בג"ץ דחה את העתירה נגד זיכויו של יהודה שפר מהטרדה מינית בצה"ל

העתירה הוגשה נגד הרמטכ"ל רב-אלוף שאול מופז, נגד אלוף שי אביטל ונגד הפרקליט הצבאי הראשי, לאחר ששפר זוכה מחמת הספק. השופטת מרים נאור קבעה, בהסכמת השופטים מישאל חשין ואליעזר ריבלין, שאין עילה להתערב בהחלטתם של הפרקליט הצבאי הראשי ושל אביטל.

מועד היתה קצינת קישור בגדוד בפיקודו של שפר. שפר שב מתקופת השתלמות בחו"ל בכדי להשתתף באימון הגדודי. במהלך שירות המילואים, טענה מועד, הטריד אותה שפר מינית. בעקבות התלונה נפתחה חקירת מצ"ח, ושפר הועמד לדין משמעתי בפני קצין שיפוט בכיר.

מועד ביקשה להעמיד את שפר לדין בבית דין צבאי, אך בקשה זו נדחתה על-ידי הפרקליט הצבאי הראשי. הדיון המשמעתי התקיים בפני אביטל. הוא קיים שתי ישיבות, שמע עדויות, וקיבל כראיה ממצאי פוליגרף בהם נחקרו מועד ושפר, ולפיהם שניהם דוברים אמת.

בסופו של דבר, בנובמבר אשתקד החליט אביטל, בתום התלבטות ארוכה, לזכות את שפר מחמת הספק. הוא התרשם, כי מועד נוטה במידה מסוימת להגזמה.

"התרשמתי שעניין הנגיעה במפשעה, אם בכלל אירע, לא היה על רקע מיני או דומה. אשר להסתכלות במשקפת, אם בכלל היו נגיעות במסגרתה, נראה לי, כי הן היו מקריות לחלוטין, ללא כל הקשר מיני. כן התרשמתי, כי סיפור ההזמנה לשינה בחדר, לא היה על רקע מיני", קבע.

בסופו של דבר, היה על אביטל לבחון את הדברים גירסה מול גירסה, ולכן החליט שאיננו יכול בלב שלם להרשיע את שפר. אביטל קובע, כי נראה לו שמועד ראתה את המציאות בדרכה שלה, הנסערת והרגישה, תוך שהיא מוציאה כנראה דברים מהקשרם, ו"אולי רואה את הסיטואציה והדברים שנאמרו באופן שונה ממה שהיה בפועל".

באי כוחה של מועד, עוה"ד אורי קידר, עומרי כבירי וסימה סלע, ביקשו מהפרקליט הצבאי הראשי לבטל את ההליך המשמעתי, בטענה לפגמים שונים שנפלו בו. הבקשות נדחו בהחלטות מנומקות.

נאור אומרת, כי היה פגם בכך שאביטל שיתף את שפר בנטייתו להאמין לקטעים מעדותה של מועד לפני שהכריע בדין. לדבריה, הליך של התלבטות בשאלת קביעת העובדות הוא הליך טבעי ונכון, אך שופט מקצועי איננו משתף את בעלי הדין "בהתרשמויות הביניים המתרוצצות בראשו, עד שישלים את מלאכתו ויכריע את הדין".

מוטב היה, אומרת נאור, אילו נמנע אביטל מלשתף את שפר בנטייתו להאמין לקטעים מעדותה של מועד, כל עוד לא הכריע את הדין. זאת, למרות שההליך המשמעתי בצבא הוא הרבה פחות פורמלי מההליך בבית המשפט.

עם זאת, קובעת נאור, אין מקום לבטל את ההליך המשמעתי, משום מבחינת הנושאים האחרים עולה עובדת יושרו של אביטל, שלא ביקש להסתיר דבר. הוא שיתף את העותרת בפרטי ההליך, והוא פעל בשקיפות מירבית, אולי מעבר לראוי, אומרת נאור.

היא מוסיפה: אביטל פעל ביושר ובלא משוא פנים. הוא נהג כבוד במועד, ועשה כמיטב יכולתו לקבוע ממצאים עובדתיים בעניין קשה. "נראה שהוא אפילו התייסר", מעירה נאור.

עוד קבע פסק הדין, כי אין להתערב בשיקול דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי שלא לבטל את זיכויו של שפר, שכן זה נתן את דעתו לעניין מתוך כובד ראש, והשיב בצורה מפורטת לכל הטענות שהועלו. (בג"ץ 106/01)