ליסטים עליך ישראל

קוראת יקרה, קורא יקר

המשמעות המילונית של ליסטים היא: שודד, גנב, גזלן, לקחן, סחבן, עשקן, חמסן, בוזז, לוקח שלל.

עם ישראל ביקש משמואל הנביא למשוח עליהם מלך. שמואל הזהיר אותם ואמר, כי המלך ישתלט עליהם כדרכם של מלכים -

שמואל א' פרק ח' פסוקים י'-י"ח.

וכאשר אמר כה היה. מלכי ישראל הטילו על העם מסים כבדים, וזכור לטוב רחבעם שאמר: "אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים".

הנה כי כן, השליט המורם מעם בוזז את עמו בחסות החוק והצבא הסר לפקודתו, אשר שכרו משולם, כמובן, מכספי העושק, השוד, הגזילה, הביזה, השלל והחמס.

ועל מנת שלא אהיה חשוד בהזיות מסוכנות, אביא להלן ציטוט או תקציר מחמש! כתבות, שנכתבו בידי ארבעה כותבים מכובדים, והתפרסמו בשבוע שעבר.

ולסיום - אם חוק זה יאושר בכנסת הוא יהיה דוגמה מובהקת לחוק בלתי חוקי, ואני מייחל כי בית המשפט העליון יבטלו. אם כך יקרה, ימלא לבי שמחה על דבר חקיקת תועבה זו.

מסקנה - רשויות המס מאמצות בשמחה פסקי דין המפרשים את החוק כטעמן ומתעלמות מפסקי דין המפרשים את החוק לטעמם של הנישומים. התוצאה - ליסטים.

המשמעות של עמדת הבנק היא: לקוח יקר, זה לא מעלה ולא מוריד אם שילמת את חובך. מאחר שלדעתי לא טענת טענה זו קודם לכן, אזי גם אם שילמת את חובך - התכבד ושלם שנית את מה ששילמת, כי כך יאה וכך נאה. בית המשפט דחה טענה זו מנימוקים משפטיים שלא כאן המקום לדון בהם. לטעמי - זו טענה של ליסטים, ואני אדיר לעולם את רגלי מבנק זה.

בית המשפט המחוזי ציווה על העירייה להשיב לנשדדים מאות מיליוני שקלים, והעירייה ערערה על פסק הדין. והנה, לפתע התגייס היועץ המשפטי לממשלה לעזור לרשות מקומית בערעורה, והוא כותב, כי השבת כספי גזילה הוא עניין שבשיקול דעת.

אכן נכון הדבר, כי עניין זה נתון לשיקול דעתו של השופט היושב בדין, ותמהתי מדוע התפנה היועץ המשפטי מעיסוקיו לחוות דעה בעניין משנה סדורה זו. וכאשר קראתי את הפסקה הבאה בכתבה בא קץ לתמיהתי ובא ראשית לתדהמתי. היועץ המשפטי לממשלה גיבש שבעה מבחנים, שיש לדעתו לבחון, בעת שמפעילים שיקול דעת זה.

ועל שום מה נדהמתי?

על שום שלמרבה תמימותי סברתי, כי עקרון הסוב-יודיצה שולל התערבות כזו במישרין או בעקיפין כאשר ערעור שתוצאתו היא כתובתם הסופית של 440,000,000 ש"ח עומד על הפרק. עתה, כאזוב הקיר, אחווה את דעתי המשפטית על שבעת העקרונות של חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. ראשית אביא את דברי היועץ המשפטי, ולאחריהם את חוות דעתי.

1. טיב הפגם שנפל ומידת הפגיעה המהותית במשלם אם יוטל עליו התשלום ולא יושב לו.
   - אם הפגם הוא חקיקת משנה בלתי חוקית - טיבה מצדיק השבת הגזילה.
   - מידת הפגיעה המהותית במשלם - בדיני גזל "דין פרוטה כדין מאה" ועל הגזלן להשיב כפל.

2. באיזו מידה מדובר בטעות אשר סביר להניח כי הרשות היתה מביאה לתיקונה אילו היתה ערה לה.
   - חזקה על גזלן כי התכוון לגזול אלא אם כן יוכיח באותות ובמופתים כי הוא צדיק תמים שמעד בתום לב. חובת ההוכחה רובצת לפתחו. ואם יתברר, כי טעה ג' פעמים - גזלן מועד הוא.

3. מידת החומרה של התנהגותה של הרשות בגביית התשלום.
   - את מידת החומרה של התנהגות הרשות יש לשקול באותם כלים שבהם שוקלים את מידת החומרה של מי שהעלים הכנסות משלטונות האוצר ופגע בקופת הציבור הקדושה.

4. מידת ההכבדה על התקציב.
   - אין ספק שהשבת גזילה של מאות מיליוני ש"ח תכביד על קופת הרשות המקומית. האם ראש העירייה ירעב לפת לחם? האם גזבר העירייה, גובה הארנונה, או חבר מועצה יתהלכו ערומים בחורף? לא !!! בצר להם יפטרו עובדים מיותרים שעבודתם אינה מביאה ברכה לתושבי העיר. ואם לא כן יעשו - בוא יבוא יום נקם ושילם בבחירות הבאות.

5. המועד בו הוגשה התביעה.
   - יש אגדת עמים על עקרב העוקץ עצמו למוות. הליסטים שבשלטון חוקק את "חזקת התקינות" לפיה - חזקה על מעשה השלטון כי תקין הוא (ועל כך עוד אדבר בהמשך). עתה, חזקה זו פועלת לרועץ הרשות המקומית, ויש לקבוע כי זכות התביעה התיישנה 7 שנים לאחר שהתברר לראשונה, כי העירייה חוקקה חוק בלתי חוקי וליסטמה את תושביה.

6. המועד בו הודיע התובע לרשות על הפגם.
   - מה שאמרתי בסעיף ה' יאה גם לכאן. נישום יכול להודיע כי ליסטמו אותו רק לאחר שנודע לו על כך. ואם נודע לו על כך מקץ 20 שנה - אזי עליו להודיע תוך 7 שנים לאחר מכן.

7. עוד מציע היועמ"ש, כי כעיקרון כללי ניתן יהיה לקבוע השבה או פטור חלקיים לפי תוצאת השקלול האמור.
   - כך יאה וכך נאה בתנאי - והתנאי הוא, כי אם יתברר שהרשות המקומית ליסטמה את בוחריה בידיעה ובזדון, היא תתבע להשיב כפלים ומי ששלטו בכיפה יתבעו להשיב כפל כפלים - כפלים לנישום וכפלים לקופת העירייה.

ויש ליישם את עיקרון המידתיות כחרב פיפיות.

קלה היד בהוצאת צו מנהלי לליסטום בית, מבלי לדקדק בדרישות החוק המסמיך.

שמואל, שמואל מדוע לא שמענו בקולך?

שלכם ובשבילכם
הנריק רוסטוביץ