הבניין ברח' רזיאל ביפו: הריסה בשיטת הסלמי

כשנה לאחר שנהרס המשרד הארץ-ישראלי ברזיאל 17, הוציאה העירייה צו להריסת רזיאל 15, שמאיים להכחיד שריד חשוב של יפו של פעם

לבניין ההיסטורי ברחוב רזיאל ביפו, במספרים 11 עד 17, היסטוריה מרשימה וייחודית, אך הוא הולך ונעלם. אשתקד בוצע צו ההריסה נגד רזיאל 17, בו שכנה הגימנסיה העברית הראשונה והמשרד הארץ-ישראלי, וממנו התנהלה גאולת האדמות. לאחר מכן קרס החלק האחורי של המשך הבניין, רזיאל 15, ובעקבות זאת הוציאה עיריית ת"א צו הריסה לבניין. עד כה אין מושיע, ואין תקציבים לשיקום הבניין ולשחזורו. המועצה לשימור אתרים במחוז המרכז יצאה נגד המשך הריסת הבית, ופנתה בתחילת החודש לעיריית ת"א:

"הובא לידיעתנו, כי הוצא צו הריסה לבניין לשימור ברחוב רזיאל 15 ביפו. המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות משיגה בזאת על הכרזת העירייה להרוס מבנה חשוב זה, המיועד לשימור, לאור העובדה כי ניתן להסתפק בהרס חלקו העורפי של המבנה בלבד ולחזק את חזיתו שנשתמרה במלואה, ולה חשיבות מרכזית במתחם המיועד לשימור.

"מדובר בבניין בעל חשיבות גבוהה לשימור, המיועד לשימור במסגרת תב"ע של "מתחם כיכר השעון ביפו", וכמו כן כחלק מפרויקט התיירות העירוני של יפו המשותף לעירייה ולחמ"ת".

רקע היסטורי

מבנה זה הינו שריד בנוי מרכזי וחשוב ביפו, שנבנה בשלהי המאה ה-19 על-ידי אלכסנדר עווד (או בשמו המאוחר אלכסנדר הווארד), מרוני שמוצאו ממלטה, שנחשב לאחר מגדולי סוכני הנסיעות בארץ ישראל באותה עת והוא שהקים כאמור מבנה זה ומבנים נוספים למסחר ומלונאות ביפו ובירושלים.

בעבר נקרא הרחוב על שמו, ועדות לכך ניתן למצוא בטבלת השיש שעליה חרוט HOWARD RUE , וכן במונוגרמה A.H אשר משובצת באלמנטים שונים בבניין ובסורגים, מעל פתחי חנויות המחסנים שבמפלס הרחוב, במעקי המדרגות המפורזלים שבתוך חדרי המדרגות, בסורגי החלונות הפונים אל החצרות האחוריות של הבתים ועוד.

הבית התפרסם גם בזכות הפתח המעוטר יוצא הדופן, העשוי אבן מגולפת ומעוצב בצורת וילון עשיר בקפלים המוסט אל שני צידי חלל הפתח, ומעל ל"וילון" זה משקוף דמוי קשת עליה חרוט בערבית: "שלום על אברהם", ומתחת לזה כתובת בעברית: "שלום על ישראל".

במרכז הקשת מעין גמלון, אולי ניאו קלאסי, ובתוכו אבן ראשה מודגשת ועליה חרוט: "CHEVALIER HOWARD". בשנת 1892 נחנך והופעל קו הרכבת שבין יפו וירושלים, קו הרכבת הראשון בארץ ישראל. יש הקושרים שער מפואר זה להקמת קו מסילת הברזל, בו השתתף גם אלכסנדר הווארד אשר מצא לנכון, כך נראה, לתת ביטוי חזותי - ולאו דווקא צנוע - לחברותו במסדר.

על פי מקורות היסטוריים, יש הגורסים כי מבנה זה שימש בין השאר כ"מלון הווארד", מהמלונות המפוארים של יפו.

בעבר היו קבועים בקיר, מעל לפתח הבית, שני שעונים גדולים. האחד הורה את השעה האירופית, והשני - שעון ארץ ישראל. מעל השעון האירופי היה כתוב בערבית "פראנזי" ואילו מעל השעון הארץ ישראלי היה כתוב "ערבי". לבניין היו גם גן נוי נאה - שרידיו נמצאים בחצר האחורית.

