר באנשיו של ברק, ברור להם שהמידע שבוגט חושף אינו רק פרי כישרון הבילוש של רשם העמותות או איכויותיו כמשפטן אמביציוזי. מישהו מבפנים עוזר לו.

מי האנשים שמלשינים?

בוגט: "מה פתאום מלשינים? אם כבר, מדובר במדליפים. זו הגדרה נקייה בהרבה".

כמה כאלה יש?

"לא אפרט. מדובר ביהודים טובים, שחלקם התייצבו אישית, חלקם שלחו מכתבים ואחרים צלצלו".

ומה המניעים שלהם?

"לא שאלתי, זה לא ענייני. כבר הבנתי שלכל אחד מהם יש מזוודות משלו, בגאז' משלו, ואי-אפשר לדעת מה מסתתר מאחורי לב אנוש. כל אחד מונע על-ידי היצרים שלו. רק לעתים נדירות מדובר ברדיפת צדק".

המניעים חשובים כדי לדעת עד כמה המידע אמין.

"בכל מקרה, אנחנו תמיד לוקחים בחשבון שאולי מדובר בתלונה כוזבת, שמטרתה לנגח ולהכפיש".

הבטחת להם תשלום כספי?

"מה פתאום".

אולי הבטחה שלא יועמדו לדין בגין עבירות שאולי גם הם מעורבים בהן?

"רק דבר אחד הבטחתי להם: לעולם לא אפרסם את שמם, או כל פרט אחר שעלול להסגיר את זהותם".

איפה אתה נפגש עם המקורות שלך?

"לרוב בחדר צדדי במשרדי".

אתה לא חושש שזהותם תתגלה?

"איש לא יודע מי הם, לא בבואם ולא בצאתם".

מדובר בחומר נפץ פוליטי. איך אתה שומר עליו?

"בכספת".

אפשר לפרוץ אותה, לא?

"תאמין לי, אפילו אני לא יודע מהו הקוד הסודי שלה".

22 אלף דולר, כסף קטן כדי להבין היכן עומדת כיום פרשת העמותות, צריך ללכת לרגע צעד אחד לאחור. עוד לפני חודש מאי 1999, בעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה, הגיע מידע לידיעתו של עמירם בוגט, במסגרת תפקידו כרשם העמותות, בדבר שימוש לא חוקי לכאורה שעושות עמותות שונות בכספיהן, לטובת מפלגות שונות, מכל גוני הקשת הפוליטית - בניגוד גמור למנדט שקיבלו אותן עמותות ביום הקמתן.

שימוש כזה, אם נעשה, מעלה חשד לכאורה לעבירה כפולה: הן חריגה מהצהרת הכוונות הראשונית של העמותה, כפי שנקבע ביום הקמתה, והן עבירה על חוק מימון המפלגות, האוסר על עמותות להעביר כספים למפלגות, ומגביל את גובה התרומות שרשאיות המפלגות לקבל. העונש שניתן להטיל בגין העבירה הוא קנס כספי כבד, ואף מאסר בפועל.

אלא שהעניין כולו מעלה מחלוקת משפטית קשה, שטרם הוכרעה בבית-משפט כלשהו. טענתם המרכזית של אנשי ישראל אחת והעומדים מאחורי העמותות היא שאין פגם חוקי בגיוס הכספים לטובת הקמפיין של ברק בעזרת עמותות. לשיטתם, מדובר בהתרשלות של המחוקק, שכאשר חוקק את חוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה, לא הסדיר באופן מלא את נושא מימון הקמפיין של המועמדים, הנפרד מזה של המפלגות.

עוד טוענים אנשי ישראל אחת, שהחוק לא קבע במפורש מהם הקריטריונים להעברת כספים מצד גופים ועמותות לטובת מועמדים לראשות הממשלה, אלא רק למפלגות. לטענתם, ההגבלות שהוטלו על המפלגות, מכוח חוק מימון המפלגות, אינן חלות על מועמדים לראשות הממשלה.

