האיש העשיר ביותר ברוסיה

האין זה מוגזם לטעון שלגבר רך-הדיבור בן ה-38 השפעה כה מכריעה על מחירי האנרגיה בעולם? אמנם חודורקובסקי הוא האיש העשיר ביותר ברוסיה. הונו נאמד ב-3.7 מיליארד דולר, והוא שולט בחברת הנפט הרוסית השנייה בגודלה, אולם עסקיו מתגמדים בהשוואה לענקיות הנפט ארמקו, אקסון-מוביל ורויאל דאטץ'-של. אבל עוצמתו של חודורקובסקי נובעת מכך שהוא נמצא במקום הנכון ובזמן הנכון.

רוסיה, יצואנית הנפט ומוצרי הנפט השנייה בגודלה בעולם (לאחר ערב הסעודית), נתונה בלחץ גובר והולך מצד ארגון אופ"ק, המבקש שמוסקבה תלך בעקבותיו ותקצץ בייצוא הנפט שלה כדי להעלות את המחירים בעולם.

מצב הכלכלה הרוסית ישתפר מאוד אם מחירה של חבית נפט יעמוד על 30 דולר במקום על 15 דולר, אבל עד כה הסכימה ממשלת רוסיה לבצע קיצוצים סמליים בלבד בייצוא הנפט.

מי עומד מאחורי המדיניות הזאת? ייתכן שבמהלך ביקורו של נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, ברוסיה בנובמבר, הבטיח לו נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לדחות את בקשת אופ"ק.

אולם ממשלת רוסיה נתונה גם תחת לחץ מצידם של אילי הנפט הרוסים. כאן נכנס לתמונה חודורקובסקי, שחברתו, יוקוס, מפיקה 17% מכלל תפוקת הנפט הרוסית. הדבר מקנה לחודורקובסקי השפעה ניכרת בקרמלין. לא מזמן עדיין כיהן אחד מעובדיו לשעבר כשר הנפט והאנרגיה (כיום הוא חבר פרלמנט). אחד מחבריו הקרובים של חודורקובסקי מכהן כסגן מנהל לשכתו של פוטין.

חודורקובסקי עצמו הוא אחד מהבולטים בקרב אילי הנפט הרוסים הדורשים להתעלם מדרישות אופ"ק ולהגדיל את תפוקת הנפט הרוסי במהירות האפשרית.

ואכן, חודורקובסקי מקיים את מצוות נאה דורש נאה מקיים. בשנתיים האחרונות הגדילה יוקוס את תפוקתה ב-35% ל-1.2 מיליוני חביות ביום.

לסגור בארות? מה פתאום? למרות שכמה מענקיות הנפט הרוסיות, כגון לוקאויל, טוענות שיש ללכת לקראת אופ"ק, נראה שהפלג בראשותו של חודורקובסקי עומד לנצח בקרמלין.

הרבה מאוד מוטל על כף המאזניים - הן מבחינת מחירי הנפט בעולם והן מבחינת מצב הכלכלה העולמית.

כדי לבקר את חודורקובסקי יש לנסוע שעה תמימה לז'וקובקה, פרבר מוסקבאי יוקרתי שבעבר שכנו בו חברי הפוליטבורו וקציני צבא גבוהים. שם בנו להם חודורקובסקי וחצי תריסר משותפיו מתחם וילות מפוארות בצל עצי האורן.

הבתים בנויים בטעם רב, והמקום יפה מאוד, אולם מבחוץ דומה המתחם למחנה עונשין בשל חומותיו הגבוהות, הזרקורים הפרוסים כל 30 צעדים, והשומרים חמושי המקלעים המפטרלים סביבו.

בשער הכניסה המסיבי בודקים השומרים את חלקן התחתון של מכוניות המבקרים באמצעות ראי כדי למנוע החדרת פצצות למתחם. האמריקנים התלבשו ברצינות על נושא הביטחון רק מספטמבר 2001, אבל הקפיטליסטים הגדולים ברוסיה משתמשים דרך קבע בשירותיהם של שומרי ראש, מאז החל עידן הקפיטליזם במדינה. חודורקובסקי הוא איש צנוע. הבכור מבין ילדיו נמצא בפנימייה שווייצרית, אולם ככלל נמנע חודורקובסקי מהפגנות העושר ההמוניות המאפיינות את אילי ההון הרוסים. ומה עם וילה בריביירה? "אשתי ואני לא כל כך אוהבים את הים", עונה חודורקובסקי. "בילינו את חופשת החורף במלון קטן בפינלנד, והיינו מאוד מרוצים".

חודורקובסקי הוא איש רציני ורך-דיבור, אולם הופעתו החיצונית מטעה. המדובר באיש עסקים נחוש וחסר רחמים.

