פנאטיות: לשון קודש

המונח פנאטיות מתייחס לתופעה של קנאות קיצונית ומופרזת או להתלהבות חסרת רסן, ובשנים האחרונות היא משמשת בעיקר לתיאור האיסלאם הקיצוני שפנה לדרכי טירור. גם אוהדים מושבעים של קבוצת ספורט המוכנים לעשות הכל למען קבוצתם מכונים אוהדים פנאטיים. המונח נכנס לשימוש מן השפה הצרפתית שקיבלה אותו מן המילה הלאטינית פנאטיקוס שמובנה במקור היה "מה שמתייחס או קשור למקדש", מן המילה פאנום (FANUM) שפירושה מקדש. במונח השתמשו לתיאור מאמינים אדוקים שמילאו בהתלהבות את טקסי הדת, משום שסברו שהמאמינים הושפעו מרוח אלוהית השוכנת במקדש ואשר נכנסה לתוכם. במשך הזמן התפתחה המילה וקיבלה משמעות של טירוף חושים וקנאות קיצונית, שזו המשמעות שיש לה גם כיום.