קבוצת יארד - עוף מוזר בענף ההיי-טק

ואכן, בעוד חלק גדול מחברות ההיי-טק, שהוקמו בארץ לפני חמש שנים - כלומר, אלו שעדיין נוכחות בשטח - רושמות היום ירידות בהכנסות וברווחים, קבוצת יארד הצליחה בשנה שעברה להגדיל את הכנסותיה ב-14% ולהכפיל את רווחיה. בעוד רוב חברות ההיי-טק, שהוקמו לפני חמש שנים, מפטרות עובדים, קבוצת יארד קולטת עובדים חדשים. ובעוד רוב חברות ההיי-טק מחזירות מכוניות או מגבילות את מספר העובדים הזכאים לרכב חברה, כדי לצמצם הוצאות, קבוצת יארד החליטה השנה, סוף סוף, לספק מכוניות לחלק מעובדיה.

"עשינו את זה פשוט, כדי לייעל את תהליך העבודה", מתנצל חיים ראש, מנהל התפעול ואדמיניסטרציה. "עד שקיבלתי את האוטו, הייתי מגיע לכאן כל יום באוטובוס מנצרת עילית. סיפור של שעתיים ביום בנסיעות".

לדעת ראש, מה שאיפשר לקבוצת יארד ללכת נגד הזרם ולצעוד קדימה, כשכולם הולכים אחורה, הייתה תרבות ארגונית מיוחדת, הנגזרת מהעובדה שהחברה היא בבעלות העובדים. "כשזה הכסף שלך, ולא כסף של מישהו אחר, אתה יותר נזהר איתו", הוא אומר. "והאמת היא, שבניגוד לרוב חברות ההיי-טק האחרות, שקמו בתקופתנו, חמדנות לא הייתה הצד החזק שלנו. כשכולם חיפשו משרדים מפוארים עם שטיחים מקיר לקיר, אנחנו העדפנו ללכת על משרדים פשוטים בלי שטיחים ועם ריהוט בסיסי ביותר. כשהאחרים העדיפו להתמקם באיזורי התעשייה של חיפה והרצליה, אנחנו בחרנו מקום בנשר".

בסיור במשרדיה הצנועים של הקבוצה, מתפאר בושלין ב"מציאות", שהשיג באחרונה מחברות אחרות שפשטו את הרגל. "את רואה את הדלפק הזה בכניסה?" הוא שואל. "את זה קנינו מחברת קאמלוט בחיפה".

צעדי החיסכון אינם נגמרים בתחום הריהוט. "פעם בשנה", מספר בושלין. "אנחנו מתכנסים כאן ליום של שיפוצים. צובעים את המשרדים, ועושים את כל התיקונים הדרושים בעצמנו".

ויש מי שיודע להעריך את הדברים האלה, לטענתו. "הבנקים נותנים לנו אשראי, שחברות גדולות לא מקבלות, כי הם יודעים, שאנחנו אנשים אחראים והוגנים. חשוב לנו גם לשדר את המסר הזה ללקוחותינו".

12 המדענים

קבוצת יארד (IARD - (Institute of Advanced Research and Development הוקמה בשנת 1998 על ידי חבורה של 12 מדענים מהטכניון. "בדיוק באותה שנה החלה מדיניות של הפרטת מעבדות במוסד הטכניון, והיחידה שלנו - מעבדה לאלקטרואופטיקה - סומנה כמטרה ראשונה", מספר בושלין. "החלטנו, שאנחנו רוצים להמשיך לעבוד ביחד ולנצל את הידע שצברנו בתחום היזמות".

קבוצת יארד כוללת שני גופים: מכון מחקר וחברה עסקית. מכון המחקר מספק שירותי מחקר ופיתוח, החל מאיפיון, דרך תכנון והוכחת היתכנות ועד בניית אבות-טיפוס, בתחומי האלקטרואופטיקה, פיסיקה, אלגוריתמים והנדסה. מכון זה פועל במתכונת של "אאוטסורסינג".

בין לקוחותיו נמנים גם גופים ציבוריים וגם חברות עסקיות, כמו קריאו, אל-אופ, רפאל, התעשייה האווירית, וכן חברות טכנולוגייה קטנות וצעירות יותר, שעדיין פועלות במסגרת חממות. באחרונה החל המכון לבצע פרויקטים עבור לקוחות בארה"ב והמזרח הרחוק. החברה העסקית לוקחת רעיונות שהבשילו במכון המחקר, ומקימה חברות-בנות, שממסחרות אותם. עד כה הוקמו שלוש חברות כאלה - אחת שעוסקת בתחום אמצעי בטיחות לתחבורה, השנייה במוצרים למניעת זיופים, והשלישית בתחום הדיאגנוסטיקה. לשתי הראשונות כבר נרשמו פטנטים.

