משהו מוזר קורה בירושלים

משהו מוזר מתרחש בימים אלה. המטרופוליט היווני-אורתודוכסי אירינאוס - שמינויו טרם אושר על-ידי הממשלה כמתחייב מהחוק ומפסיקת בית המשפט העליון - כבר עושה לכאורה ברכושה של הפטריארכיה בישראל כבשלו, בעצה אחת עם גורמי הרשות הפלשתינית, למרות עתירה התלויה ועומדת בנושא זה בבית המשפט העליון. פרקליטו אומר, כי מדובר רק בפעולות כלפי פנים, וכי בימים אלו הוא מוחרם דווקא בידי הפלשתינים.

בחודשים האחרונים - כך לפחות נטען בעתירה שהוגשה נגדו - הוא ממנה, מחליט, מזיז, מאשר, בונה, משכיר ומה לא. לאירינאוס יצא שם כמי שהועדף על-ידי הרשות הפלשתינית להיבחר לתפקידו. ואכן, הרשות הפלשתינית אישרה את מינויו. כך גם המלך הירדני עבדאללה. עתה נותר הפטריארך תלוי באישורה של ממשלת ישראל. אם זו לא תאשר את מינויו - החוק העותומני מחייב חתימת שלושת הראשים: פלשתין, ישראל וירדן - הרי שהוא לא יוכל לכהן בתפקידו. ועל זאת ניטש בימים אלה ממש המאבק, במסגרתו מנסה אירינאוס לכאורה לקבוע עובדות בשטח.

המאבק

המאבק בנושא זה מטופל בימים אלה על-ידי שני עורכי דין מן הבכירים בארץ: אירינאוס
מיוצג על-ידי עו"ד יעקב נאמן; עו"ד דן אבי-יצחק מייצג עותר בשם יוסף לויפר.
הדיון בעתירה יתקיים מחר (ד').

הפטריארכיה מחזיקה בנכסים רבים בישראל בשווי כולל של מיליארדים. בדולרים. היא
מחזיקה זכויות בשכונות בירושלים, בהן רחביה, הר חומה וטלביה, וכן בשטחים בעיר
העתיקה, בנצרת, ביפו ובכפרים רבים בגליל. ברקע קיים חשש כבד, שהזכויות בנכסים
אלה יועברו, בדרך לא דרך, לבעלות הרשות הפלשתינית.

לכן נזעק שר המשפטים, מאיר שטרית, לעשות מעשה. ל"גלובס" נודע, כי לפני זמן
קצר נשלח מכתב אל כל לשכות רישום המקרקעין ובו הנחיה: לא לשתף פעולה עם הפטריארכיה
היוונית, ולא לאשר שום דיספוזיציה בנכסים שבבעלותה. במילים אחרות: הוראת שטרית
מטרפדת כל אפשרות תיאורטית להעברת נכסים.

ההוראה הזו הוצאה, בין היתר, כדי למנוע עיסקאות שונות בהן דובר בעבר גם עם
גורמים עיסקיים בישראל. ידיעות שונות מעלות חשש, כי גורמים פוליטיים שונים
בוחשים בעניין. שמו של דוד אפל הוזכר, אך אפל מכחיש מכל וכל ואומר, כי מלבד
עיסקה אחת שלא יצאה אל הפועל (בהתערבות היועץ המשפטי לממשלה), אין לו עניין
בנעשה בכנסייה והוא אינו מכיר את אירינאוס.

ההתנגדות

ההתנגדות לאירינאוס, נודע ל"גלובס", עלתה כבר ב-19.4.01. ביום זה התקיימה פגישה,
בה השתתפו חלק ניכר מהנוגעים בעניין. בראש הישיבה עמד מנכ"ל משרד רה"מ דאז,
רפי פלד. השתתפו מנכ"ל משרד הדתות, משה שמעוני, עוזר היועץ המשפטי לממשלה,
קובי שפירא, ראש המטה המבצעי שליד השר לבטחון פנים, ניצב דוד צור, יועץ השר
לבטחון פנים, עמי גלוסקא, יועץ לראש עיריית ירושלים, שמואל אביתר, ועוד שורה
של אישים. בסיכום אותה ישיבה נקבע:

* אסור שהמועמד שיבחר יהיה קשור לרשות הפלשתינית ולכן יש להביא לאי בחירתו
של אירינאוס.

