בראש ועדת השחרורים שהחליטה בשבוע שעבר לשחרר את מו"ל מעריב, עופר נמרודי, ישב השופט בדימוס, מרדכי בלזר. בלזר, ששימש בתפקידו האחרון כסגן נשיא בית משפט השלום בנתניה, היה שופט בלתי אהוד על המתדיינים ועל עורכי הדין. הדעה הנפוצה עליו היא, שמזגו השיפוטי וסבלנותו לוקים בחסר.
על אף זאת, בלזר מקבל "סוכריה" מבתי המשפט: הנהלת בתי המשפט מעסיקה אותו כיום כשופט בבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב. אבל אין מקום שבו עניין המזג השיפוטי הוא בעל חשיבות, כמו בית המשפט לתביעות קטנות. בבית משפט זה מופיעים תובעים בעצמם, ללא עורכי דינם; חלקם חסרי נסיון בהליכים כלשהם בבית משפט. אלה הם תובעים שמהבחינה האובייקטיבית עניינם פעוט, ולרוב גם לא מעניין במיוחד בהיבט המשפטי, אך מבחינתם הוא חשוב לאין ערוך.
בתלונה שהופנתה לאחרונה למנהל בתי המשפט, השופט דן ארבל, נגד בלזר, טען המתלונן, כי במהלך מספר שעות בהן שהה באולמו של בלזר, צעק בלזר ללא הפסקה על כל מי שהיה בסביבתו, כולל על הקלדנית, ו"יצר את הרושם הברור שהוא מעדיף להיות במקום אחר". הנהלת בתי המשפט מסרה למתלונן, כי תלונתו נבדקת.
נראה שבמערכת המשפט אין תגמול ועונש, וכך התאפשר לבלזר לקבל את ה"צ'ופר" של תביעות קטנות, המאפשר לו "סידור עבודה" גם לאחר הפנסיה. הנהלת בתי המשפט מסרה: "בשל המצוקה בכוח אדם שיפוטי, יושב השופט בלזר בתביעות קטנות ובבית משפט לעניינים מקומיים, כפי שמתיר החוק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
