דו"ח נציב הדורות הבאים: לא להעביר התכנון למשרד התמ"ס

נציב הדורות הבאים בכנסת, השופט (בדימוס) שלמה שהם, הציג בשבוע שעבר בפני הכנסת את הדו"ח השנתי הראשון שלו, ממנו עולה הקשיים הרבים בהם נתקלת החקיקה הסביבתית בארץ. בדו"ח מציג שהם את הערותיו להצעות החוק ואת דרישותיו לתיקונים, כולם במטרה לשמור על כך שהדור הנוכחי יותיר קצת יותר סביבה בת קיימא גם לדורות הבאים.

מהדו"ח עולה, שבמהלך השנה הגישה הנציבות חוות דעת לוועדת הכלכלה על הצורך הקריטי בפיתוח התחבורה הציבורית, ובראשה רכבת, ובצמצום הנסיעה ברכב פרטי, במטרה למנוע פגיעה בחיי אדם עקב זיהום אוויר, לצמצם את מספר תאונות הדרכים, ולמנוע את סתימתם הוודאית של עורקי התחבורה בתוך חמש עד שבע שנים.

חוות הדעת כללה גם את הצעת הנציבות להעביר לרשות החברה הממשלתית לרכבות המתוכננת גם את נכסי הרכבת, על מנת ליצור אפשרות לפיתוח מואץ של הרכבת. שהם מדגיש, שעמדת הנציבות התקבלה בוועדת הכלכלה והחוק שונה בהתאם.

באשר למסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא משק המים, החליטה הנציבות ליטול על עצמה את ביצוע המעקב אחר יישום דו"ח הוועדה, ובחנה אפשרות לקיומה של סדנה מקצועית בנושא ניהול משאבי המים והמו"פ בתחום. עוד הודיעה הנציבות, שבדעתה להמליץ לכנסת על הקמת מאגר מידע בנושא מים, שיפרט את המקורות השונים של מי השתייה. באשר לדרישה להוסיף פלואור למי השתייה טענה הנציבות, שמחקרים מוכיחים שמדובר בסכנה בריאותית, ולכן יש להימנע מכך.

בדו"ח מודגש עוד, שבדצמבר 2002 התריעה הנציבות מפני העברתם של גופי התכנון ממשרד הפנים לסמכותו של משרד ראש הממשלה. במהלך ישיבת ועדת הכלכלה עמד שהם על הצורך בקיומו של מערך תכנון לאומי כולל, אך העלה את הבעייתיות שבהעברת התכנון למסגרת המונעת על-ידי אינטרסים מיידיים, כמו משרד ראש הממשלה. מאחר שהוחלט בסופו של דבר להעביר את גופי התכנון למשרד המסחר והתעשייה, הודיעה הנציבות שהיא מתכוונת לפעול לסיכול מגמה זו, תוך הדגשת הסכנות והנזקים הטמונים בה.

ביקורת חריפה במיוחד מובעת בדו"ח על מצב החופים, שלדעת הנציבות הוא תוצאה ישירה של התנהגות אנושית והתערבות האדם במהלכי הטבע. מסקנתה היא, שרק חקיקה תוכל להגן על החוף והים לאורך הזמן, ולהוות חסם למגמות המונעות מאינטרסים חולפים. הנציב מדגיש, שבדעתו להשתמש בסמכותו, הדומה לזו של מבקר המדינה, ולדרוש דו"חות מהרשויות.

בדו"ח מדגיש הנציב, שמתוך 195 ק"מ חופים, נותרו לרשות הציבור רק 53 קילומטר של חוף טבעי פתוח. עם קום המדינה עמדו לרשות כל תושבי ישראל 31 ס"מ חוף בממוצע, ואילו כיום נותרו 2.5 ס"מ חוף בלבד. עוד קובע הנציב, שהתערבות האדם בחוף גרמה לכרסום מתמשך ברוב החופים ובכמות החולות, ועליו מוטלת אשמת התמוטטות מצוקי הכורכר.

הנציב מדגיש, שאוזלת ידן של רשויות האכיפה מתבטאת גם בפיצול הרב בכל הנוגע לסמכויות האכיפה, כאשר הנושאים המקבלים ביטוי בחקיקה הקיימת מפוזרים בין חוקים שונים: זיהום הים ממקורות יבשתיים, חוק המקרקעין, חוק התכנון והבנייה, חוק הסדרת מקומות רחצה וכדומה. אי אכיפת החוקים גורמת לגניבת חולות, לזיהום הים והחופים, ולאי מניעת בנייה על החוף.

בין המלצות הנציבות, לאפשר בנייה בסמוך לים רק אם קיימת נחיצות ממשית לקרבתו. על-פי עיקרון זה, יפונו מתקנים או שימושים צבאיים ואזרחיים שאין הצדקה למיקומם ליד הים. עוד מומלץ לחדול מגביית דמי כניסה לים ולשפות את הרשויות המקומיות, השוכנות לאורך החוף, בסכום קצוב לשם ניקיון ותחזוקת החופים, כדי למנוע הזנחתם.

לעניין הבנייה בחוף, ממליץ הנציב לאמץ את חלוקת החוף לשלוש רצועות. ברצועה הראשונה לאסור בנייה באופן מוחלט, אלא אם קיימת עמידה בתנאים המבטיחים פגיעה מינימלית בערכי החוף; ברצועה השנייה להתיר בנייה המיועדת לשימור ערכי החוף; ברצועה השלישית להגביל הבנייה רק לשטחים המוגדרים כערכי חוף. עוד מומלץ שלא להגביל את הרצועה השלישית ל-300 או אף 500 מטר, אלא לקבוע, כי הקו ייקבע בהתאם לקו המצוק כאשר הוא קיים, וכאשר איננו קיים - בהתאם לערכי החוף המרוחקים ביותר.

עוד מומלץ לשמור על רצף שטח פתוח לאורך רצועת החוף ורכסי הכורכר, על-ידי פיתוח טיילת חוף באזור החול ומצוק הכורכר, בהתאם לתנאים הפיזיים במקטעי החוף השונים, תוך שמירת מירב המבטים לחוף. מומלץ שהוועדה למתן היתרים למניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים תהא ועדה ציבורית מקצועית, שבראשה נציג ציבור אובייקטיבי, וחבריה נציגי משרדי הממשלה ואנשי מקצוע.

הנציב קובע, שיש למסד קשר והיזון חוזר בין מאגר מידע על מקורות הזיהום שמצוי במשרד לאיכות הסביבה, לבין מאגר המידע של תוצאות הניטור במימי החופים. הנציב מודיע, שהוא מתכוון להשתמש בסמכותו כדי לדרוש את הנתונים משתי הרשויות וליצור מסד נתונים אחד, הפתוח לעיון הציבור. דרישה נוספת היא לחייב את מקבלי ההיתרים לזיהום ים ממקורות יבשתיים בתשלום מראש, על-פי העיקרון של "המזהם-משלם", לקרן למניעת פגיעה בחופים. כספים אלו ייועדו לטיפול בזיהום שנגרם בים ממקורות יבשתיים.

באשר לאכיפה קובע הנציב, שאין לקבל את הפטור המוענק למערכת הביטחון, ויש לשאוף להחלת חוקים סביבתיים על הצבא.