איך מריצים מניות בשורט

בשוק הון נורמלי וחופשי מכשיר ההשקעה שנקרא "מכירה בחסר" או "Short sale" הוא מכשיר ככל מכשיר. ולמה לא בעצם? עד כמה שהדבר ייראה מוזר לקברניטי המשק שלנו, משקיע מבצע השקעה על מנת להרוויח כסף, לא משום סיבה אחרת.

ממשלות וגופים מטעמן משקיעים מסיבות שונות כמו יצירת מקומות עבודה, יצירת תשתיות, שיפור רמת החיים וכו'. המשקיע הפרטי משקיע אך ורק על מנת להרוויח. אז אם אתה מאמין שמחיר המניה יעלה, אתה קונה אותה על מנת להרוויח. מהצד השני, אם אתה מאמין שמחיר המניה עומד לרדת, אז אתה "משקיע" במכירתה על מנת לקנותה, מאוחר יותר, במחיר נמוך ממחיר המכירה, וכך אתה מרוויח. השקעה היא השקעה היא השקעה.

למכירה בשורט יש עוד הרבה צדדים חיוביים. מכירות בשורט ממתנות עליות חדות, וממתנות ירידות חדות שלאחר מכן. מכירות בשורט, במקרים מסוימים שנזכיר, יוצרות מצבים "בריאים" יותר למסחר. התרומה של מכירות בשורט לנזילות גם היא חשובה, שלא לדבר על תרומתן לקיזוזי מס בשווקים נורמליים.

מכירות בשורט הן מכשיר מקובל בכל בורסה. אצלנו, בישראל, מכירה בשורט היא עדיין דבר שאינו מקובל על הציבור הרחב. "שורטיסט" אצלנו זה, בדרך כלל, ספקולנט שהולך נגד המשקיעים. אבל תנסו לשכנע אותנו למה אחד שמאמין שמחיר עולה נחשב כמשקיע סולידי ואחד שמאמין שהמחיר ירד נחשב לספקולנט.

הקטע הזה לא נכתב כוויכוח פילוסופי אלא על מנת להציג עוד צד של שוק הון שלא כל כך מוכר אצלנו (למרות שבאוצר כבר הכינו מסמך להפעלה מסודרת של מכירות בחסר בישראל). הרוב הגדול של השורטיסטים הם מה שקרוי "Straight short sellers", משקיעים שמאמינים שמחיר המניה גבוה מדי, ושמוכרים את המניה על מנת לקנותה בחזרה במחיר נמוך יותר. אלו לא אותם אנשים שקונים "פוטים" או מוכרים "קולים". אלו אנשים וחברות שממש מוכרים את המניות עצמן בחשבון שורט מיוחד.

כמו שיש אנשים שיש להם בחשבון 1,000 מניות IBM, ככה יש אנשים שיש להם בחשבון מינוס 1,000 מניות IBM. הראשונים קנו את מניות ה-IBM שלהם ב-140 דולר המניה, שילמו את דרישת המרג'ין של ה-%50 (70,000 דולר היתרה ניתנים כהלוואה מהברוקר). האחרונים מכרו 1,000 מניות IBM ב-140 דולר למניה, וגם הם, בדיוק כמו הקונים, הביאו מהבית 70,000 דולר למימון העסקה, למרות שבמקרה שלהם נכנסו לחשבונם 140,000 דולר, מרג'ין זה מרג'ין.

חוקי המרג'ין (הסכום שהמשקיע חייב להביא מהבית שהוא %50 מערך הקנייה לאותן מניות המוכרות כ-marginable stocks) הם כאלו שהשקעת המשקיע חייבת לעמוד תמיד על סכום של %50 מערך ההשקעה בהתחלה. אם IBM, במקרה שלנו, ירדה למחיר של 130 דולר למניה, אלו שקנו אותה ב-140 דולר צריכים להביא מהבית עוד 5000 דולר (כי שווי ה-%50 ירד כעת ל-65,000 דולר). לעומתם אלו שמכרו בשורט יכולים לקבל בחזרה את ה-5000 דולר שלהם.

בתחום הזה של המכירות בחסר קיימת גם תופעה שנקראת "מתקפת שורט", "Short attack" בסלנג הוול-סטריטי. זה כבר צד לא כל כך חיובי של שוק ההון. בדיוק כמו שיש "מריצי מניות" כך יש "Raiders", "תוקפים", שהם ספקולנטים שמחפשים מניה שמחירה, לדעתם, גבוה מדי, והם עורכים עליה התקפת מכירות בשורט לאחר שנכנסו לפוזיציה משמעותית של שורט בעת שעלתה.