על כך יכולה להעיד אמוקו, שהתמזגה עם בריטיש פטרוליום. עד לפני כמה שנים תלתה אמוקו תקוות גדולות בשדה הנפט פריובסקוי במערב סיביר, בו התגלה מאגר של 3.5 מיליארד חביות נפט מתחת לביצות וליער הארקטי.

יחד עם אחת מהחברות הבנות של יוקוס, פיתחה אמוקו את השדה, אולם ב-1998, כאשר עמדו השתיים להתחיל בהפקת נפט בקנה מידה גדול, נבעטה אמוקו מהמיזם, והפסידה את 300 מיליון הדולרים שהשקיעה בפרויקט. כיום מסרבת בריטיש פטרוליום להרחיב את הדיבור בפרשה, והרי גירסתו של חודורקובסקי: "מה שקרה נבע מחוסר ההחלטיות שלהם.

"אמוקו קיבלה זכויות אקסקלוסיביות לנהל מו"מ לגבי שדה פריובסקוי, והיא אכן נשאה ונתנה במשך חמש שנים תמימות.

"ב-1997, כאשר השגתי שליטה מלאה ביוקוס, שאלתי אם קיים איזה מסמך שמחייב אותנו להמשיך את המו"מ עם אמוקו". לא היה מסמך כזה.

לאחר שנפטר מאמוקו כשותפה בהון העצמי של המיזם, הכניס חודורקובסקי - על בסיס עמלה - חברות שירותי נפט מערביות, כגון שלומברגר והחברה האנגלונורבגית קווארנר, כדי שיסייעו לו להפיק את הנפט בפריובסקוי ולשקם שדות ותיקים יותר.

התפוקה בפריובסקוי גדלה במהירות מ-40 מיליון חביות ליום בשנה שעברה לכ-90 מיליון חביות השנה.

למרות שמאגרי הנפט המוכחים של יוקוס (12 מיליארד חביות נפט) ממקמים אותה בליגה של שברון-טקסקו, מדורגת החברה כבינונית מבחינת ביצועיה הפיננסיים במונחים מערביים.

בשנה שעברה הרוויחה יוקוס 3.7 מיליארד דולר מתוך הכנסה של 7.3 מיליארד דולר, לדברי יונייטד פייננשל גרופ, חברת ברוקרים הפועלת במוסקבה, אולם הדבר אינו מונע מחודורקובסקי לטפח שאיפות נועזות לגבי השוק הבינלאומי.

בדעתו לרכוש בתי זיקוק ותחנות דלק באירופה, ולהפוך לשותף המוביל בהקמת צינור הנפט ששוויו 1.7 מיליארד דולר להזרמת נפט סיבירי לסין.

חודורקובסקי עשה דרך ארוכה. הוא נולד למשפחה ענייה, וגדל בדירה משותפת קטנה במוסקבה, בה חלק שני חדרים עם הוריו. כנער סובייטי למופת, הצטיין בלימודיו, זכה בתואר ממכון מנדלב לטכנולוגיה כימית, והפך לסגן ראש ליגת הנוער הקומוניסטי.

למזלו, החל את הקריירה שלו בדיוק כאשר החל מיכאיל גורבצ'וב לבצע את הרפורמות שלו בבריה"מ.

חודורקובסקי עשה את צעדיו הראשונים בעולם העסקים בחסות ליגת הנוער הקומוניסטי. יחד עם חצי תריסר שותפים, ייסד בית קפה פרטי, מכר טכנולוגיות חדשות לבתי חרושת סובייטיים, וייבא מחשבים אישיים. הוא מכר אפילו ברנדי צרפתי.

בשנת 1988, שנים מעטות בלבד לאחר כניסתו לעולם הסחר, הגיעה הכנסתו השנתית של חודורקובסקי ל-80 מיליון רובל בשנה (130 מיליון דולר על בסיס שער החליפין הרשמי, ו-10 מיליון דולר על בסיס שער החליפין בשוק השחור). הישגיו הפכו אותו לאחד מהמצליחים ביותר בקרב הזן החדש של קפיטליסטים רוסים. האם הצלחתו נבעה מקשריו הטובים עם האליטה הפוליטית? חודורקובסקי טוען שלא.

בכסף שהרוויחו מעסקי הסחר שלהם הקימו חודורקובסקי ושותפיו את בנק מנאטפ, אחד הבנקים הפרטיים הראשונים ברוסיה. הבנק הרחיב את עסקיו במהירות מסחררת, לא רק באמצעות מימון פעילות הסחר הרווחית של חודורקובסקי, אלא גם באמצעות ניהול כספי מדינה, כגון הקרנות שהוקמו עבור קורבנות אסון צ'רנוביל.

בשנת 1990, שנה לפני התמוטטות המשטר הקומוניסטי, כבר ניהל הבנק פעילות בחו"ל - תחילה כלקוח, ולאחר מכן כבעל מניות, של בנק פרטי בשם ריגס ואלמט בז'נבה.