אותם גורמים מסתמכים גם על המכתב המפורסם שיצא מלשכתו של היועץ המשפטי לממשלה, בעקבות פנייה של אנשי ברק לאחר הבחירות שנערכו ב-1996, ולפיו היועץ המשפטי לממשלה אינו מוצא מקום לפתוח בחקירת העמותות שפעלו לבחירתו של בנימין נתניהו באותו זמן.

התלונות שקיבל בוגט התייחסו ל-40 עמותות, שפעלו בחסות מרבית המפלגות. עד מהרה נוקו מחשדות מרבית העמותות שפעלו בקשר עם הליכוד, ישראל ביתנו וש"ס, וכן כעשר עמותות שפעלו בקשר עם ישראל אחת ומפלגת העבודה. בוגט ואנשיו התמקדו בחקירת 18 עמותות שפעלו בסביבתה של ישראל אחת, ולבסוף הגישו, לפני כחודשיים, ממצאים למשטרה, לוועדה לביקורת המדינה ולמשרד מבקר המדינה כנגד שלוש מהן: "רובד", "מנהיגות 2000" ו"ברק לראשות הממשלה". כן הוגשו ממצאים כנגד עמותת "עם שלם", שפעלה בקשר עם הליכוד.

מאחורי רובד עומדים עורך-הדין דורון כהן (גיסו של ברק) ואנשי העסקים לוני רפאלי ועורך-הדין יובל הורן. השלושה רשומים כמייסדיה. בוגט מינה את רואה-החשבון גבריאל אייזיק לחוקר מטעמו, כדי לגבות עדות מהשלושה, אך הם סירבו לשתף איתו פעולה.

עיקר הטענות נגד העמותה מתמקדות בכמיליון דולר שהיא אספה - 560 אלף דולר מצ'רלס ברונפמן, 373 אלף דולר מקרן כהנוב ו-22 אלף דולר מיונתן קולבר. החשד הוא שהכסף לא שימש למטרה שלשמה הוקמה העמותה - מחקרים חברתיים - אלא למטרות פוליטיות מובהקות. למשל, לצורך ביצוע סקרים עבור ישראל אחת ולתפעול קבוצות מיקוד, שיבחנו את הופעותיהם הטלוויזיוניות של ברק ומתחרהו בנימין נתניהו.

מי שכן הסכים להעיד בעניין זה, היה מנכ"ל משרד החוץ דהיום, ד"ר אלון ליאל, ששימש במערכת הבחירות ב-1999 כיועצו של ברק. בעדותו בפני נציג רשם העמותות הוא הודה, בין השאר, שהסקרים אכן נעשו עבור ברק, אף שלא ברק באופן אישי ביקש לבצע אותם, אלא דורון כהן ולוני רפאלי.

החקירה בעניין "מנהיגות 2000", שגם מאחוריה עומדים כהן ורפאלי, בעיצומה. מזכיר הממשלה יצחק הרצוג נחקר בעניין שתי העמותות האלה, אף שהוא אינו רשום כמייסדן, אלא נחשב לאיש הקשר בין העמותות לבין תורמים "כבדים" בחו"ל. בחקירתו במשטרה שמר הרצוג על זכות השתיקה.

בלי קשר לתוצאות חקירת המשטרה, תובע בוגט לפרק את שתי העמותות ולהטיל את הוצאות החקירה, בסך 65 אלף שקל, על כהן, רפאלי והורן.

אתה עצמך פנית לתורמים לעמותות?

בוגט: "לחלקם".

לכאורה, גם הם עברו על חוק מימון מפלגות. גם נגדם תיפתח חקירה?

"העניין לא פשוט. אנחנו צריכים להוכיח שהם ידעו שהכסף שהם תרמו לעמותה עם מטרות מוצהרות תמימות, יועבר למטרות אסורות, כמו מימון מפלגות".

והם מכחישים?

