בעלי תשלובת חברות הטכסטיל אביר מבקשים למנות כנס זמני לנכסי החברות

כן ביקשו צו שיאסור על בעלי המניות בחברות, אנשי העסקים אלכס פסל מרעננה ושותפו יעקב גוטנשטיין מרמת השרון, לעשות כל עסקה במניות החברות.

השופטת אסתר חיות לא השתכנעה כי יש מקום למתן הצווים הזמניים במעמד צד אחד והורתה להעביר את הבקשה לתגובתם של פסל וגוטנשטיין.

לטענת שפירא, הוא ורעייתו הקימו את אביר טכנולוגיות טקסטיל בראשית שנות ה-80. החברה מפעילה מצבעת חוטים, המתקדמת מסוגה בישראל, לדבריהם, שמרבית תוצרתה מיועדת לייצוא, ובה מועסקים 80 עובדים.

הזוג שפירא ייסד גם את חברת הדורון שיווק וסוכנויות, שבבעלותה מבנה באיזור התעשייה ברקן שבשומרון, המושכר לאביר ומשמש כמפעל החברה.

לטענת הזוג שפירא, באמצעות עוה"ד דן פרידמן וערן שמעוני, נקלעה אביר לקשיים כלכליים ודוד שפירא ביקש סיוע מחברו מילדות, אלכס פסל.

פסל ושפירא הקימו חברה, ששמה רוטמיר טכנולוגיות טקסטיל מתקדמות, וסיכמו כי פסל יחזיק במניותיה בנאמנות עבור שפירא. באוגוסט 1998 רכשה רוטמיר את פעילותה של חברת סברילון, שתחום עיסוקה משיק לזה של אביר. לאחר מכן שונה שמה של רוטמיר לסברילון טכנולוגיות טקסטיל מתקדמות.

לטענת הזוג שפירא, העביר פסל את רווחי סברילון לחברת נורקס, הרשומה באיי הבתולה ומשמשת כיסוי לפעילותם של פסל ושותפו, למרות שמניות החברה שייכות לו ולפסל בחלקים שווים. כן טוענים בני הזוג, כי אולצו לחתום על מסמכים המאפשרים לפסל ולגוטנשטיין להעביר גם את מניות אביר והדורון לנורקס.

לטענת הזוג שפירא, פסל וגוטנשטיין מחזיקים בידיהם כיום את מניות אביר, הדורון וסברילון, ובכך מנשלים אותם שלא כדין מזכויותיהם בתשלובת במטרה להשתלט על החברות ולנשלם מזכויותיהם במפעל חייהם.

לטענתם, נפלו בפח שטמנו להם פסל וגוטנשטיין, אשר כפו עליהם, בדרכי עורמה ותחבולה לוותר, כביכול, על זכויותיהם.

בתביעה העיקרית מבקש הזוג מביהמ"ש להצהיר, כי הם בעלי 50% מהמניות בחברות. בנוסף, הם מבקשים מביהמ"ש להתיר להם לפצל את סעדיהם, כך שיוכלו לתבוע את הנזקים הכספיים העצומים שנגרמו להם בהליך נפרד.

(ת.א 1482/01).