תיקון טעות בפס"ד: עקרון סופיות הדיון

בית המשפט העליון דחה בקשה לתיקון טעות נטענת בפסק דין שלו, שניתן בהסכמת הצדדים.

סעיף 81(א') לחוק בתי המשפט מסמיך את בית המשפט לתקן טעות בפס"ד או בהחלטה אחרת שלו - תוך 21 יום מיום מתן החלטתו, לאחר שמיעת הצדדים ובהחלטה מנומקת. "טעות" מוגדרת כ"טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

מחמת עקרון "סופיות הדיון" אין להתיר תיקונים אחרים או תיקונים המהווים מסווה לכתיבת פס"ד חדש. גם באותם עניינים המוזכרים בסעיף 81(א') ינהג בית המשפט בזהירות רבה. משנטען כי חלה השמטה מקרית בפס"ד, על בית המשפט לשאול את עצמו האמנם מדובר בנושא שבית המשפט התכוון לכלול בפסק דינו והוא נשמט באורח מקרי מפסק הדין, בהיסח הדעת. על בית המשפט לראות, כי לאחר הפניית תשומת ליבו להשמטה הנטענת, מתברר לו בעליל כי הוא לא היה ער לקיומו של הצורך לקיים פרט זה או אחר בהחלטה בעת שהיא ניתנה, אך הוא לא עשה כן בשל אחת מהסיבות המנויות בסעיף.

משניתן פס"ד בהסכמה ומי מהצדדים מבקש לבטלו, ניתן לעשות כן בשני מסלולים - האחד, לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט שנתן את פסק הדין; השני, לפנות לבית משפט אזרחי בתביעה לביטול ההסכם מחמת פגם שנפל בו. בעניין הנדון, לא חלה השמטה מקרית בפסק הדין ולא חסר בו דבר שבית המשפט העליון התכוון לכלול בו. יתר על כן, הבקשה הוגשה באיחור רב, מספר חודשים לאחר מתן פסק הדין ובתגובה להליך משפטי אחר שננקט בין המערערים לבין צד שלישי.

(ע"א 3197/98 יורשי ברזל ז"ל נ. כונס הנכסים הרשמי ואח', החלטה מיום 10.7.01. הנשיא אהרן ברק והשופטות טובה שטרסברג-כהן ואיילה פרוקצ'יה. בשם המערערים עו"ד יוסף בנקל וזוהר ברזילי, בשם המשיבים עו"ד סיני אליאס) (וראו: ע"א 769/77, פ"ד ל"ב(1), 667; רע"פ 7148/98, פ"ד נ"ג(3), 337)