תר בריכת חנון נמצא מצפון לאיזור התעשייה הדרומי של נתניה, מזרחית לכביש מס' 2. ממקורות כרטוגרפיים עולה, כי באיזור זה היתה אחת מבריכות החורף של השרון, שנקראה "בירכת חנון".
ככל הידוע, מקור שמו של האתר הוא בשמה של המשפחה שבנתה אותו, התיישבה בו והחזיקה את האדמות באיזור. לימים עברה משפחה זו לטול כרם, וככל הידוע צאצאיה מתגוררים שם עד היום.
איזור זה של השרון הוא אחד מן האיזורים הלא יציבים מבחינה גיאוגרפית-יישובית-היסטורית, כיוון שהאיזור היה מרובה ביצות שהרחיקו ממנו את המתיישבים לדורותיהם, לבד מנוודים בתקופות מסוימות.
ההתיישבות והפעילות החקלאית באיזור החלה להתגבר משנות השלושים של המאה ה-19, בתקופת הכיבוש המצרי. פלאחים מצריים החלו לאכלס את האיזור כחלק מאיתור מקורות פרנסה חדשים וניצול קרקעות פנויות. יחד עם זאת, בעלי יכולת מן היישובים הגדולים בארץ ישראל החלו לרכוש קרקעות, לפתח בהן את ענף הפרדסים תוך ניצול אריסים שישבו בבתי אחוזה. מאז, החלה להתפתח תופעת בתי האחוזה בארץ-ישראל, ובעיקר במישור החוף.
בתי האחוזה מן התקופה העות'מאנית באו לענות על מספר צרכים: אחזקת הקרקע על ידי הושבת אריסים עליה; מרכז משקי לעיבוד הקרקע; השקיית השטח על ידי הבאר המרכזית.
אתר ביארת חנון הוא אחד מאותם אתרי בתי אחוזה האופייניים למאה ה-19. במכלול ניתן להבחין בחלקים ופונקציות מגוונות, שעונות על ייעודו של אתר זה: באר אנטיליה, מערכת מסועפת מאוד של הובלת מים בתעלות, חדרי משק ומחסנים, חדרי מגורים בקומה השנייה.
על פי העדויות ההיסטוריות והכרטוגרפיות המצומצמות, על פי סגנון הבנייה והתוכנית האדריכלית, ולאור השוואה עם אתרים דומים מאיזור יפו, יש להניח שהאתר נבנה במחצית המאה ה-19, לאחר הכיבוש המצרי.
הגם שאתר זה דומה באפיונו ותפקודו לאתרים אחרים באיזור, הרי שהוא נבדל מהם ומתייחד במספר גורמים, שבזכותם הוא ראוי לשימור:
מדובר במכלול שלם, בנוי, במצב השתמרות מצוין.
המבנה בנוי באבן כורכר, מה שמוסיף חן למכלול, וכן מעוטר באלמנטים מזרחיים כגול קשתות, אלמנטים שאינם נראים כיום באיזור זה.
המכלול כולל מספר מרכיבים חקלאיים ואדריכליים, המספרים את תולדותיהם של אתרים דומים.
המערכת המסועפת של הובלת המים שרדה בכל חלקי המכלול, כולל בקומת הגג של המבנה. כן שרדה תעלה בנויה באורך של כ-150 מטרים, מה שאיננו מוצאים באתרים אחרים.
סביל (מתקן שתייה ציבורי) שרד בצידו הדרום-מזרחי של האתר, והוא אחרון הסבילים באזור.
אתר זה הוא מן המבנים הקדומים ביותר מן התקופה העות'מאנית ששרדו באזור.
עיריית נתניה מקדמת במתחם בריכת חנון פרוייקט עירוני גדול, הכולל הקמת איצטדיון, והתוכניות עומדות לקראת דיון להפקדה בוועדה המחוזית.