נא לזכור שאסור באיסור חמור לבצע מכירה בשורט על מניה שיורדת. לשורטיסט מותר לבצע מכירה אך ורק נגד המגמה, ורק לאחר שהפעולה שקדמה למכירה גם היא היתה פעולת קנייה, זה החוק בארה"ב.

כך עשו את זה בקלסטרום על מנת להדגים מתקפת שורט נשתמש במניה הישראלית קלסטרום, שחלק מהקוראים יודעים שאנחנו די אוהבים אותה. מניה זו עלתה, בשלוש שנים, מ-5 דולרים ל-32 דולר, וירדה, בשלושה חודשים, מ-32 דולר ל-9.5 דולרים. כעת חזרה המניה למחיר של כ-23 דולר.

בחודש יולי האחרון, כשהדאו הגיע לרמה של מעל 9,300, כמות המניות שבשורט בבורסות האמריקאיות הגיעה לשיא של כל הזמנים. יותר ויותר משקיעים האמינו אז שחייב לבוא תיקון ולכן מכרו, תוך כדי העליות התלולות, מניות שלא היו להם (חשוב לציין שעל מנת למכור בשורט אתה חייב להלוות ממישהו את המניות שאתה מוכר. את הפעולה הזו מארגן הברוקר שלך והכול בכתובים).

כמויות השורט שיש על כל מניה מתפרסמות באופן שוטף. אפשר לראות זאת במכשירים האלקטרוניים של הבלומברג, הרויטרס ואפילו באינטרנט (לכו למשל ל-Yahoo, העלו את המניה ושייטו לאתר ה-Profile שלה. בצד ימין למטה כתוב Short Interest). נכון לסוף השבוע שעבר היתה פוזיציית השורט ב-Yahoo ‏8.81 מילין מניות מתוך ה-37.5 מיליון המניות שבשוק, כ-%23 מהכמות הצפה).

ל-Yahoo יש אומנם 93.7 מיליון מניות, אבל רק כשליש הונפק, היתר "סגור" אצל המייסדים, הכמות הרשומה למסחר נקראת כמות צפה.

"התוקפים" מחפשים, בדרך כלל, מניות שכמות השורט אצלן גבוהה מאוד ושעלו, לדעת ה"תוקפים", ללא סיבה. במניית קלסטרום היו למעלה מ-1.1 מיליון מניות בשורט באוגוסט, אחוז מאוד גבוה לפחות מ-9 מיליון מניות שרשומות למסחר (לקלסטרום יש 11.4 מיליון מניות אבל רק 8.7 מיליון נסחרות). המניה, אז ב-32 דולר, נראתה יקרה מאוד, וחבורת ה-raiders, כפי שתראו בהמשך, לא בדיוק בודקת.

השורט שהיה בקלסטרום לא נעשה בגלל שמישהו בשוק, באותה תקופה, חשב שהמחיר מוגזם אלא מסיבה שונה לחלוטין. החברה גייסה, באותה תקופה, סכום כסף גדול באגרות חוב להמרה. כאשר אתה מגייס באגרות חוב להמרה, אתה צריך לצפות שגופים שקנו את אגרות החוב ימכרו, כנגדן, מניות רגילות בשורט. לחברה היה ידוע שכמיליון מניות נמכרו בשורט כנגד אגרות החוב להמרה שלה.

"זה היה ידוע, וזה דבר מקובל ואפילו בריא", אמר זיו נדיבי, נשיא החברה, "אבל לנפילה כזו לא ציפינו". האמת היא שגם נדיבי וגם היו"ר, יואב שטרן, רכשו מניות של קלסטרום במחיר של 27 דולר זמן קצר לפני תחילת הנפילות. הנהלת החברה אף הוציאה הודעה לשוק שאינה מסוגלת להבין את הנפילות כיוון ששום דבר רע לא קרה, להיפך, העסקים פורחים והכול מתנהל בדיוק על פי הציפיות של האנליסטים, שכולם היו בהמלצות קנייה למניה.

