הגיבורה השנייה של משדרי אמש (את השלישית, גאולה עמיר, מוטב שלא להזכיר) היתה אפרת בן-צור, בתפקיד אתי, גיבורת "הלילה של אתי". ייאמר מיד: לצוות שחקנים מוכשר (גורי אלפי, טלי קרק) ולבמאי מצליח ומנוסה (רוני ניניו), היה מגיע תסריט ראוי יותר. ספק גדול אם מרבית הצופים הצליחו לצלוח את התרגיל בתסריטאות הזה, שהרעיון המרכזי המניע בו את העלילה, פחדם של שלושת הגיבורים כי הם עלולים להיחשד בשותפות לרצח אם יזעיקו את המשטרה, היה מופרך בעליל. אלא מה? שמי שבכל זאת הצליחו לפרגן לפתיחה הצולעת, יכלו ליהנות מכמה אמירות שנונות בגנות הטרנד הניו-אייג'י: קלפי טארוט, קטורת ריחנית, גבישי קריסטל, קמצוץ קבלה, קורט יהדות וכאילו רוחניות, שמכסה על ריקנות אחת גדולה. גם ההגחכה של יחסי הרווקה הבתולית-תלותית עם חברתה ה"קולית" עברו יפה אל המסך. ללמדנו, שעם קצת מאמץ, ניתן היה לייצר כאן, כמעט מאותם המרכיבים, מוצר משובח בהרבה מ"הלילה של אתי". ובלי לאלץ את הצופים להתמודד עם אילוצי התסריט כדי ליהנות מהתחכום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