* תמיכת ישראל באחד המועמדים נדרשת להיות טקטית; אסור להראות שמי שנבחר לא
מקובל עלינו. יתרה מזאת: חשוב להגיע לכך שזה שייבחר, יבין שנבחר בתמיכתנו.

* משרד החוץ יפעל מול מדינות זרות ובראשן רוסיה, יוון וארה"ב, על מנת שיפעילו
לחץ לאי בחירתו של אירינאוס.

ובכל זאת, כאמור, הפטריארך נבחר על-ידי הרשות הפלשתינית ועל-ידי ירדן. אירינאוס
נכנס לתפקידו בעוצמה רבה בספטמבר השנה, לאחר שנערכה לו קבלת פנים ביום שבת,
ממנה נעדרו, איך לא, נציגי הממשלה. מיד עם היכנסו בפועל לתפקיד, עוד בטרם אושר
רשמית על-ידי ממשלת ישראל, היו מספר התבטאויות שרמזו על הקו בו הוא עתיד כנראה
לנקוט.

בכינוס שנערך בעמאן לרגל היבחרו, הודיע נציגו של הפטריארך ("אל-קודס", 1.10.01):
"הפטריארך החדש, לאחר שקיבל את האחריות ויעיין במסמכים ויגלה את כל מה שהתרחש
בהקדשים האורתודוכסיים בשנים עברו, ואשר סביבם ישנו ויכוח חריף בקשר לכך שראשות
הפטריארכיה מכרה והשכירה הקדשים אורתודוכסיים בפלשתין לשלטונות הישראליים".

התבטאויות חריפות בהרבה נשמעו מפי מי שעתיד להתמנות על-ידו לתפקיד הבישוף של
ירושלים ("אל-איאם", 15.10.01): "הארכימנדריט הד"ר עטא אללה חנא, הדובר הרשמי
בשם הכנסייה האורתודוכסית בירושלים ובאדמות הכבושות, ייצג את פטריארך ירושלים
אירינאוס הראשון בטקס... חנא הדגיש, כי נוכחות הכנסייה האורתודוכסית הינה בעלת
השפעה בקהל הלאומי ובמאבק הפלשתיני, השואף לשחרור האדמה והמקומות הקדושים מן
הכיבוש המאוס.

"בית לחם נהנית מחופש בצל הרשות הלאומית הפלשתינית... כפי שהעיר בית לחם היא
עיר חופשית, כך אנו רוצים שאחותה הגדולה ירושלים תשוחרר ותחזור לחיק הערבי-פלשתיני".

ובהמשך דבריו: "הכנסייה האורתודוכסית משמשת מטרה לישראל ולממשלתה 'השרונית'
הטרוריסטית, אך הכנסייה שומרת על זהותה הערבית המקורית. הנצרות המזרחית היא
נצרות מקורית וטהורה... הקבוצות במערב אשר טוענות כי הן נוצריות ותומכות בישראל
ובטרור שלה, אין להן קשר לנצרות כלל וכלל. הכנסייה האורתודוכסית... תומכת בזכות
הפלשתינית הערבית ובעם הפלשתיני במאבקו".

והסיום דבריו אמר: "אנו מתפללים... למען עמנו הפלשתיני, השהידים המוצדקים שלנו
ואומתנו הערבית על מנת שעמנו יהנה מחרות, עצמאות והקמת המדינה הפלשתינית העצמאית
שבירתה ירושלים".

המעשים

סוגיה זו היא כאמור כבדת משקל. השאלה האם אירינאוס עויין את ישראל, ובכלל -
האם הוא פועל כאילו הוא כבר פטריארך, היא שאלה מהותית. ניתן לבחון זאת לפי
הפעולות שכבר ביצע, מאז מונה. לטענת אבי-יצחק, ביצע אירינאוס את הצעדים הבאים
באופן הנוגד את החוק ואת פסיקת בג"ץ. הדברים הובאו בפני עו"ד סגן לפרקליטת
המדינה עו"ד ענר הלמן, המטפל בתיק זה בבג"ץ.

