איך רכשה שטראוס את גניר מתחת לאף של תנובה?

שטראוס כבר סימנה לפני זמן מה את המטרה - כניסה לשוק המיצים המצוננים. כשהתחוור לה שתנובה עומדת להקדים אותה ולרכוש את גניר, יצרנית פרימור, לקח לה בדיוק שבועיים כדי לנצל משבר במו"מ בין גניר לתנובה - כדי להיכנס פנימה ולסגור עסקה. כפי שדווח אמש ב"גלובס", רכשה שטראוס 20% מגניר.

זו פעם שנייה ששטראוס סוגרת עסקת רכישה, אחרי שתנובה מסכמת את אותה עסקה קודם לכן. הפעם הקודמת היתה לפני כ-6 שנים, עם יטבתה. בתנובה רותחים על האתיקה הרעועה של גניר, אך אינם מצטערים על אבדן הפרטנרית. אריק רייכמן, מנכ"ל תנובה, מספר: "אי אפשר היה להגיע איתם להסכמה בכל מיני נושאים, בעיקר של הפצה. לא חשבנו שאנחנו צריכים להתגמש יותר, אפילו במחיר של פיצוץ המו"מ".

ה"פטרון" של גניר, היו"ר אלון כהן, ששימש כנציג החברה, לא עשה לתנובה חיים קלים במו"מ. רייכמן: "הוא עשה דבר בלתי הגון בעליל, כשניהל מו"מ עם שתי חברות בלי להודיע על כך. לא סיכמנו לפני שבועיים באופן פורמלי שסיימנו את המו"מ. גניר סיימה אותו באופן חד צדדי, כשהוא מנהל מו"מ עם חברה אחת. איני מצטער במיוחד כי היה קשה איתם. חששנו ממערכת שיתוף הפעולה בעתיד".

על משך המו"מ, כשנה, אמר: "לא חשבנו ששווה לנו לצאת מעורנו, לאור הערך הגלום בכניסה. כנראה שלשטראוס יש הבנות אחרות".

"גלובס": גם את יוטבתה הפסדתם לשטראוס אחרי שכבר סגרתם עסקה.

"זה כבר קרה כמה פעמים. לפני חצי שנה אלון כהן ניהל איתנו מו"מ, כנציג ויטה. הסכמנו לשלם עבור ויטה 27 מיליון שקל, ולבסוף הוא שכנע קבוצה אחרת (I‏3) לשלם 90 מיליון שקל. המקרה השלישי הוא יטבתה, מלפני 6 שנים. אז זה היה שונה, כי ביטבתה היתה התערבות של הממונה על ההגבלים העסקיים. הוא נטה חסד לשטראוס כי רצה לקיים תחרות במוצרים הגנרים שיוטבתה עושים".

אלון כהן מוסר בתגובה: "אין שום דבר לא הגון שעשינו. הודענו באמצעות עורכי הדין שלנו לעורכי הדין של תנובה, על הפסקת המו"מ".

קובי לוי, מנכ"ל שטראוס וחתן העסקה, אומר: "מהרגע שצץ הרעיון להכניס לישראל מיצים סחוטים טריים, לפני 12 שנה, גיליתי עניין בנושא".

מדוע לא רכשתם קודם? הייתם צריכים שתנובה תרכוש כדי לגלות עניין?

"לפני שלוש שנים היינו עם גניר במו"מ. התעקשנו על 51%, והעסקה התפוצצה על רקע הרצון שלנו לרכוש שליטה. ברגע שהשמועות שתנובה מנהלת מגעים עם פרימור הגיעו אלינו, הרגשנו קצת לא טוב. נפגשנו אתם והבענו את רצוננו להיכנס לתוך העסקה. אבל הבנו שבזמן הזה צריך לתת לתנובה להתקדם. גניר כבר היו עמוק בתוך העסקה, אבל ידענו שהעסקה לא סגורה.

"ברגע שהודיעו לנו שהעסקה עם תנובה עלתה על שרטון לפני כשבועיים, אני יחד עם צוות בכיר מאוד בחברה התיישבנו איתם והחלטנו לסכם הדברים במהירות מאוד גבוהה. למה מהר? כי נפשם של כל הצדדים קצה במו"מים ארוכים".

לפי איזה שווי הוערכה גניר לצורך העסקה?

"לפי 24 מיליון דולר".

כמה תנובה היתה מוכנה לשלם?