"אמחיש לכם את הבעייתיות. פניתי לאיש עסקים ישראלי מאוד ידוע, שבאחת העמותות הבעייתיות הופיע שמו כתורם. שאלתי האם ידע לאיזו מטרה הוא תרם. התשובה שלו היתה: 'בסכומים מצחיקים כאלה אני לא מתעסק. העוזרים שלי מעבירים את הצ'ק בשמי'. האמנתי לו".

באיזה סכום מדובר?

"22 אלף דולר".

לא יודע מה ברק ידע ב-1972 פוצצו בארצות-הברית צמד כתבי הוושינגטון פוסט, בוב וודוורד וקרל ברנסטיין, את "פרשת ווטרגייט", שבמרכזה הפריצה שהתגלתה במטה הבחירות של המפלגה הדמוקרטית. השאלה המרכזית שעלתה אז היתה האם ריצ'רד ניקסון, ראש המפלגה הרפובליקנית שכיהן אז כנשיא ארצות-הברית, ידע מראש על הפריצה. סופה של הפרשה, כזכור, היה התפטרותו של ניקסון.

אתה מתמצא בפרשת ווטרגייט?

"קראתי את הספר וראיתי את הסרט כמה פעמים".

להבדיל, האם אהוד ברק ידע או לא ידע על השימוש-לכאורה שנעשה בכספי העמותות?

"אין לי מושג".

האם סביר להניח שאדם ריכוזי כמותו לא יהיה מעורב באופן אישי בדרך פעולת המטה שלו ובמקורות המימון?

"אני חוזר ואומר שאין לי מושג".

הוא מכחיש שידע.

"גם אני קראתי את הכחשותיו".

ואין לך סקרנות לגלות?

"סקרנות איננה נמנית עם הסמכויות שניתנו לי, כרשם העמותות. ראש הממשלה אינו בגדר חשוד, כי אין שום סימן, כרגע, שהוא היה מעורב באופן ישיר בפעילות העמותות. מאידך, אם הנחקרים בפרשה ימשיכו לשתוק בחקירתם במשטרה, ייתכן שלמשטרה לא תהיה ברירה אלא לעשות את הצעד הבא, ולחקור גם את ברק".

מישהו ניסה אי-פעם להוריד אותך מהחקירה? שר הפנים, אולי, או גורמים פוליטיים אחרים?

"לא, לא ולא. לא שר הפנים חיים רמון, לא שר הפנים הקודם אלי סוויסה, לא שום גורם רשמי אחר".

לא קרצו ורמזו שאם תרד מהחקירה אולי תזכה בקידום מקצועי?

"פה ישראל, לא אמריקה. שום קריצות. מה שכן, לפני חודשים אחדים החליטו פתאום כמה פקידים באוצר לעצור את תקציב החקירות שלי. ואם אין תקציב, אין חקירות. וזאת למרות שעמדתי היטב בתנאי התקציב שלי. התערבתי, לחצתי, והכסף שוחרר"

זו היתה יוזמה של הפקידים, או של שר האוצר?

"לדעתי, יוזמה שלהם נטו".

היו שטענו כנגד השר לביטחון-פנים, שלמה בן-עמי, שהוא מתעקש למנות לתפקיד ראש אגף החקירות את תת-ניצב אריה מזרחי, בניגוד לדעתו של המפכ"ל, מתוך הבנה שמזרחי יעכב את החקירה בעניין העמותות.

"גם אני קראתי. אלה שטויות. אני מאמין שהמשטרה חוקרת במלוא המרץ והרצינות".

אתה מרוצה מקצב החקירה? למה אין עדיין אישומים?

"אשפוט לפי התוצאות. כרגע היא חוקרת, ויש לאפשר לה לחקור".

ביילין אישר את המינוי בוגט, בן 41, נולד בשיקגו. רעייתו, אדריכלית במקצועה, היא ילידת קנדה. הם מתגוררים עם ארבעת ילדיהם בבית מטופח בקצה מעלה-אדומים. מחלונות ביתם נשקף נוף שובה-עין של הר הזיתים, הר הצופים והיישובים הערביים אל עזריה ואבו-דיס. הזוג בוגט נמנה עם ותיקי מעלה אדומים, וכבר ב-1984 עבר להתגורר ביישוב.