המועצה לשימור אתרים פנתה לעיריית נתניה בנוגע לאתר, וציינה, כי בישיבה שהתקיימה בוועדה המחוזית מרכז בנדון, עמדה המועצה על הצורך לשמר את האתר, הן כאתר לשימור והן כאתר עתיקות, והביעה פליאה שבמהלך הכנת התוכניות, למרות שהרשויות הכירו כי מדובר במבנים לשימור - לא פנו למועצה לשימור אתרים ולרשות העתיקות. מסיבה זו, לטענת המועצה, התוכניות המוצעות ובעיקר הכבישים המתוכננים, "עולים" על מבנים ועצים לשימור.
בעקבות זאת, הוחלט לקיים מפגש בהקדם עם נציגי רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרים במשרדי חברת גדיש, המנהלת את הפרוייקט. הפגישה התקיימה ב-15.2.2001.
המתחם הנראה לעין הוקם על שרידי מתחם צלבני וביזנטי - המוכרז גם כאתר עתיקות, ומכיל קומפלקס מבנים הכולל מבנה מרכזי דו-קומתי ובו אולמות, חדרי מגורים ואכסון, ומתקן מים מרשים בקומת הקרקע. כן קיים מבנה שירות לעובדים, מזרחית למבנה, ושורת מחסנים בניצב לבניין דרומה.
זהו מתחם ביארה, יחיד במינו ששרד בהיקפים ובאיכויות שכאלה, ובו בריכת אגירה גדולה, מערכת אמות מים, סביל שתייה ומערה שטרם סיימו את חקירתה. מתחם זה כולל 12 בארות מים (בהן ביר אל-ענאם, ביר אל-חאג'אראת, וביר אל-עדאס). אמות מים מובילות לבריכת חנון, אחד מאתרי העתיקות הראשונים במדינת ישראל, מערכת שנקטעה עם סלילת כביש החוף. בצפון המתחם נותרו עצי דקלים מקוריים, וכן עצי אקליפטוס ועצי פרי מקוריים, כולם עצים מוגנים על פי חוק.
המועצה לשימור אתרים ונציג רשות העתיקות הדגישו, שאין לקצר תהליכי תכנון ואין לאשר את תוכנית שימור המרקם ללא סקר ותיק תיעוד. כמו כן, היות שנושא השימור לא זכה להתייחסות הולמת, גם לא נבחנו אלטרנטיבות תכנוניות אחרות, היכולות להבטיח הן את הפיתוח המתוכנן והן את השימור.
בישיבה הציע המתכנן להזיז מבנים במתחם - הצעה שנדחתה על הסף על ידי נציג רשות העתיקות ונציגת המועצה לשימור אתרים, משום שהדבר לא ניתן לביצוע, לדעתם.
הוצע לשלב מנגנון שלם של תנאים להפקדת התוכנית - בדיקת השלכות סביבתיות תחבורתיות, נופיות, שימוריות, מערכת אכיפה וכו', כלומר: הכנת התוכניות לפרסום להפקדה, כדי לאפשר קידום התוכנית.
חשוב להדגיש, שהיות שעד כה לא נערך סקר מקצועי ומפורט של המתחם לשימור, ולא נערך תיק תיעוד - אין כל תוכנית שימור ראויה לפרוייקט, ונראה, כי קיים צורך אמיתי לבצע מספר שינויים בתוכנית. מסיבה זו מתנגדת המועצה לשימור אתרים לאישור התוכנית במתכונתה הנוכחית.
לטענת המועצה, ניסיונות לשינוי מרכיבים חשובים בתוכנית, כבינוי וכבישים, בפרוייקט רחב שכזה לאחר הפקדה - הם כמעט בלתי אפשריים, ומשום כך, ודווקא מתוך רצון אמיתי שלנו שלא לעכב קידום הולם של התוכנית, אין להפקידה במתכונתה הנוכחית.
רקע היסטורי: ד"ר אבי ששון, ראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל, במכללת אשקלון, ומרצה באוניברסיטת בר-אילן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
