התובעת הגישה תביעה להצהיר על בטלותה של ערבות שחתמה לזכות בנק דיסקונט. הבנק,
מצידו, הגיש כנגד התובעת תביעה שכנגד לסילוק חוב הערבות. התובעת ביקשה לסלק
את התביעה על הסף.
לטענת הנתבעת שכנגד, כתב הערבות מתנה בלשון מפורשת את ערבותה במימוש נכס העומד
למכירה. בטרם נמכר הנכס, והוכח כי נותרה יתרת חוב, אין לתובעה, ולפיכך התביעה
הינה מוקדמת. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת הנתבעת שכנגד.
לטענת ב"כ הבנק, מנועה הנתבעת שכנגד לטעון את טענתה, שכן היא מתנגדת למימוש
הנכס. "אכן, על פי כללי היושר, אין אדם יכול לטעון דבר והיפוכו באותו משפט.
אימרה אנגלית ידועה היא, ש'אין אדם רשאי לנשוף חם וקר בו זמנית'", נכתב בהחלטת
בית המשפט, "אולם כללי היושר הללו אינם ממין העניין במקרה הנוכחי".
הנתבעת שכנגד זכאית להתנגד למימוש הנכס, אם לסברתה המימוש יפגע בזכויותיה.
מנגד, היא זכאית לעמוד על זכויותיה החוזיות, ולפיהן מנוע הבנק מלתבוע אותה
בטרם ימומש הנכס. לשונו של הסכם הערבות ברורה, והיא מתנה את הערבות לשלבים
שלאחר מימוש הנכס.
רק לאחר מימוש הנכס, לאחר קבלת תמורתו, ניתן יהא לדעת אם נותרה יתרת חוב ואם
יש צורך לתבוע את הערבה. לפיכך, נמחקה תביעת הבנק על הסף.
(ת"א מחוזי ת"א 1975/01 שיא החזקות בע"מ נ. בנק דיסקונט, החלטה מיום 25.12.02.
השופט ד"ר עדי אזר. בשם התובעת והנתבעת שכנגד עו"ד אייל רוזובסקי ועו"ד שגיב
דוד, בשם התובעת שכנגד עו"ד ישראל גפני ועו"ד מזרחי)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