בתקופה זו נחשדו הבנקים הפרטיים ברוסיה בהזרמת מיליוני דולרים מכספי המפלגה הקומוניסטית לחשבונות זרים אנונימיים.

חודורקובסקי טוען שהבנקים שלו לא היו מעורבים בפעילות כזאת. "הבנק שלנו עבר בדיקות מחמירות בהקשר זה, ואני יכול לומר שלא נמצאו כל כספים כאלה בבנק שלנו", אומר חודורקובסקי.

לאחר התמוטטות הקומוניזם ועלייתו של בוריס ילצין לשלטון, המשיך בנק מנאטפ ללכת מחיל אל חיל. הבנק הוסמך לנהל את כספיהם של משרד האוצר, רשויות המס, עיריית מוסקבה והמונופול שייבא נשק לרוסיה.

בינתיים הרחיב חודורקובסקי את פעילות הסחר שלו, והכליל בה משלוחי קומודיטיז בינלאומיים. הוא עשה עיסקאות עם מארק ריץ', וכן עיסקת ברטר של נפט-תמורת-סוכר עם קובה. אבל הפריצה הגדולה של חודורקובסקי התרחשה כאשר רכש את יוקוס. הזדמנות הפז שלו היתה מכרזי ההלוואות-תמורת-מניות של ממשלת רוסיה, שמכרה את גרעין השליטה בחברות הנפט והמתכות הגדולות ברוסיה לקבוצת חברות פיננסיות בעלות קשרים טובים. בנק מנאטפ נשכר לטפל בהצעות במכרז למכירת יוקוס, והמנצחת במכרז היתה חברה בשליטת חודורקובסקי ושותפיו. שלושה בנקים רוסיים גדולים חברו יחד והציעו סכום גדול יותר, אולם הצעתם נפסלה מסיבות טכניות.

בעיסקת מציאה, רכשו חודורקובסקי ושותפיו 78% מיוקוס תמורת 350 מיליון דולר בלבד.

העיסקה שיקפה שווי שוק של 450 מיליון דולר ליוקוס. כאשר החל המסחר במניות החברה לאחר פחות משנתיים, עמד שווי השוק של החברה על 9 מיליארד דולר, וכיום היא שווה 15 מיליארד.

"באותה תקופה עסקו כולם בצבירת נכסי הון ראשוניים ברוסיה", אומר חודורקובסקי בתארו את ימי ילצין הפרועים. "אפילו אם היו חוקים שהתייחסו לנושאים מסוימים, לא תמיד נהגו לפיהם. "מי שעשה עסקים בהתאם לכללים השוררים בעולם המערבי, פשוט נקרע לגזרים ונעלם מהתמונה".

ב-1998 ניצב חודורקובסקי בפני האתגר הגדול השני בקריירה שלו. זה עתה סיים לבסס את שליטתו על יוקוס והצליח להיפטר מאמוקו, ולפתע קרסה המערכת הפיננסית הרוסית.

רוסיה, שנבזזה בידי כנופיית הקפיטליסטים החדשים, פשטה את הרגל. הממשלה פיחתה את הרובל, והכריזה כי תחדול מפירעון מרבית חובותיה. רוב הבנקים הפרטיים הגדולים ברוסיה, כולל בנק מנאטפ-מוסקבה, התמוטטו.

חודורקובסקי ושותפיו הצילו מה שיכלו להציל, והעבירו את החשבונות הטובים שנותרו להם לחברה-אחות בשם מנאטפ-סנט פטרסבורג. אולם עדיין היה עליהם להתמודד עם בעלי חובם הזועמים, ובראשם קבוצת בנקים זרים שהלוותה למנאטפ 266 מיליון דולר כנגד אחזקה של 33% ביוקוס.

קבוצתו של חודורקובסקי ניסתה לשכנע את הבנקים הזרים להסכים לפריסת חובות על פני שלוש שנים כנגד רווחים מייצוא נפט, ולא כנגד מניות יוקוס.

אולם שני נושיה הגדולים ביותר של קבוצת חודורקובסקי - דאיווה בנק ו-ווסט מרצ'נט בנק (חברה בת של ווסט-דוייטשה לנדסבנק) סירבו.

הם מימשו את הביטחונות שניתנו להם, ושהסתכמו ב-29% ממניות יוקוס, אולם הבהירו שמטרתם העליונה היא להשיב לעצמם את כספם.

לאחר התמוטטות המו"מ בין הבנקים ונציגיו של חודורקובסקי בקיץ 1999, הציעו דאיווה ו-ווסט מרצ'נט את מניותיהם ביוקוס למכירה בשוק.

