מוטי החולב: שכר רטרואקטיבי של 4 מיליון שקל באלביט הדמיה

לאחר שאיבה אובססיבית של מאות מיליוני דולרים מקופתן של אלביט הדמיה ואלסינט לטובת רכישת עיסקי הנדל"ן והמלונאות הממונפים שלו, מתפנה זיסר לטפל ב"קטנות": אישור תשלומי שכר רטרואקטיביים במיליוני דולרים לבכירי החברה, והוא בראשם

התשואה העלובה שהעניקה אלביט הדמיה לבעלי המניות מאז עברה לשליטתו של מוטי זיסר (-33%) היא כנראה העדות הברורה ביותר לדעה הרווחת בשוק ההון באשר לטיב ניהולה של חברה זו.

מאז רכש זיסר את מניות השליטה בחברה מידי אלרון, במאי 99', הוא איננו חדל מ"לחלוב" את קופת המזומנים שלה ושל החברה-הבת אלסינט. יתרות הנזילות של הקבוצה, שבתחילת 99' עמדו על כחצי מיליארד דולר, עומדות היום על פחות ממחצית סכום זה.

בתוך שנה וחצי צפופות של עיסקות בעלי עניין, הספיק זיסר להעביר לאלביט הדמיה את פעילות הנדל"ן הממונפת שלו במזרח אירופה ובמרכזה - מרכזים מסחריים ומלונות - תמורת כ-300 מיליון דולר במזומן (כולל הלוואות בעלים).

ייתכן כמובן שביום מן הימים, לכשיתגשמו התחזיות הוורודות שלו אודות הקניונים שהוא זורע ברחבי במזרח אירופה, יודו המשקיעים באלביט הדמיה לזיסר על שינוי פני החברה. בינתיים, הם מתקשים למצוא סיבה לאופטימיות: מאז העברת השליטה בחברה, היא מציגה הפסד מצטבר של כ-100 מיליון שקל, לו אחראים בעיקר הנכסים החדשים שקלטה, פעילויות וותיקות (פיתוחים בתחום האולטרסאונד) וגם חדשות (ייזום פרוייקט שאפתני של רשת כבלים אופטיים גלובלית).

הביצועים העיסקיים הלא משכנעים, כמו גם תשואת החסר של מניות אלביט הדמיה, לא מנעו מזיסר וחבריו לדירקטוריון לזמן בסוף השבוע אסיפה כללית של בעלי המניות, בעוד חודש מהיום, כדי לאשר שורה ארוכה של הטבות למנהלים בכירים, וזיסר בראשם.

בין היתר, יתבקשו בעלי המניות באלביט הדמיה לאשר הקצאת מניות החברה לחברי הדירקטוריון, המונה את שלום זינגר, שמעון יצחקי, רחל לוין, הרב אלימלך פירר, שוקי פורר וכן את נציגי הציבור במועצת המנהלים - מאיר קייזרמן ומשה מני.

זיסר עצמו, המשמש כיו"ר דירקטוריון אלביט הדמיה, ויתר על השתתפות בהקצאת המניות, אך לעומת זאת יתבקשו בעלי המניות לאשר לו שכר חודשי של 50 אלף דולר, החל ממאי 99'. משמעות ההחלטה, אם תתקבל, היא תשלום רטרואקטיבי לזיסר, בהיקף של 4 מיליון שקל, הזהה לשכר שקיבל בתקופה זו באירופה ישראל (באמצעותה הוא שולט באלביט הדמיה).

אלביט הדמיה מנמקת את הכפלת שכרו של בעל השליטה באופן הבא: "תנאי ההעסקה אינם חריגים בחברות בגודל ומסוגה של החברה, ברמת הפעילות של החברה והיקף האחריות של המנהל והולם את היקף פעילותו ותיפקודו".

זיסר איננו המנהל היחיד שבעלי המניות באלביט הדמיה יתבקשו לשפר את תנאי העסקתו: נשיא החברה, שמעון יצחקי (שיץ), מבקש לעצמו שכר של 12.5 אלף דולר לחודש, בין מאי 99' ועד יולי 2000 ושל 30 אלף דולר, מאוגוסט 2000. משרתו של יצחקי תהיה בהיקף של 80% לפחות, לצד תפקידו, בתשלום, כסגן נשיא אירופה ישראל.

גורם דומיננטי נוסף בהנהלת אלביט הדמיה מאז העברת השליטה, שלום זינגר (לשעבר מנכ"ל הבנק הבינלאומי ומשרד האוצר) יספור שכר חודשי של 16.6 אלף דולר, החל ממאי 99', בתוספת הטבות סוציאליות, רכב, החזר הוצאות שוטפות ומענק.

זינגר, מסתבר, משמש כראש מחלקת ההשקעות הכלכלית של אלביט הדמיה ותחת אחריותו פעילויות בתחומי הנגזרים וניהול תיק השקעות. מאלביט הדמיה נמסר, כי שכרם של שלושת המנהלים הבכירים כלול בדו"חות שפרסמה החברה בעבר, הגם שלא זכה לאישור האסיפה הכללית.

בעלי המניות של אלביט הדמיה יתבקשו לאשר גם שורה של הטבות, שנרשמו בדו"חות החברה בתקופה שבה עדיין היתה בשליטת אלרון. לעמנואל גיל, לשעבר מנהל העסקים הראשי, הפרישה החברה 440 אלף שקל בינואר-יוני 99' (נוסף להטבה של כ-3 מיליון דולר באופציות, במועד העברת השליטה).

גם קובי וורטמן, מי ששימש כנשיא אלביט הדמיה וממשיך לפעול בקבוצה גם היום, לא קופח: בתקופה ספטמבר 98'-מאי 99', זכה וורטמן לשכר בעלות של כ-5 מיליון שקל.