כשהיה בן 11, תלמיד כיתה ה', עלו הוריו של בוגט לארץ, והתגוררו בשכונת קטמון ט' בירושלים. את שירותו הצבאי הוא עשה כמדריך נוער-שוליים בשלומי ובשדרות. לאחר שירותו הצבאי למד בוגט משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומאוחר יותר השלים גם תואר שני בכלכלה, בשלוחה הישראלית של אוניברסיטת מנצ'סטר.

עם תום לימודי המשפטים, פתח בוגט עם שותף משרד לעריכת-דין. לדבריו, חרף ההצלחה הכלכלית, הוא הרגיש חסר סיפוק וחיפש עבודה עם שליחות ציבורית. "רציתי לעשות משהו שיטביע חותם במדינה", הוא אומר.

לפני כשלוש שנים וחצי, באמצע שנת 1996, הציע לו רשם העמותות הקודם, בן-ציון גרינברגר, שעמד לפני פרישה, להציג את מועמדותו לתפקיד, שנחשב אז אפור ולא מבוקש. מבחינה מנהלתית כפוף רשם העמותות לשר הפנים, אולם על-פי הנוהג שר המשפטים הוא שממליץ על האיוש. באותם ימים, שר הפנים היה אלי סוויסה מש"ס, ושר המשפטים היה צחי הנגבי מהליכוד.

טוענים שהנגבי חבר שלך, עוד מימיכם המשותפים כסטודנטים למשפטים, ושהוא מינה אותך כדי להשתמש בך במלחמתו בברק.

"הנגבי הוא לא חבר, הוא מכר - גם מימינו באוניברסיטה, שבהם לא ממש היינו חברים, וגם מהליכוד. אבל הטענות האלה הן שטויות. לא הוא מינה אותי, זה אני שהצעתי את מועמדותי".

הוא בטח לא התעצב לראות אותך בין המועמדים.

"אולי נכון שהוא שמח לראות את מועמדותי, אבל ודאי שלא היתה לו כוונה 'להשתמש' בי. בי לא משתמשים. ויותר מזה, לפני כשנה שר המשפטים הנוכחי, יוסי ביילין, איש מפלגת העבודה, אישרר את מינויי".

הוא בוודאי מצטער על כך היום.

"המחשבות הרעות שלכם מיותרות. אתם לא מבינים שאני נאמן אך ורק למדינה ולשלטון החוק, ושאין לי כל שיקולים זרים?"

לא כולם חושבים כך.

"אז שיוכיחו את ההיפך - וחסל".

תפנימו: אני עובד ציבור יריביו של בוגט במפלגת העבודה ובישראל אחת חוזרים וטוענים שהעובדה שבוגט חובש כיפה ובעל זהות פוליטית ימנית מובהקת היא הדלק המניע את מאבקו, ולא רדיפת הצדק, שבה הוא מתהדר.

חבר-הכנסת אופיר פינס מישראל אחת, אחד הטוענים הנשמעים ביותר כנגד בוגט, קורא לו לפסול את עצמו ממעורבות בחקירת העמותות. "הרי הוא עצמו היה חבר עמותה, סקופ, שעסקה בפעילות פוליטית ימנית", אומר פינס. "מבקרת המדינה מרים בן-פורת קבעה בזמנו שהעמותה שלו חרגה בפעילותה מהמטרות התרבותיות שלשמה הוקמה. לכן אני סבור שבוגט חייב היום לפסול את עצמו ממעורבות בחקירות בנושאים פוליטיים רגישים, הקשורים למפלגות שמאל, הרחוקות מהשקפותיו. יש כאן ניגוד אינטרסים מובהק. אדם כזה, עם קריירה עשירה בליכוד ורקורד של פעילות שנויה-במחלוקת בעמותה ליכודניקית, אינו אובייקטיבי".

