סעד חברתי: עורך דין ומתמחה ממשרד יגאל ארנון מעניקים יעוץ משפטי חינם לכל פונה

אחת לשבוע, יוצאים עורך דין ומתמחה ממשרד יגאל ארנון, למבנה בשכונת מונטיפיורי בתל-אביב, כדי לתת ייעוץ משפטי לכל פונה. בינתיים, הפריבילגיה הזו, לקבל ייעוץ משפטי חינם ממשרד יגאל ארנון, פריבילגיה המוענקת במסגרת פרויקט הפרו-בונו של לשכת עוה"ד, לא מנוצלת עד תום: בניגוד למה שהיה אפשר לצפות, שהמונים יסתערו על עורכי הדין, הרי שיום כזה מניב כ-10-15 פונים. מן הסתם, זה עניין של זמן.

וכך, עורכי הדין של משרד יגאל ארנון, שותפים ואפילו שותף בכיר אחד - עו"ד ברק טל, שבימים כתיקונם עוסקים לפחות בעיסקאות זאבי-בזק, מוצאים עצמם עוסקים בסכסוכי שכנים, בוויכוח על ארנונה, ובהוצאה לפועל.

משרד יגאל ארנון נרתם לפרויקט בגלל הראש - עו"ד יגאל ארנון, שנעתר לבקשתו של ראש הלשכה, עו"ד שלמה כהן, להירתם לפרויקט. הוא עצמו, תורם בעיקר במישור ה"פוליטי" של הנושא, ולא במתן שירות משפטי. ארנון: "אני מניח שאני פחות יכול לתת שירות. יש כמות אדירה של אנשים שפונים בנושא הוצאה לפועל. אני יודע איך עושים את זה? עשיתי את זה לפני 50 שנה, ושכחתי".

גם השותפים במשרד שלך בטח שכחו.

"לא, יש לי שותפים צעירים שלא שכחו. הסיפוק שלהם, מכך שהם יכולים לתת, הוא גדול. עורכי הדין נשכרים מן התהליך. זה קשה מאוד, בייחוד אם אתה מתפרנס טוב, לחשוב שאחרים לא מתפרנסים טוב".

עו"ד שחר ולנר, ראש הוועדה לסיוע לאוכלוסיות נזקקות בלשכת עוה"ד, אומר שהתרומה של ארנון בפרויקט - אדירה. ולנר: "כשהוא רוצה להעביר החלטה בוועד המרכזי של הלשכה, יותר קל לו. קל לו יותר לגייס משרדים גדולים לפרויקט. מהרגע שהוא נכנס לפרויקט, הוא מקבל כל שיחה, פותר כל בעיה וזמין לגמרי ".

ארנון: "יש כמות אדירה של אנשים שאין להם נגישות לחוק, למשפט. אני מעריץ גם את יו"ר הלשכה שדחף את זה וגם את שחר ולנר שעושה עבודות משמעותיות. יש הרבה אנשים שמגיעה להם תודה בשביל מה שהם עושים שם. האחרון בהם זה אני".

הקריטריון לקבלת שירותים מפרויקט "שכר מצווה", הוא הכנסה חודשית שבין 4,600-5,900 שקלים למשפחה בת שלוש נפשות. הפרויקט מופעל במסגרת כ-20 תחנות סיוע, המאויישות על ידי עורכי דין מתנדבים, ובחלק מהתחנות מסייעים להם סטודנטים. הכניסה לתחנת הסיוע חופשית, ללא בדיקת קריטריונים. בשלב הזה קיימות מספר אפשרויות: או שפותרים לפונה את הבעיה במקום; או שמתברר שהפונה מתאים לקריטריונים של הסיוע המשפטי המופעל על ידי המדינה (הניתן לבעלי הכנסה הנמוכה מכ-4,500 שקלים למשפחה), לשם הוא מופנה לאחר שעזרו לו למלא את הטפסים הדרושים; או שהוא מופנה למאגר עורכי הדין במסגרת הפרויקט.

בינתיים, מדובר בפיילוט, הפועל מזה שלושה חודשים, ברחבי הארץ. עד היום, אומר ולנר, פנו כ- 500 איש. הקמפיין הפירסומי החל רק השבוע, וכעת מן הסתם תחל נהירה. במכוון, אומר עו"ד יגאל ארנון, הפירסום נעשה רק כעת. ארנון: "אם היה פירסום בהתחלה, ביום הראשון היו תוקפים את התחנות עשרות אנשים ולא היינו יכולים לעבוד".