הווארד גם נודע בצי הכרכרות שהיו ברשותו ושימשו את התיירים הרבים שפקדו את הארץ ואת מנהיגי היישוב העברי המתחדש בארץ.

כאמור, לא ברור לאיזו תכלית נבנה הבית, האם למגוריו של אלכסנדר הווארד, כבית מלון או למטרה אחרת. אולם, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הושכרו בו דירות למגורים, ועל דייריו היהודיים נמנו דמויות חשובות בתנועה הציונית, בהם יחזקאל סוכובולסקי דנין, יהודה גרזובסקי גור, מוריץ שיינברג ואחרים.

אלכסנדר הווארד נפטר בשנת 1904 ונקבר בחצר ביתו. מכספי עזבונו תרמה אלמנתו באותה שנה לבניית הכנסייה המרונית ברחוב, אשר נקרא אז "רחוב כנסיית המרונים" (כיום רחוב הדולפין) בשכונת עג'מי שמדרום לגרעין הקדום של יפו, ולאחר מכן הועתק גם קברו של הווארד לחצר הכנסייה. על הקבר הוצב פסלו, שלאחרונה נעקר ממקומו.

הבניין סבל מהזנחה קשה, חבלות וחריגות בנייה, שהובילו בסופו של דבר להתמוטטות חלק מאגפו הדרומי של המבנה. כאמור, המבנה הצמוד לו, "בית המשרד הארצישראלי" (רזיאל 17), נהרס כבר בשנה שעברה ולא שרד דבר מחזיתו.

לטענת המועצה לשימור, מתוך סיור עם אנשי מקצוע בשטח ניתן לשמר את חזית הבניין. בימים אלה מכין מהנדס המתמחה בשימור וייצוב מבנים תוכנית ייצוב חלופית, שתועבר לידי העירייה.

עמדת העירייה

עיריית ת"א כתבה בדו"ח שהגיע לידי "גלובס":

"הנדון: רח' רזיאל 15, ת"א בתאריך 26.1.03 התקבלה הודעה במדור מבנים מסוכנים על התמוטטות חלק מהבניין הנ"ל. עקב כך נערך סיור במקום ע"י מהנדסים מטעמנו, ולהלן הממצאים:

מדובר בבניין בן 3 קומות, מורכב משני אגפים (צפוני ודרומי) עם חדר מדרגות משותף. הבניין אטום בקומת הקרקע ופנוי בקומות העליונות, למעט דירה אחת בקומה א' (באגף הדרומי) המוחזקת על-ידי משפחת גנאוי נדיאה.

חלקו העורפי של האגף הצפוני התמוטט כליל, מצב האגף הדרומי יציב, אך חדר המדרגות נפרץ בקיר המחובר לאגף הצפוני וקיימים בו ליקויים בטיחותיים בחלקו העליון.

חרף כך, הוכרז ב-27.1.03 אגפו הצפוני של הבניין, על שלוש קומותיו, כמבנה מסוכן להריסה לפי סעיף 4 לחוק העזר העירוני... מדובר בבניין המיועד לשימור, והדבר דורש בדיקה מקיפה מההיבטים השונים כדי למנוע התרחשויות בלתי-רצויות בדומה לאירועי הבניין השכן, ברחוב רזיאל 17".

על פי פגישה שהתקיימה בנושא במישלמה ליפו של עיריית ת"א ב-30/1, עולה כי חיזוק החזית והריסה מבוקרת של האגף האחורי תעלה כ-350 אלף שקל, ואילו הריסת הקומות 2 ו-3 מהחזית עד העורף ושמירה על קומת הקרקע והחזית לרח' רזיאל תעלה 230 אלף שקל. האופציה המועדפת, על-פי המישלמה, היא האופציה הראשונה. המישלמה קובעת, כי לבניין חשיבות ארכיטקטונית היסטורית, וכן חשיבות רבה בשימור המרקם של הרחוב.

המישלמה ליפו, בראשות המנכ"ל דרור אמיר, סיכמה את הדיון בכך שיש לתאם דיון דחוף אצל מהנדס העיר, דני קייזר, ואצל מנכ"ל עיריית ת"א בדבר דרכי הפעולה ברזיאל 15; יש ליצור נוהל עתידי לגבי צווי הריסה בבתים לשימור, וביצוע סקר מבנים לשימור ביפו ופעולת מנע להבא.