הלקוח תמיד צודק?

מה קורה כשעורך דין נאלץ להמתין במסעדה לשולחן שהזמין? תיק בית משפט שלא מפסיק לצמוח

עו"ד ישראל וינברג, אחד הבולטים בתיקי נזיקין, ביקש לחגוג את יום הולדתו ה-51 עם אשתו ובתו במסעדת חסילון, מסעדה לפירות ים בהרצליה פיתוח. כשהגיעו השלושה למקום, התברר שאין שולחן פנוי. לגירסתו של וינברג, נאמר לו כי יידרש להמתין עד שיתפנה שולחן; לגירסת המסעדה, נאמר לו על ידי מנהל המשמרת, כי יידרש להמתין כעשר דקות. כך או כך, בשלב הזה החלו חילופי דברים לא נעימים בין וינברג למנהל המשמרת, שבסופם התבקש וינברג לעזוב את המקום.

התקרית הזו הולידה תביעה מצד וינברג כנגד המסעדה ואורלי חבקין (שהיא הבעלים, לטענת וינברג) בגובה 5,000 שקל. התיק הופנה לגישור, אך וינברג סירב לכך. בינתיים, ביקשה המסעדה למחוק את התביעה על הסף, בטענה כי התביעה קנטרנית וטורדנית, ווינברג מצידו הגיש שאלון לנתבעים. בקיצור, ההמתנה במסעדה קיבלה פרופורציות של תיק המאה.

וינברג, באחד המסמכים לבית המשפט, ציין כי זמנו אינו בידו, וכי מדובר בעניין עקרוני. "עצם העובדה שהתובע החליט להגיש תביעה זו כנגד הנתבעים ולבזבז מזמנו היקר", כתב, "מעידה כאלף עדים על רצונו של התובע להעמיד דברים במקומם ולא לעבור לסדר היום על התנהגות בלתי תקינה ובלתי הולמת של מסעדה אשר אמורה לשרת קהל לקוחות באופן סביר". וינברג הצהיר, כי יתרום את כספי הפיצוי שיקבל לאגודה למלחמה בסרטן.

כך טוענים וינברג ואשתו, נרקיס, בכתב התביעה: שלושה ימים לפני התרחשות התקרית, הזמינה נרקיס שולחן לשלושה, וציינה כי מדובר בארוחה חגיגית לרגל יום הולדת. משהגיעו הם ובתם בשעה היעודה למסעדה, הודיע להם מנהל המשמרת, כי בשל תקלה ייאלצו להמתין עד שאחד השולחנות יתפנה. וינברג, בתגובה, אמר שאין בכוונתו להמתין, ולאחר דין ודברים התבקש על ידי מנהל המשמרת לעזוב את שטח המסעדה.

לטענתו, לא יעלה על הדעת שאורח המזמין מקום במסעדה יומיים מראש, יגיע למסעדה ויובהר לו כי עליו להמתין עד שיתפנה מקום. הדבר נבע, לטענתו, מרצונה של המסעדה להגדיל את רווחיה ולהושיב אורחים בשולחן השמור, כדי להעשיר את רווחיה.

כתב ההגנה הוכן על ידי טל חבקין, סטודנט למשפטים ובנה של הנתבעת. וינברג, נטען שם, מנסה לעשות שימוש ציני בעובדת היותו עורך דין, כדי לקבל זכויות שאינן מגיעות לו על פי דין. לגופו של עניין, נטען כך: מנהל המשמרת ביקש להבהיר לווינברג ואשתו כי זמן ההמתנה לשולחנם יהיה כחמש דקות, אך וינברג הרים את קולו ולא איפשר לו כלל להתבטא; הוא הרים את קולו מספר פעמים, יצר פרובוקציה ואף ביקש כי המסעדה תקים אנשים, כדי שיוכל להתיישב לשולחן בשעה שהזמין. מאחר שכך, נאלץ מנהל המשמרת לבקשו לעזוב את שטח המסעדה, לאחר שכל נסיונותיו להרגיע את הרוחות כשלו.

עוד נטען, כי בעת שיצאו וינברג ואשתו מהמסעדה, הציע להם מנהל המשמרת לקבל ארוחה בחינם על חשבון הבית, אם רק יואילו להתיישב ולסגור את הפרשה, אך בשלב זה כבר הבטיח וינברג כי הוא אינו מתכוון לעבור על כך בשתיקה.

לפני מספר חודשים שלח וינברג שאלון, הכולל, בין היתר, שאלות לגבי מעורבותה של חבקין במסעדה, לגבי מדיניות המסעדה ומה שקורה בה בפועל, וכן לגבי זהותו של מנסח כתב ההגנה. רוב השאלות זכו למענה הלקוני: לא רלבנטי, ווינברג, שלא בא על סיפוקו, פנה לשופט בבקשה כי יורה לנתבעים להשיב תשובות מפורטות יותר.

בבקשה למחיקת התביעה על הסף, נטען כי חלקה של חבקין מסתכם בהיותה חתומה על מכתבי התשובה, ולכן יש לדחות את התביעה ככל שהיא נוגעת אליה. באשר למסעדה, נטען, לא מדובר באישיות משפטית, אלא רק בשם של מסעדה. לטענתם, אדם בר דעת ומזג רגיל לא היה מתלונן בנסיבות העניין על המתנה של מספר דקות לשולחן, ובטח לא היה מגיש תביעה משפטית בשל כך.

ואילו וינברג טוען, כי התביעה אינה קנטרנית, שכן חגיגת יום ההולדת שלו נהרסה כליל והדבר גרם לו עוגמת נפש וצער אדיר. כן הוא טוען, כי מספר שבועות לפני האירוע נשוא התביעה, מספר זוגות הזמינו שולחן במסעדה לחגוג יום הולדת, אך בבואם נאלצו להמתין 50 דקות לשולחן שהוזמן עבורם.

שופט בית משפט השלום בהרצליה, צבי דותן, החליט למחוק את מסעדת חסילון מהתביעה, בנימוק כי לא מדובר באישיות משפטית. מעבר לכך קבע, כי לא מצא מקום לדחות על הסף את התביעה, לא מפאת היותה קנטרנית ולא מפאת מעשה של מה בכך. יחד עם זאת, כתב בהחלטתו, בהחלט ראוי ששני הצדדים ישקלו אם ראוי לבזבז את זמנם ואת זמנו של בית המשפט על עניין זה.