מדרחוב נחלת בנימין: אופי המלחמה

הפעילות הזו עוררה חרדה אצל חלק מבעלי העסקים במדרחוב, אבל בעיקר אצל האמנים, שהם הנותנים לרחוב את אופיו. הם חוששים משינוי האופי, שיביא, לדעתם, לדחיקתם מהרחוב. חברת מועצת העיר, גילה הרץ, יצאה נגד רדלנד במסגרת דיון בעירייה, והדברים הגיעו לתביעת דיבה בין הצדדים.

"אין לנו אף שותף מפנמה, ולא ברור לי מהיכן שאבו את כל המידע שפורסם בנושא. קבוצת רדלנד נמצאת בשליטת שלמה לחי, שהוא איש עסקים ישראלי לגיטימי היושב בחו"ל", אמרה ל"גלובס", רות שפייזר, יוזמת הפרויקט ונציגת החברה היזמית.

שפייזר: "נעשתה פה עבודת מחקר, שאינני חושבת שנעשתה כמותה עבור פרויקט כלשהו בארץ בתחום זה. מאז שנת 1991 אנחנו עוסקים באמצעות חברות בת ברכישת נכסים באיזור נחלת בנימין, תוך ניסיון להתאימם לתקני שימור מהגבוהים ביותר, על מנת לשווקם למכירה והשכרה בשוק החופשי. עד היום השקענו לא פחות מ-27 מיליון דולר ברכישת והשבחת הנכסים. הפרויקט כולל למעשה 7 דונם כיום, אך בהחלט יש אפשרות שהוא יכלול שטחים עם בעלי נכסים נוספים.

"המטרה שלנו היא להפוך את המדרחוב לרובע ייחודי, שישלב מגורים ופעילות מסחרית מתאימה, תוך שימור ארכיטקטוני והשבחה של תשתיות בכל האיזור. התוכנית שהכנו נערכה על-ידי אדריכלים מהשורה הראשונה, בראשם האדריכל אמנון בר-אור, בשיתוף פעולה מלא עם מינהל ההנדסה בעיריית ת"א, והשקענו בה למעלה ממיליון שקל. עד כמה שאני יודעת, זו הפעם הראשונה שיזם פרטי מתמודד עם פרויקט כה מורכב של שימור, פינוי, בנייה מחדש, ואני בטוחה שנצליח בכך".

גלובס: מה לגבי הפרסומים בנושא האשראי שקיבלתם מהבנק לפיתוח תעשייה?

שפייזר: "אין לי מושג מהיכן באו הדברים. אנחנו לא מכירים ומעולם לא הכרנו את כל האנשים שהוזכרו, מעולם לא קיבלנו שום פרוטקציה, לא היינו חברים של אף אחד, באנו כמו עב"מים. למען האמת, בנקים אחרים רצו להצטרף לפרויקט, והידיעות כאילו הבנק לפיתוח התעשייה לקח מה שבנקים אחרים סירבו - משוללת כל יסוד".

- למה דווקא הבנק לפיתוח התעשייה?

"כמה בנקים הציעו לנו ליווי פיננסי. לעומת הצעה של ליווי פיננסי תמורת 30% הון עצמי מבנק אחר, הציעו לנו הנהלת הבנק לפיתוח התעשייה ליווי פיננסי תמורת השתתפות ברווחי הפרויקט, מבלי לקבל שקל אחד שחוק מההון העצמי של החברה".

- וזה לא נראה תמוה?

שפייזר: "כל צמרת המלווים הפיננסים של הבנק ישבה מולנו וטענה, כי הם רואים בפרויקט שלנו הזדמנות נדירה. יתרה מזאת, הם דרשו זכות סירוב ראשונה על כל פרויקט אחר במתחם. בינתיים, לצערי, כולם יודעים לאן התגלגל הבנק לפיתוח התעשייה, וכעת אנו שוקלים את צעדינו העתידיים".

- ותמשיכו בפרויקט נחלת בנימין?

שפייזר: "בכוונתנו להעביר את שיטת המימון שלנו לפלטפורמה אחרת לגמרי. אנחנו בוחנים בימים אלה אפשרות להנפיק אגרות חוב פרויקטליות לטובת הפרויקט. זהו כלי פיננסי שאנו מאמינים שניתן לנצל אותו בצורה מצוינת, על-ידי מימון של הציבור או המוסדות השונים".

קבוצת רדלנד, באמצעות עו"ד דרור ארד איילון, הגישה תביעת לשון הרע נגד חברת מועצת עיריית ת"א, גילה הרץ. בתביעתם נכתב בין היתר, כי הרץ הפריעה במהלך דיון בתוכנית שהתקיים בחודש יולי בוועדה המקומית ת"א, תוך כדי אמירת דברים שלטענתם מהווים לשון הרע נגד רדלנד. כך למשל אמרה הרץ, כי "יש פה חמישים דונם ואנשים שחיים שם לא יודעים בכלל על ההתנהלות שמתרחשת פה עכשיו, שהולכים להעביר את זה לחברה פנמית רשומה בפנמה, חברה פרטית שאין לה קשר לרכוש הזה חוץ מתאווה".

לטענת רדלנד, בעקבות התנהגותה של הרץ נאלץ יו"ר הוועדה להוציא את הקהל, וביטל את הצגת התוכנית שלשמה הוזמנו היזמים. רדלנד תובעת מיליון שקל - 150 אלף להוצאות ועוד 850 אלף שקל על פגיעה בשמם הטוב.

בכתב ההגנה שהוגש לבית משפט השלום בת"א, כותב בא כוחה של הרץ, עו"ד יורם מושקט, כי על פי נתונים המצויים בידם, אכן חברת רדלנד הינה חברה פנמית ובעליה רשומים בפנמה, ושמו של לחי אינו מופיעה בהם. כך למשל נטען, כי בעלי החברה הינם: חואן מנטוס הנשיא, לואיז קווינטנאס הגזבר, ולואיס חימנז המזכיר, וסגנו רובן בארנט.

בכתב ההגנה נאמר, כי הרץ עמדה על כך שייערך דיון ציבורי ראוי בנושא, לאור התמיהות באשר לזהות היזמים ולאור בעיית הבנק לפיתוח התעשייה, ובעיקר לאור העובדה, שאינטרסים של בעלי הון עומדים לעומת אינטרסים של תושבי ת"א. עוד נטען, כי לכאורה מנסה רדלנד לתעתע באשר לזהותה, למעמדה, לאינטרסים שלה, לחובותיה לגילוי נאות לגבי אינטרסים שלה, ולקשרים עם בעלי תפקידים בעיריית ת"א, במטרה לקדם את מהלכיה. (ת.א 209127/02).