לכאורה, קשה להתנגד לפרויקט המבוסס על פעולות התנדבות. ואכן, ראש הלשכה, עו"ד שלמה כהן, גאה בפרויקט "שכר מצווה" - זה הכינוי שניתן לו. "הלשכה", הוא אומר, "מייצגת את השליחות החברתית של ציבור עורכי הדין וחובתה הציבורית להבטיח נגישות שוויונית למשפט, שכן בלעדיה אין משפט. ללא תוכנית סיוע משפטי, אין ללשכה זכות קיום. תוכנית 'שכר מצווה' כבר נותנת פירותיה בשיפור במעמדם ובתדמיתם של עורכי הדין ושל הלשכה בקרב הציבור. כפועל יוצא מכך, הלשכה אפקטיבית יותר גם כאיגוד מקצועי המגן על ענייניהם של חבריו".

אלא שאת יציאתו לדרך של הפרויקט, מלווים שני אקורדים צורמים: האחד, העלויות הגבוהות לצורך יישום הפרויקט. בהצעת התקציב של הלשכה לשנת 2003, התבקשו לצורך הפרויקט לא פחות מ-1.3 מיליון שקלים - סכום נכבד שבוודאי היה ניתן להיעזר בו לסיוע לעורכי דין במצוקה, באמצעות הקמת קרן הלוואות, למשל.

הפרויקט היומרני דרש עלות שנתית של 220 אלף שקלים לרכז ארצי; 100 אלף שקלים למיחשוב; 170 אלף שקלים לארגון שיטות בקרה ומעקב; וכן סכומים ניכרים לצורך הריכוז בכל אחד מארבעת הוועדים המחוזיים בלשכה - תל-אביב, ירושלים, חיפה ובאר-שבע. בסופו של דבר, אושרו לצורך הפרויקט 500 אלף שקלים.

כהן אומר, כי תקציב הפרויקט נועד לכסות את עלויות המערך המפעיל אותו. הצעת התקציב, לדבריו, הוכנה על ידי צוות "שכר מצווה", בליווי הצוות המקצועי בלשכה. וכן "כדי להפעיל מערך שבו צפויים להשתתף מתנדבים רבים מאוד, בעשרות תחנות בכל הארץ, יש צורך ברכזים בשכר, בגיבוי לוגיסטי, במשרדים, במיחשוב ובכיסוי להוצאות נוספות".

ולנר אומר בתגובה, כי אין פרויקט בסדר גודל כזה, אפילו שכל העובדים בו מתנדבים, שהגרעין הקשה בו לא נעשה על ידי עובדים בשכר.

הבעייה השניה - הטענה שהדבר בא על חשבון פרנסתם של עורכי הדין. כמובן, קהל היעד הפוטנציאלי של הפרויקט, הוא לא זה שייפנה למשרד יגאל ארנון ודומיו. מצדדי התוכנית אומרים, שקהל היעד הם אזרחים שאילמלא תוכנית, לא היו כלל פונים לעורכי דין. לכאורה, הדבר לא בא על חשבון פרנסתם של עורכי הדין.

ואולם, גם כאן הדברים לא פשוטים כל כך. אומר יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, עו"ד ישראל כלוף: "הסניגוריה הציבורית כרתה את ענף עריכת הדין הפלילית. גם שם טענו שמדובר באנשים שלא היו מגיעים בלאו הכי לסניגורים פרטיים. אבל זה לא כך: יש עורכי דין שנוטלים שכר טירחה מאוד צנוע. לא כולם הם אנשי צווארון לבן, שאין להם שום בעייה לממן ייצוג משפטי אצל הסניגורים המובילים".

ארנון אומר, כי הוא לא מזלזל בטענתם של עורכי הדין, לגבי כך שהלשכה צריכה לדאוג לא רק לאנשים שאין להם כסף לשלם שכר טירחה, אלא גם לעורכי הדין, שאין להם ממה לשלם שכר דירה. ארנון: "אנחנו השתכנענו, ונדמה לי שגם שיכנענו את הרוב, שמה שיקרה לפי הטכניקה שבה אנחנו עובדים, זה שלא רק שלא תפחת עבודת עורכי הדין, אלא שהיא גם תגדל. אני אסביר את דבריי: למדינה יש מערכת מקבילה למערכת שלנו, של מתן סיוע משפטי, במישור הפלילי ובמישור האזרחי. במישור האזרחי,יכול לקבל את השירות כל מי שהכנסתו עד כ-4,000 שקלים. הסיוע הממשלתי לא פוגע בעורכי הדין, כי זה נעשה על ידי עורכי דין פרטיים. הסיוע שולח אותם - לא למשרד גולדנברג, או רם כספי, או אליי, אלא לאותם עורכי דין שזו פרנסתם.