מיד עם הקמתה, הצליחו השותפים לגייס לחברה העסקית כסף ממשקיע פרטי ("איינג'ל"). מאוחר יותר, הם קיבלו מימון מהמדען הראשי ומשותף אסטרטגי.

עבודת צוות מסוג אחר

לדעת איתי מלכיואר, מנהל השיווק והפיתוח העסקי, המבנה המיוחד הזה, כלומר מכון מחקר הפועל ליד חברה עסקית, תרם אף הוא להצלחת הארגון. "המכון מחזיק את עצמו יפה מאוד מעבודות אאוטסורסינג, כי דווקא בתקופות כאלה של מיתון, יש נטייה להוציא החוצה את מה שלא מוגדר כפעילות ליבה של העסק. לכן, מי שעוסק באאוטסורסינג יכול לגזור קופון. ובגלל שיש למכון המחקר הרבה עבודה, החברה העסקית מצליחה להחזיק מעמד".

מלכיאור מגדיר את עצמו "אאוטסיידר". זאת, משום שלא הגיע עם הקבוצה המייסדת, אלא הצטרף מאוחר יותר, לאחר שהשותפים השתכנעו, שכדאי להם להעסיק איש מקצוע בתחום השיווק. "עבדתי כבר בכמה חברות, גם חברות גדולות וגם בסטארט-אפים, ואני יכול להעיד, שכאן, זה משהו אחר לגמרי. כי מדובר באנשים, שמכירים אחד את השני כל כך טוב כל כך הרבה שנים, שעוד לפני שאחד פותח את הפה לשאול שאלה, השני כבר משיב לו. זה סוג של תקשורת ועבודת צוות, שלא רואים בכל מקום, וזה מייעל את כל תהליך העבודה".

מהקבוצה המייסדת של 12 מדענים, נשארו שבעה. במשך השנים הצטרפו אליהם עוד שמונה מדענים ומהנדסים, כך שמניין העובדים היום עומד על 15. בימים אלה, אמורים להצטרף לקבוצה עוד שני פיזיקאים מברית המועצות לשעבר.

אין ספק שגאוות כולם הוא ד"ר אדם דביר, המדען הראשי של הקבוצה, שהשתתף בתיכנון הניסוי הישראלי - הידוע בשם MEIDEX - Mediterranean Israeli Dust Experiment במעבורת קולומביה. במהלך ההכנות, השתתף דביר בסדרת ניסויים מיוחדים שבוצעו בנאס"א, ובמסגרתם הוא צבר ידע בשימוש במצלמות למדידות רדיומטריות ביישומים מוטסים בחלל.

ידע זה מנוצל היום במכון יארד ליישומים נוספים, ביניהם מיפוי עומק הים התיכון לאורך חופי הארץ באמצעים מוטסים. אגב, עוד פרוייקט שנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים במכון הוא מכשיר מיוחד לגילוי מוקדם של סרטן העור.

חוקר ממוקד לקוח

עם כל הכישורים בעולם, ברור שהמעבר ממעמד של חוקרים נטו לחוקרים ואנשי עסקים לא היה קל. בושלין נזכר בחבלי הלידה: "כאנשים, שגדלו באקדמיה, היה לנו קשה לעכל את העובדה, שהלקוח העיקרי שלנו הוא כבר לא המחקר, ושצריך לחשוב גם על צרכי הלקוח. בשביל מדען במעמדו של אדם דביר, למשל, זה לא היה מובן מאליו, שמכון מחקר כמו שלנו צריך להיות ממוקד לקוח".

כשהתחילו את דרכם, פנו חברי הקבוצה למרכז לטיפוח יזמות (מט"י) בחיפה, שם קיבלו סיוע בסיסי בהקמת העסק. "בלעדיהם, לא היינו יודעים איפה להתחיל", מודה בושלין.

ומה הלאה? "אנחנו מרגישים, שעברנו את שלב ההקמה, ועכשיו נערכים לפריצה קדימה", אומר בושלין, ומציין כי בידי המכון צבר הזמנות לעוד שנה, מה שנחשב להישג לא קטן בימים אלה. "בשבילנו, לפרוץ קדימה זה להתחיל לשווק את עצמנו בצורה יותר אינטנסיבית בחו"ל, ולחפש שותפים אסטרטגיים לחברות-הבנות שלנו. אולי אפילו ננפיק אחת מהן".