וכך נטען כנגד אירינאוס:

* הוא מינה את סטפנוס כראש כנסייה חדשה בלוד והדיח את קודמו.

* הוא הדיח את דמסקינוס מתפקידו כראש הכנסייה ביפו ומינה במקומו ראש כנסייה
אחר.

* הוא הביא מירדן את הארכיבישוף אינוקנטיוס כדי למנותו כממונה על החינוך של
הכנסייה בארץ.

* הוא השכיר לפלשתינים שתי חנויות ברחוב הפטריארכיה היוונית מס' 7.

* בחסותו מבוצעות עבירות בנייה במנזר סנט ניקולס. נבנות במקום עוד שתי קומות,
בלא היתר בנייה, ואף בניגוד לצו הפסקת עבודה שניתן על-ידי בית המשפט.

* הוא מחזיק שני שומרי ראש פלשתינים מהשטחים, הנושאים תעודות זהות כתומות,
שעל-פי הדין הישראלי אסור להם בכלל לשהות בישראל.

מדוע מנסה אירינאוס לקבוע עובדות כבר בשלב זה, במקום להמתין בסבלנות להחלטת
הממשלה? הדעת נותנת, כי לאישור בחירתו אין רוב בממשלה. העובדה שבחירתו לא מובאת
לאישור הממשלה כבר חודשים רבים, מדברת בעדה.

שוקי פרידמן (מתמחה, המטפל בתיק זה לצידו של נאמן) מאשר, כי בחירתו של אירינאוס
אכן טעונה אישור של ממשלת ישראל. יחד עם זאת, אמר, המדובר בתקנות משנת 1875,
שחלות על-פי החוק העותומני - וזה דבר אמורפי. מאחר ובכל זאת עבר זמן רב מאז
שנחקק החוק העותומני, הוא מנמק, מתכוון אירינאוס לערער בנושא זה בפני בית המשפט
העליון. לטענת פרידמן, אלמלא העותר המיוצג על-ידי אבי-יצחק, היה אירינאוס מאושר
מזמן על-ידי הממשלה, אבל במצב הנוכחי - "המינוי תקוע בבית המשפט".

פרידמן אומר, כי בימים אלה ממש אירינאוס מוחרם דווקא על-ידי הרשות הפלשתינית,
משום שגינה את רצח השר רחבעם זאבי. הרשות הפלשתינית מאיימת, לדבריו, כי היא
לא תקבל את פניו בחג המולד בכנסיית המולד בבית לחם. המשבר לדבריו חריף מאוד.
הוא מחזיק "בציפורניים", כדי לא לצבוע את עצמו בצבעים פלשתיניים, אולם הוא
מרגיש שדוחקים אותו לפינה.

באשר לפעולות שמבצע אירינאוס בכל זאת מסביר פרידמן, כי אירינאוס מתמקד בביצוע
"פעולות פנימיות. כלפי פנים, הוא הפטריארך. הוא כבר הוכר על-ידי הפלשתינים
וירדן. הוא פועל בעניינים פנימיים. גם ממשלת ישראל רוצה להכיר בזה. אבל היא
תקועה בבית המשפט". אירינאוס, מדגיש פרידמן, "מכיר בסמכות בית המשפט. הוא לא
פועל כנגד הסמכות שלו. אנחנו באים להתדיין בבית המשפט העליון בשמו".

שטרית אישר את שיגור ההנחיה ללשכות רישום המקרקעין. לדבריו, אם תתבצע עיסקה
כלשהי בניגוד להנחייתו - היא תהיה בלתי חוקית. שטרית הוסיף, כי יכנס את כל
הנוגעים בדבר לאחר סיום הדיון בבג"ץ, ולגבש המלצה למליאת הממשלה בשאלה האם
לאשר את מינויו של איריניאוס. הוא ציין, כי לדיון זה יובא כל המידע הרלוונטי,
ובכללו המסמכים המעידים לכאורה על הליך פלילי המתנהל ביוון נגד אירינאוס.