מחיר המניות לא נחשף, אולם ההערכה היא שדאיווה ו-ווסט מרצ'נט הצליחו להשיב לעצמם רק מחצית מההלוואות שהעניקו לקבוצת חודורקובסקי.

על פני הדברים, נהגו דאיווה ו-ווסט מרצ'נט בצורה חסרת היגיון לחלוטין. מה החיפזון? לו היו השניים ממתינים מספר חודשים עד שתחלוף הפאניקה הראשונית בשוק המניות, היו משיגים רווח נאה ממכירות מניות יוקוס. מה הבהיל אותם כל כך שהם החליטו להיפטר מהמניות בכל מחיר?

בעיצומו של המו"מ עם ווסט מרצ'נט ודאיווה על פריסת ההלוואות, הכריזה קבוצת חודורקובסקי כי תנפיק חלק ממניות יוקוס וממניות החברות הבנות של יוקוס, באופן שהיה מדלל את אחזקתם בת 29% של ווסט מרצ'נט ודאיווה לאחזקה בלתי משמעותית לחלוטין.

"זה היה תכסיס הגנה נורמלי", אומר פלטון לבדב, מנהל קבוצת מנאטפ, חברת האחזקה המייצגת את חודורקובסקי ואת ששת שותפיו.

"היינו חייבים להציל את יוקוס, ולכן היה עלינו לבצע הנפקת מניות כדי לגייס עוד הון עצמי.

"לו היו הבנקים-הנושים מעוניינים באמת ובתמים במניות יוקוס שלהם, היו נוהגים כבעלי מניות לכל דבר, ומשתתפים בהנפקה". בינתיים מכרה יוקוס עוד נכסים בתחום הפקת הנפט לגופים זרים שזהותם אינה ידועה, ונראה היה שהיא עומדת להפוך לשלד בורסאי. כצפוי, פרשו ווסט מרצ'נט ודאיווה מיוקוס.

חודורקובסקי ושותפיו רכשו חזרה את מרבית המניות שנמכרו על-ידי שני הבנקים. תוכניות ההנפקה בוטלו, וכל הנכסים שהועברו לגופים הזרים חזרו לידיה של יוקוס ברוסיה.

קשה לומר אם יוקוס הצליחה לשקם כליל את יחסיה עם הבנקים הזרים, מכיוון שלחברה אין סיווג אשראי.

כיום נפתח עידן חדש ברוסיה. בראש המדינה עומד ולדימיר פוטין. הג'ונגל רווי-הדמים שאותו תיארו אפילו פוליטיקאים ליברלים כ"קפיטליזם של גנגסטרים", הופך בהדרגה לשוק הפועל לפי כללים נאורים יותר. הקפיטליסטים חדלו מהתכתשותם חסרת המעצורים, והחלו להשקיע מחדש בעסקיהם.

חודורקובסקי הוא הדמות המובילה בקרב הקפיטליסטים הוותיקים.

"עכשיו אנו כבר מבינים כיצד מתנהל עולם העסקים המערבי", אומר חודורקובסקי. "כבעל מניות, אני מרוויח כסף מדיבידנדים, וגם מהגידול בערך השוק של החברה שלי".

יוקוס פירסמה דו"חות המכסים שלוש שנים, ועונים על כללי GAAP (לשכת רואי החשבון בארה"ב). החברה גם הנפיקה תעודות פיקדון אמריקניות (המקבילות למניות של חברות זרות שמגייסות הון בארה"ב - המערכת), והיא משלמת דיבידנד משמעותי (התשואה על תעודת פיקדון בשווי 98 דולר ב-12 החודשים שחלפו היתה 2.8%).

במועצת המנהלים של החברה יושבים חמישה דירקטורים זרים, ומנהל הכספים הוא אמריקני. שווי מניית יוקוס הוכפל ביותר מ-10 תוך שנתיים, למרות שייתכן שהעלייה נבעה לא רק מביצועיה התפעוליים של החברה, אלא גם מהנפקת המניות הקטנה לציבור (20%-15% מסך המניות החופשיות של החברה). "בעבר התמקדנו רק בהכנסות המזומנים מעסקינו, מכיוון שאיש לא האמין שהמצב יימשך", אומר חודורקובסקי, "אבל עתה התייצב המצב, ואנשים מגלים יותר עניין בהגדלת ערך הנכסים שלהם".

ואכן, המצב ברוסיה השתנה. "באיזה מובן השתנה המצב? אני, למשל, קניתי את הבית הראשון שלי רק לאחרונה", אומר האיש העשיר ביותר ברוסיה. הוא מדבר, כמובן, על מתחם הווילות בז'וקובקה. "אני פשוט מרגיש יותר נוח ברוסיה עכשיו". אבל סביב המתחם ימשיכו השומרים חמושי המקלעים להשגיח בשבע עיניים מפני אורחים בלתי קרואים.