מלחמת אפגניסטן של חברות הנפט

שלושה חודשים לאחר הפלת שלטון הטליבאן באפגניסטן נראה כי במדינה זו עומד להתחדש סכסוך - כלכלי, לא צבאי - בן מספר שנים, והפעם סביב מקורות האנרגיה שלה

תאגיד הנפט הארגנטינאי ברידאס מנסה מאז 1995 לקבל רישיון משלטונות אפגניסטן להעביר דרך מדינה זו קו צינורות נפט, שראשיתו תהיה בטורקמניסטאן וסופו - בחופה של פקיסטן באוקיינוס ההודי.

היו"ר שלה, קארלוס בולגרוני, ניסה בתחילה את מזלו בסיעות השונות של המוג'הידין ואחר-כך אצל יורשיהן, הטליבאן, כשהוא מסתמך על חוזה שנחתם בפברואר 1996 עם ממשלת אפגניסטן בראשותו של הנשיא בורהנודין רבאני.

החוזה מעניק לחברת ברידאס ולקונסורציום בינלאומי את הזיכיון להנחת קו צינורות להולכת גז מטורקמניסטאן דרך אפגניסטן לפקיסטן, עד לחוף האוקיינוס ההודי, ולהפעלתו במשך 30 שנה.

תחילה ניסו הארגנטינאים לכלול בקונסורציום את התאגיד האמריקני יונוקאל, אבל עד מהרה התפתחו עימותים קשים בין שתי החברות, ובמקום לשתף פעולה הן החלו להיאבק זו בזו.

איש העסקים סאבל לטיפי, 33, שהוא איש הקשר של ברידאס באפגניסטן, אומר כי לפי התוכנית המקורית נועדה אפגניסטן לשמש רק כארץ מעבר והקו אמור היה לעבור בדרך הקצרה ביותר, בחבליה המערביים של אפגניסטן. אבל אפשר להעבירו גם בתוואי אחר, דרך מרכז המדינה, שיש בו מצבורים עשירים של ברזל ונחושת, ולהקים סביבם תעשייה גדולה - ואז תוכל גם אפגניסטן ליהנות מקו צינורות זה לאחר גמר הנחתו באופן ישיר ולא רק מגביית דמי מעבר.

לטיפי מעריך, כי הפרויקט של קו הצינורות יעסיק בשנתיים הראשונות לעבודה כ-5,000 עובדים בעבודות הנחת הצינור, שיימשכו כשנתיים, ויספק כ-1,000 מקומות עבודה בטווח ארוך. ההשקעה בהנחת הקו, שאורכו יהיה כ-1,200 ק"מ, נאמדת ב-1.9 מיליארד דולר.

גם יונוקאל חתמה בשנות התשעים על הסכם להנחת קו צינורות, אבל לא עם אפגניסטן, כי אם עם טורקמניסטאן, והשותף הסעודי דלתה אויל. גם קו זה אמור היה לעבור באפגניסטן.

כאשר ברידאס נכנסה לתמונה, היא הגישה ב-1996 תביעה נגד שתי החברות. הארגנטינאים האשימו את האמריקנים ואת הסעודים ב"גניבת" הרעיון של הנחת קו צינורות דרך אפגניסטן ותבעו פיצויים בסך 15 מיליארד דולר.

אולם לאחרונה נגנזו, לפחות לפי שעה, כל החלומות האפגניים, הן של בידאס והן של יונוקאל.

ב-1998 נתבעה יונוקאל לדין על-ידי ארגונים לזכויות האישה בארה"ב, בטענה שהחברה מסייעת בתוכנית ההשקעות שלה למשטר הטליבאן המדכא את הנשים.

בד בבד התחדשה מלחמת האזרחים באפגניסטן, וממשלו של קלינטון החל להפציץ את מחנות האימונים של אוסאמה בן-לאדן.

אשר לברידאס, עדיין מוקדם לדעת אם חברה זו תוכל לחדש את חיזוריה באפגניסטן, אבל גם חלומה של יונוקאל, המבקשת לפעול יחד עם דלתה אויל הסעודית, ספק אם יתגשם.

הדיפלומט האמריקני רב-ההשפעה, ריצ'ארד באטלר, יזם באחרונה שיתוף פעולה עקיף בין ארה"ב לרוסיה בשאלת קו הצינורות.

במאמר שפרסם ב'וושינגטון פוסט' כתב, כי "ערב הסעודית אינה בדיוק בעלת הברית הטובה ביותר שלנו", בציינו שהמשטר בריאד הוא לא-דמוקרטי ומייצא לעולם האיסלאם רעיונות פונדמנטליסטיים.

אין גם להוציא מכלל אפשרות את התחדשות היריבות האמריקנית-רוסית רבת השנים במרכז אסיה. עד כה מנסה רוסיה לבלום התרחבות ההשפעה הכלכלית של ארה"ב באזור אסטרטגי זה.

אם בכל זאת יקום מיזם משותף בין חברות נפט אמריקנית ורוסית, תוכל מוסקבה להפיק תועלת נלווית על-ידי מכירת גז יקר ממדינה שהיתה בעבר בתחום אזור ההשפעה שלה להודו ולפקיסטן.