פרקליטו לשעבר של מארק ריץ': ברק הגיע למסקנה שהוא עשה הרבה דברים טובים להרבה אנשים, כולל בישראל

המיליארדר שהואשם בעיסקאות נפט עם איראן ובעבירות מס ענקיות, קיבל מקלינטון חנינה לאחר פנייתו של ברק * אל שווימר קיבל חנינה על איראנגייט

ראש הממשלה, אהוד ברק, ביקש מהנשיא לשעבר ביל קלינטון לחון את המיליארדר מארק ריץ', בעל אזרחות אמריקנית וישראלית, שנחשד בביצוע עבירות המס מהגדולות בתולדות ארה"ב - אמר אמש (ב') ל"גלובס" בוב פינק, פרקליטו לשעבר של ריץ'.

ריץ', סוחר קומודיטיס, נמלט לשווייץ ב-1984 לאחר שהוגש נגדו בניו-יורק כתב אישום בן 65 סעיפים. בין השאר נטען, כי הוא רקם קשר לעשיית מניפולציות במחירי נפט, התחמק מתשלום 48 מיליון דולר למס ההכנסה הפדרלי, ורכש נפט מאיראן בעיצומו של משבר בני הערובה, פעולה שהוגדרה כ"סחר עם האויב". הוא חי בעיר צוג ולא חזר לארה"ב מזה 17 שנה מחשש שייעצר.

לדברי פינק, החליט ברק להתערב למען ריץ' "מפני שהגיע למסקנה שהוא (ושותפו מארק גרין, שזכה אף בחנינה) הם אנשים טובים, שעשו הרבה דברים טובים להרבה אנשים, בכללם בישראל".

בכתבה ב"וושינגטון טיימס" אתמול (ב') תואר ריץ' כ"אחד הנדבנים הגדולים ביותר בישראל". לפי הכתבה, תרם ריץ' 3 מיליון דולר למוזיאון תל-אביב, 1.4 מיליון דולר למוזיאון ישראל בירושלים ומיליון דולר להקמת הסינמטק בת"א.

ריץ' תרם גם למימון תוכנית בריאות לילדים פלשתיניים, להקמת מרפאה למחלות עיניים בזימבאבווה ולאולמות קונצרטים בשווייץ - בסך הכל למעלה מ-100 מיליון דולר, לדברי מקורביו.

לא ברור מי ביקש מברק לפעול למען ריץ'. לפי שמועה שאין לה אישור, תרמו ריץ' ואשתו לשעבר, דניס, ביד רחבה לארגונים התומכים בתהליך השלום. "הפורום למדיניות ישראל" בניו-יורק סירב לענות לשאלת "גלובס", האם ריץ' תרם לארגון.

השניים ידועים גם כתורמים גדולים למפלגה הדמוקרטית. לדברי "וושינגטון טיימס", תרמה דניס ריץ' למעלה ממיליון דולר לגופים המזוהים עם המפלגה הדמוקרטית מאז 1992, לרבות למסעי הבחירות של ביל קלינטון ואל גור.

לא ברור האם ברק הזכיר בשיחתו עם קלינטון בעניינו של ריץ' גם את בקשתה של ישראל לחון את ג'ונתן פולארד, המרצה עונש מאסר עולם בשל ריגול למען ישראל. ישראל עשתה מאמצים גדולים, לרבות בחודשים האחרונים, להביא לשחרור פולארד. בסופו של דבר לא נכלל פולארד ברשימת מקבלי החנינה מקלינטון.

פינק אמר, כי אינו יודע מי הפנה את תשומת ליבו של ברק למקרה של ריץ', אך העריך כי מדובר בגורם ישראלי. לדבריו, העבירות בהן הואשם ריץ' אינן בעלות אופי פלילי אלא אופי רגולטורי. "סיפקנו לקלינטון מסמכים שהראו, כי ריץ' לא ביצע עבירות הונאה הקשורות בהתחמקות מתשלומי מיסים", אמר.

לטענת פינק, סיווג העבירות שריץ' נחשד בביצוען כעבירות RICO - נשק משפטי מחמיר שמכוון בדרך כלל לפיצוח רשתות של פשע מאורגן - אינו הולם. לדבריו, משרד המשפטים עצמו קבע, כי אי אפשר להפעיל נשק כבד כזה נגד חשודים בעבירות שריץ' חשוד בהן.

אשר לסעיפי האישום העוסקים בסחר נפט עם איראן, בניגוד לצווים נשיאותיים של ג'ימי קרטר, אמר פינק, כי העיסקאות האמורות בוצעו בידי חברה שווייצרית, וכי הצווים שהוציא קרטר לא חלו על חברות זרות.

למרות מעמדו כעבריין נמלט, הצליח ריץ' לעשות עסקים עם הממשל האמריקני מהעיר צוג, שם הוא מפעיל חברה גדולה לסחר בקומודיטיס. לפי "פורצ'ן", מכר ריץ' למינהל ייצור המטבעות והשטרות שליד משרד האוצר האמריקני נחושת, ניקל ומתכות אחרות המשמשות לייצור מטבעות, באמצעות חברה אמריקנית שבשליטתו, קלארנדון.

מחזור החברה שבבעלות ריץ' מגיע ל-6 מיליארד דולר בשנה, מסר "פורצ'ן". הוא חי בווילה שמורה בצוג, שקירות חדריה מקושטות בציורים מפרי מכחולם של ון-גוך, פיקאסו ומונה. הוא מבלה גם בבתים שבבעלותו בישראל ובספרד. שתי מדינות אלה, כמו שווייץ, אינן מכירות בעבירות מס כבסיס להסגרה.

החנינה לריץ' היא השנויה ביותר במחלוקת מבין כל החנינות שהעניק קלינטון ביומו האחרון כנשיא, ועוררה זעם בחוגים רפובליקניים ותמיהה בחוגים דמוקרטיים. ראש עיריית ניו-יורק, הרפובליקני רודולף ג'וליאני, שעמד בראש מערך התביעה נגד ריץ' בשנות ה-80, אמר: "אני נדהם ממה שעשה הנשיא".

ג'ורג' סטפאנופולוס, שהיה יועץ התקשורת של קלינטון, אמר ברשת אי.בי.סי, כי מתן החנינה לריץ' הוא "חרפה".

קלינטון אף העניק חנינה לאזרח ישראלי נוסף - אל שווימר, ממייסדי התעשייה האווירית, סוחר וידיד קרוב של שמעון פרס, שהסתבך במכירות נשק לאיראן בעיצומה של פרשת איראנגייט.

עד סגירת הגיליון לא התקבלה תגובת לשכת רה"מ.