המצב בינוני, בינוני מאוד

האיש לא התכוון להישמע כמו ג'ורג' אורוול. הוא רק ניסה את כוחו במה שהאמריקנים מכנים spin. סוף-סוף, איזו ברירה היתה לו: יצואנית הנפט החמישית בגודלה בעולם, בעלת יתרות הנפט הגדולות ביותר מחוץ למזרח התיכון, נאלצת עכשיו לייבא נפט. היא משלמת 60 דולר בשביל חבית בשוק ה"ספוט". ארץ הרגילה לשאוב 2.5 מיליון חביות ביום, שואבת עכשיו רק 125 אלף.

וזה קורה, מפני שבוונצואלה מתחוללת מלחמה, שכמותה לא ראינו בזמן האחרון כמעט בשום מקום: מלחמת מעמדות. קרל מרקס חזה אותה פעם, אבל חשב שהיא תתנהל בכיוון ההפוך: פרולטריון הסחבות יקרע לגזרים את אזיקיו, ואחר-כך יקרע לגזרים את מנצליו. בוונצואלה המעמד הבינוני הוא המתקומם נגד פרולטריון הסחבות, או לפחות נגד נשיא, החושב שהוא מייצג את הסחבות.

הבינוניים מאשימים את אוגו צ'אווס, קולונל מטורזן וחבר של פידל קסטרו, כי הוא הורס את כלכלת ונצואלה ואת חברתה. הם רוצים בחירות כלליות מייד, והם בטוחים שינצחו. צ'אווס דווקא תיכנן להישאר שם לפחות עד 2006. הבינוניים הכריזו שביתה כללית לפני ארבעה שבועות, והצליחו במידה מפתיעה. הצליחו, זאת אומרת, להעניש בייחוד את עצמם: חנויותיהם, סניפי הבנקים שלהם ובתי הקפה שלהם מוברחים ונעולים.

חוץ מעניין אחד: המעמד הבינוני סגר את חברת הנפט הלאומית (PDVSA), המניבה בשביל ונצואלה 80% מהכנסות היצוא שלה ושליש מתמ"גה. מנהלי PDVSA פשוט חטפו אותה, ונעלמו. צ'אווס ואנשיו מבטיחים לחזור ולפתוח את הברזים במלואם עד אמצע ינואר, אבל איש אינו מאמין להם. מומחים מעריכים, שנפט לא יזרום מוונצואלה כסידרו עוד חודשים רבים (הנפגעת העיקרית תהיה ארה"ב, שוונצואלה היא ספקית הנפט השניה שלה, אחרי ערב הסעודית).

השלב הבא, מודיע המעמד הבינוני, הוא להפסיק לשלם מסים, משהו שהוונצואלים ממילא משתדלים לא לעשות גם בזמנים כתיקונם. צ'אווס רועד מזעם, כאשר הוא מדבר על המעמד הבינוני. "בארצנו", הוא אמר שלשום, "יש רק שני סוגים של אנשים - פטריוטים, זאת אומרת אנחנו; ובוגדים, זאת אומרת הם".

זה שיעור מעניין בפוליטיקה של ארץ במשבר לכל מי שמוכנים להתבונן. כשהמעמד הבינוני מאבד את העכבות, ומאבד את הצפון, ארץ שלמה עלולה ללכת לאבדון.