"27 מיליון דולר. אז למה היא סגרה איתנו? כי הצענו להם ערך הרבה יותר גבוה. מדובר ב-20% אבל זה קשר אסטרטגי שבו אפשר גם להפסיד הרבה".

למה לדעתך גניר נתקעה במו"מ עם תנובה?

"אני חושב שהם נתקעו עם תנובה בקטעים טכנים ותרבותיים. ברגע שהבינו שאנו קנדידט שגם מוכן לסגור עיסקה, רמת הציפיות שלהם עלתה".

למה התפשרתם על 20% אם בעבר התעקשתם על 51%?

"מהרגע הראשון לא היינו מעוניינים להיות ב-51% בחברה שמרבית עסקיה מחוץ למדינת ישראל. כשהיתה הבנה שניכנס באקוויטי רק ב-20%, אבל את הניהול המקומי אנו נוביל - זה מה שמעניין אותנו. אנו לא חברה שנסחרת בבורסה שמחפשת מספרים ועל מאזנים, אלא מסתכלים אסטרטגית".

מה יהיו המוצרים החדשים שתפתחו כתוצאה מהחיבור?

"מוקדם להגיד איזה מוצרים נראה, אך זה פותח לכולנו אפשרויות, גם למשקאות החלב וגם למיצים. גם ברמה של מוצרים חדשים ופורמטים של אריזה שונים וערוצי הפצה שונים".

אתם נכנסים לתחרות מול קוקה-קולה, שמחזיקה 33% בפריגת.

"כן. תהיה לנו מעתה מעורבות הרבה יותר משמעותית בפרימור. נפעל להצמיח את הקטגוריה בצורה יותר אגריסיבית ממה שיש היום".

אם תנובה היתה רוכשת את פרימור, מה היית עושה כדי להיכנס למיצים מצוננים?

"אם לא היינו נכנסים דרך גניר, היינו מוצאים אלטרנטיבה אחרת".

גן שמואל?

"יכול להיות. גם המתחרים שלנו מתנובה ישקלו האופציה הזו".

אלישע גל, מנכ"ל גניר, יצרנית פרימור, לא מבין על מה המהומה. על פי דעתו נהגה גניר בצורה אתית למהדרין, ואף הודיעה לתנובה על סיום המו"מ.

האם הפרתם חד צדדית את העסקה?

גל: "אני לא יודע מי אמר לך שסגרנו. ניהלנו מו"מ רציני, וארוך מדי לטעמנו - במשך שנה". מדוע המו"מ נמשך כל כך הרבה זמן?

"בגלל אופי המו"מ. איני רוצה לומר מילים רעות. כך נוהל המו"מ, ומעצם טיבו של מו"מ שנמשך כל כך הרבה זמן, בסופו של דבר הוא לא הבשיל. אנחנו הודענו לתנובה במחצית אפריל שאיננו ממשיכים, כי איננו יכולים לחכות כך כך הרבה זמן".

מה היה באותו זמן מצבכם מול שטראוס?

"לא היה מצב. ניהלנו מו"מ עם תנובה, והמו"מ עם שטראוס החל בראשית מאי".

וכל כך מהר סגרתם?

"המו"מ התנהל במהירות ונמשך כשבועיים, ואני שמח לציין שהוא נוהל עם ההנהלה הכי בכירה של שטראוס, קובי לוי. להבדיל מתנובה שלא מצאה לנכון לשלוח את ההנהלה הבכירה". לפי איזה שווי נעשתה העסקה עם שטראוס?

"לפי שווי של 30 מיליון דולר".

כמה תנובה היתה מוכנה לשלם?

"עזבי. אני מציע שלא נשפוך מלח על הפצעים של אף אחד. לא שלנו ולא שלהם. כמו בחיי האהבה לא כל רומן מבשיל לנישואין".

ובכל זאת.

"תנובה העריכה את גניר בכ-25 מיליון דולר. היא היתה מוכנה לשלם עבור 20% - 5 מיליון דולר".

במה תשקיעו את כספי הרכישה, כ-5 מיליון דולר?

"הכסף עובר לבעלים, שני הקיבוצים - גת ובית ניר (כל אחד 50%). הכסף לא יושקע במפעל כי למפעל יש הון עצמי מכובד, והוא מכלכל עצמו כבר עשר שנים ללא בעיה". היקף הפעילות של גניר עומד על כ-200 מיליון שקל.