בוגט מתרגז למשמע הטענות הללו. הוא טוען שהמבקרת ניקתה את סקופ מכל חשד. לשיטתו, בארץ טרם הפנימו את המושג "עובד ציבור", הפועל אך ורק לתועלת הציבור. "מה הקשר בין הכיפה שעל ראשו של רשם העמותות לחקירתו בפרשת העמותות של ישראל אחת", הוא מתקומם.

אלא שהכיפה ביחידת רשם העמותות אינה מונחת רק על ראשו של הרשם, אלא גם על ראשו של גבריאל אייזיק, רואה-החשבון החיצוני המיוחד, שמונה לחקור בפרשת העמותות של ישראל אחת, וגם סגניתו של בוגט שומרת מסורת ותושבת השטחים.

צירוף מקרים?

"ודאי, אלא מה. הנה לך 'סקופ', שיזים את החשדות שלך נגד יחידת רשם העמותות. נציגת הרשם, העוקבת מקרוב אחר פרשת העמותות של ישראל אחת, היא אשת-שמאל מובהקת. יותר מזה, היא אפילו מכרה אישית של רבים מישראל אחת ומפלגת העבודה. הם כועסים עליה, ומקוננים באוזניה 'מה את עושה לנו'. הם לא תופסים שהיא, כמו כולנו, מונעת משיקולים מקצועיים-נטו".

עד כמה שיקולים מקצועיים בלבד היו אלה שגרמו לפרסום בעיתוי הנוכחי, סמוך לבחירות, של הממצאים שאספת נגד העמותות הקשורת לישראל אחת?

"הטענה הזאת היא בדיחה. כבר באוגוסט 1999 רציתי לפרסם את הדוח, אבל ראשי העמותות הם שסירבו לשתף איתי פעולה ולהגיב על שאלותיי, והם שמשכו את העניין עד היום. זהו פשר העיכוב, שגרם לכך שהדברים יתפרסמו בימים של ערב בחירות. אין מקום לשום פרשנות אחרת".

אגב בחירות - אתה לא חושד שגם בהתמודדות הנוכחית על ראשות הממשלה שיטת העמותות עדיין חיה ונושמת?

"בהחלט לא. אני מקווה שלא. זו תהיה רשלנות וציניות בלתי רגילים מצד מי שימשיך לפעול בדרך פסולה. בכלל, קיימת אצלנו ההערכה, שכל מי שהיה מעורב בפעילות בעמותות הבעייתיות בבחירות הקודמות, נהג כך רק משום שלעמותות היה דימוי של פרוצות לכל רוח, ללא כל אמצעי אכיפה. מין חור שחור, שאף אחד לא בדק, ממש פרצה קוראת לגנב. היום, לאחר מהומת האלוהים שעשינו, אתם עוד שואלים האם מישהו לא שמע חדשות וממשיך לנצל את העמותות לצרכים פוליטיים?"

בבת-אחת כל הפוליטיקאים ומקורביהם הפכו צדיקים תמימים, ולא ינסו לגייס כספים למטרותיהם בדרכים דומות?

"נגעתם בנקודה בעייתית. אני לא יודע אם מותר לי לספר לכם, אבל עורך-דין מרכזי אחד אמר לי לא מזמן, אני מניח בלי שהתכוון, כי הוא וחבריו עובדים על שיטת גיוס כספים חדשה למפלגתם הפוליטית, שתעקוף את שיטת העמותות: הם יפתחו בארץ סניף של חברה עסקית בין-לאומית, והכספים של שלוחה מקומית זו יועברו למפלגתם, בדרך סיבובית כלשהי, הרחק הרחק מעיניהם הבולשות של סקרנים למיניהם. למשל, עיניי שלי".

