צעקת הרכיבים

הפורום, הפועל בשנה האחרונה במטרה למנוע את מה שאנשיו מכנים "המשך בריחת עבודות ייצור לחו"ל", מייצג בעיקר מפעלים הממוקמים בעיירות פיתוח ובאזורים מוכי אבטלה. בחברות אלה מועסקים כ-10,000 עובדים, החל בעובדי ייצור לא מקצועיים וכלה במהנדסים.

לדבריהם, תעשיית הייצור האלקטרוני מפרנסת כ-50,000 איש בישראל, הן באמצעות העסקה ישירה והן באמצעות העסקה בענפים נלווים, כגון אריזות, מובילים, מסיעים, זיווד וכו'. במהלך השנה האחרונה פוטרו כ-2,000 עובדים בענף האלקטרוניקה, ואנשי הפורום טוענים כי הסיבה לכך היא הוצאת עבודות הייצור אל מחוץ לישראל.

על פי ההצעה שהעלו חברי הפורום, תוקם רשות לאומית שתטפל במגוון רחב של נושאים הנוגעים לענף ההיי-טק הישראלי, בהם נושא עידוד ההשקעות בהייטק, הכשרה וחינוך של עתודות כוח אדם, פיתוח תשתיות מתאימות ובנייה ויישום של תכנית חירום לתקופת השפל הנוכחית, תוך שימת דגש על פיתוח תעשיית הייצור המקומית. "אנחנו לא דורשים תמיכה כספית אלא דרישה ממשלתית", אומר חנן כספי, מרכז הפורום, "כמו לדוגמא יצירת מצב שבו שכנגד השקעות של המדען הראשי בחברות היי-טק וסיבסוד התעשייה, יתחייבו החברות לייצר בארץ, ולא בספרד או באירלנד".

"נכון להיום, כשליש מהרכיבים האלקטרונים מיוצרים בחו"ל. מדובר על ייצור בשווי של כ-300 מיליון דולר המבוצע אצל קבלי משנה בחו"ל ולא בישראל, וזה לא בגלל המחיר. לחברות היי-טק היום יש נטייה לגלובליזציה ולפעילות יצור מעבר לים כי זה נוח יותר. זה פשוט זלזול בתעשיית היצור האלקטרוניקה בישראל", אומר כספי.

"גלובס": אבל למה כדאי לייצר בארץ אם במזרח הרחוק עלות היצור נמוכה בהרבה?

כספי: "אני לא מדבר על תחרות ישראלית מול המזרח הרחוק. אנחנו לא מתחרים בהם, ושם באמת יותר זול. אני מדבר על ייצור באירופה ובארה"ב. תראה מה קורה באירלנד. למה שם הממשלה מסייעת וכאן לא? אנחנו נפגשים עם התמ"ס ועם חברי ועדת הכספים, אבל הבעיה היא שהם תמכו בנו עד כה רק במילים ולא במעשים. משרד האוצר לא עושה דבר כדי לסייע. התמ"ס, במהלך שלא מובן לי, הלך עם הסיסמאות 'ישראל קונה כחול לבן' לצרכן הפרטי, לסופרמרקטים, במקום לשוק הכבד".

"בעוד שנתיים, כשהשוק העולמי יתאושש, לא תהיה כאן תשתית מתאימה לגאות לכשתבוא. לא ייצרנו תשתיות ולא הכשרנו כוח אדם כמו האירים. לאן המובטלים יחזרו? איזו הכשרה הם יעברו? לכן אנו קוראים להקמת רשות לאומית להיי-טק שתרכז את כל הפעילות ותתווה מדיניות מתקנת".

הרשות הלאומית הקבועה, מציע כספי, תקבע סדרי עדיפויות להשקעות ציבוריות ואף תיצור תמריצים להשקעות של גופים פרטיים בענף.

יו"ר ועדת המשנה להיי-טק בכנסת, ח"כ מודי זנדברג, אומר כי הוא תומך בהצעת הפורום. הוועדה אפילו טרחה והביאה את שגריר אירלנד כדי שיסביר לנבחרי העם כיצד עושים את זה נכון, אבל זנדברג ממהר להנמיך ציפיות. "אני מעריך שמבחינה פוליטית, עד הבחירות הבאות לא יוקם גוף כזה, לצערי, וזו תהיה אחת המשימות של הממשלה הבאה".

"זה הרי לא רעיון חדש, אפילו עו"ד חנינא ברנדס דיבר על זה לפני שנה ואף הציע שבראשות המשרד הזה יעמוד שר ולא גוף המסונף למשרד ראש הממשלה", אומר זנדברג. "זה יהיה דבר נכון לייחד את הענף הזה, בגלל החשיבות שלו לכלכלת ישראל. פשוט לעשות מעין 'One Stop Shop', שיעסוק בכל התחומים, למשל גם בתמיכה בקרנות הון-סיכון. הרשות הזו תוכל לייעל את תהליכי העבודה מול משרדי הממשלה השונים וגם להרים קול צעקה בצורה אפקטיבית יותר".

"לא צריך ללכת עד לאירלנד. מספיק ללכת למקומות פחות נחשבים במקומותינו, כמו חוף השנהב, שם כבר מיישמים מודל נכון להשקעות דרך גוף אחד".