פגוש את העיתונאית

לפעמים נדמה, שציבור צרכני התקשורת בישראל זקוק ליותר עיתונאים כמו שלי יחימוביץ', כאלה שלא עושים חשבון ואומרים תמיד את אשר על ליבם. אלא שבמקרה של יחימוביץ' - הנה בא הפרדוקס - מתגנב ללב החשש כי מה שיש לה להשמיע הפך לחזות הכל, ותפיסת עולמה הפכה לפריזמה שדרכה נראית המציאות חד-ממדית, שחורה ולבנה.

אם ביתר עיסוקיה של יחימוביץ' - למשל, הפינה האישית ב"יומן שישי" - אפשר לפרש את הדעתנות הזו לחיוב, הרי שבתוכנית ראיונות כמו "פגוש את העיתונות" מדובר בבעיה של ממש. אין זה משנה מי המרואיין ומה מטרת הריאיון, משנה רק מה שיש למראיינת לומר.

אתמול האמתלה להשמעת דעותיה של יחימוביץ' בנושאי כלכלה היה גיל שוויד, ממייסדי ומנכ"ל צ'ק פוינט. שוויד מתגלה כמרואיין בעייתי, גם אם נעים. קשה לחלץ ממנו אמירה נחרצת, הוא תמיד מחויך, ויחד עם זאת נבוך ומהוסס בתשובותיו, שוקל בקפידה את מילותיו. ניכר בו שאפילו השנים האחרונות, בהם נשמע מעת לעת דברו ברבים, לא הפכו אותו למרואיין משופשף ומיומן.

התובנה היחידה שאפשר היה לחלץ משוויד היא, שגם הוא סבור כי מעבר לבעיה הכלכלית-גלובלית, ומעבר לשיקולי תקציב כאלה ואחרים, אין לכלכלה הישראלית כל סיכוי ללא אופק מדיני. או במילים אחרות: מעבר לכל נימוק אחר, היכולת של אזרחי ישראל להשיג עצמאות כלכלית וחיי רווחה, תלויה במידת נכונותם לסיים את הכיבוש, חד וחלק.

אחר-כך מנסה יחימוביץ' (בעזרת קרן מרציאנו) להבין את הסכנה שבטרור ממוחשב. כל איש עסקים היה מבין מיד, שיחימוביץ' הרימה לו כדור מדויק כדי שינגח פנימה - שוויד הרי עוסק באבטחה טכנולוגית. אבל שוויד גדול על המעמד הזה, והוא מסרב לספר בנפלאות צ'ק פוינט בהקשר.

אלא שמבחינת יחימוביץ' מדובר רק בהתחלת ה"חקירה". אחרי שניסתה להראות עד כמה הנסיבות משחקות לידיו של שוויד ושכמותו, היא מנסה להוכיח שהמקור להצלחתו והצלחת חבריו הוא בעברם הצבאי. אבל שוויד, הפלא ופלא, מסרב לדון בעברו הצבאי: "בין המנכ"לים בחברות הטכנולוגיות יש גם טייסים ושריונרים, כל אחד מאיתנו שירת בצבא".

עכשיו יחימוביץ' כועסת באמת. "אמרו עליך שאתה מושלם מדי, שמעולם לא נכשלת", היא מטיחה בשוויד, שנראה נבוך מעט. ואז יוצא המרצע שלה מהשק, כשהיא שואלת על הפער בין עשירים לעניים בישראל, שאלה שמקפלת בחובה תמיד אצבע מאשימה כלפי העשיר.

זה הזמן לבחון את הריאיון לאחור: יחימוביץ' הזמינה את שוויד, מפני שהוא בין היחידים שעוד מעזים להתפרנס יפה בימי מיתון. היא ניסתה להאשים אותו בכך ש"המצב" עובד לטובתו ולטובת שכמותו. היא ניסתה לרמוז, שכל תחילת דרכו מקורה בהזדמנות לא-שווה: הוא הרי בוגר יחידת מודיעין מובחרת, שפיתח את רעיונותיו עוד בצבא. ובסוף היא ניסתה להפיל עליו את תיק הפערים בין עשירים לעניים בישראל.

אבל שוויד חכם מכדי לחתום על טיוטת החקירה שהגישה לו יחימוביץ'. לדעתו, גם ילד ממעמד כלכלי נמוך יוכל ללמוד ולהגיע להישגים, אם רק ירצה ויתמיד. כל היתר (כלומר טענות על קיפוח, אפליה וכדומה) הם רק תירוצים.