בערוץ 2 מכפישים אותי כדי לסבר את האוזן, כיום רשומות בארץ כ-26 אלף עמותות, שההיקף הכספי של פעילותן מסתכם בכ-50 מיליארד שקל - כ-13% מהתוצר הגולמי של ישראל. בוגט נכנס לתפקיד עם הרבה מרץ, ועד מהרה עיצב את התפקיד האפרורי, הטכני והפקידותי בעיקרו, ברוחו ובצלמו.

הוא קיצר את תהליכי הרישום של עמותות חדשות מחצי שנה לשלושה ימים; פעל לסגירתן של עמותות לא פעילות; החל לשבת על זנבם של ראשי העמותות ורואי-החשבון שלהן, ודרש דוחות כספיים שוטפים; החל לגבות כספים מהעמותות, באמצעות יישום סעיף ישן שחייב תשלום אגרה שנתית בסך כ-1,000 שקל, ושכמעט לא יושם קודם; הכפיל את מספר עובדי רשם העמותות ל-28 והעביר את המשרדים למשכן חדש ומרווח.

אולם מבחינת בוגט, גולת הכותרת של פעילותו היא המלחמה שהכריז באמצע 1999 על ראשי עמותות שעשו בהן כבשלהן - משכו משכורות-עתק כמעט ללא ביקורת, והטו את העמותות לפעילות הכרוכה במעורבות פוליטית. באחרונה פועל רשם העמותות להעברת תיקון בכנסת לחוק העמותות, שיציב תקרה לשכרם של חברי ועדים של עמותות.

לפני כחצי שנה החליטו הוא ורעייתו לנתק את מכשיר הטלוויזיה שבביתם מהכבלים. "הילדים התמכרו לטלוויזיה, ואנחנו יחד איתם", הוא מסביר. היום קולטים בני משפחת בוגט רק את הערוץ הראשון. בוגט טוען שיתר הערוצים ממש לא חסרים לו. "ממילא בחדשות ערוץ 2 מכפישים אותי מפעם לפעם, אז לא אכפת לי לא לשמוע את הדברים בשידור חי".

מה זה "מכפישים"?

למשל, לפני ימים אחדים, כשהגשתי את הדוח שלי לוועדה לביקורת המדינה, ציינו במהדורת החדשות בנבזות רבה כי 'רשם העמותות, שמונה על-ידי נתניהו, הגיש את הדוח...'. אלף, לא מוניתי על-ידי נתניהו ואני אפילו לא מכיר אותו. ובית, לא שמעתי הגדרות נבזיות כאלה המתייחסות לעובד ציבור אחר.

"הרי איש לא אומר 'מבקר המדינה שמונה על-ידי...', או 'היועץ המשפטי לממשלה שמונה על-ידי...'. זו דה-לגיטימציה מובהקת שלי - וערוץ 2 נדבק בה - על-ידי גורמים פוליטיים. הוא כאילו מכוון את צופיו למסקנה שמאחר שרשם העמותות מונה כביכול על-ידי נתניהו, יש להתייחס לממצאיו בזהירות ובחשדנות, אם לא למעלה מזה" (פנייתנו לחברת החדשות של ערוץ 2, לקבלת תגובתה, לא נענתה עד למועד סגירת הגיליון).

מהמקום שאתה גר בו רואים מלוא-העין את מדינת פלסטין המתהווה. לא מפחיד לגור כאן?

"לא מפחיד, משונה. לפי התוכניות של ברק, רק כביש אחד יחבר אותנו לירושלים. דע לך שעד לראש השנה שררו יחסי שכנות מצוינים בינינו לבין שכנינו בעזריה. את כל הבית הזה בנו פועלים משם. את כל הציוד קנינו שם".

אז לא תתנגד לעלייתו של אריאל שרון לשלטון.

"אל תסבך אותי בפוליטיקה".

בוא נאמר, לא תתעצב.

"אתם גוררים אותי לפינה חשוכה, שאיננה מוצאת-חן בעיניי".

עורך-הדין דן שיינמן, המייצג לעניין זה את הרצוג, כהן ורפאלי, מוסר כי בשל מורכבות העניין ורגישותו, הם אינם מעוניינים להגיב.