כשהירידות מתחילות, מפיצים שמועות מה שמסתבר היום הוא שכמה תוקפים נכנסו לפוזיציית שורט, ולאחר מכן, משהחלו הנפילות בבורסה, "דאגה" הקבוצה להפיץ ידיעות "רעות" על החברה (זו לא היתה המניה היחידה שהתמוטטה בצורה הזו, תוקפים "התלבשו" על כמה מניות). בין השאר הופץ מכתב שוק שמציין שקלסטרום כנראה בצרות, ונוצר, במהירות, לחץ אדיר על המניה שנפלה.

הפצה של מכתבי שוק, באמצעות פקס או אינטרנט, הפכה למגיפה של ממש בארה"ב. האינטרנט מאפשר העברת אינפורמציה במהירות, ביעילות ובזול למיליוני אנשים. "אם אתה מעביר מסר באינטרנט שסיסקו או מיקרוסופט בצרות, אנשים לא כל כך מתייחסים, הם בודקים, שואלים וכו'", הסביר לנו ברוקר אמריקאי שעיסוקו במכירות קמעונאיות, "אבל אם אתה מעביר הודעה שקלסטרום או אורבוטק בצרות, הרבה אנשים מוכרים מייד כי אלו מניות "זרות" שלרוב האמריקאים אין הזמן והחשק לבדוק מה איכותן".

בשוק כמו של וול-סטריט אינך יכול למנוע דברים כאלו. התוקפים למיניהם אינם מעזים לעלות על מניות מתוך אלו המרכיבות את מדד ה-S&P שמא הם עלולים להיתקל באינטרס של גוף זה או אחר, ולכן הם משוטטים להם בין המניות החלשות יותר ומנסים את מזלם.

"זו סתם ספקולציה פרועה", הסביר לנו מייק, סוחר הסחורות העתידיות מפילדלפיה, "איני יודע מי זו קלסטרום, אבל אני יודע מי בחבורות האלו כבר סידרו לכמה מהם, לא פעם, Short squeeze".

קורה שהמניה ממשיכה לעלות המונח הזה, Short squeeze, מתאר מצב שבו שורטיסטים נכנסים לפוזיציית שורט, ואז מישהו מתחיל לקנות את המניה ומעלה את מחירה עד לרמה שבה השורטיסטים נבהלים, מתחילים לרכוש אותה בחזרה, ומעלים את מחירה בצורה חדה.

זה קרה לאחרונה הרבה פעמים עם מניות האינטרנט. אתה רואה שמניה כמו Yahoo עולה ועולה ועולה עד למחיר אבסורדי, ואז אתה מחליט לעשות שורט. מכרת 1000 מניות שאין לך ב-100 דולר למניה. מה קורה אם המניה ממשיכה ל-120 דולר? אתה נבהל וקונה בחזרה. גם מפסיד 20,000 דולר, וגם יוצר ביקוש נוסף למניה. גם הנושא הזה, של Short squeeze הוא אומנות בפני עצמה בוול-סטריט. הכול חלק מהמשחק.

ומה בסוף הסיפור של קלסטרום? המניה התמוטטה כאמור עד מתחת ל-10 דולרים, ואז הוציאה החברה את מאזניה הרבעוניים, והמכירות והרווח עלו במעל %150, כרגיל. המניה חוזרת לה לרמת ה-23-22 דולר, כל האנליסטים יוצאים בהמלצות קנייה חזקה, וכאילו לא קרה דבר.

ובעוד אנחנו מספרים לכם על שורט וכו' מודיעים לנו מניו-יורק, שמניית אנטראמד (Entremed שסימולה ENMD בבורסת נאסד"ק) התמוטטה לאחר שהעיתון המכובד "וול-סטריט ג'ורנל" כתב ששתי תרופות הפלא, למעשה שני "סוכנים" ביולוגיים, אנדוסטאטין ואנג'יוסטאטין, שהחברה טוענת שכאשר הם מחוברים יחד הם יכולים לגרום להיעלמות תאי סרטן אצל עכברים, לא בדיוק עובדים.

שני ה"סוכנים" הללו העלו את המניה הזו השמיימה בזמנו, ועל זה כתבנו גם בקשר לפוטנציאל של פארמוס וגם בקשר למניה אמריקאית אחרת. בכל מקרה, סיפרנו לחבר שלנו בפילדלפיה שאנחנו כותבים משהו על שורטיסטים וכו', והוא מספר לנו על אנטרמד. מאז עלתה המניה, הצטברה עליה פוזיציית שורט רצינית, כמיליון מניות. הכתבה הורידה את המניה בכ-%25, וזאת לאחר שכבר ירדה מהשיא בכ-%10.

האם היתה כאן "מתקפת שורטיסטים"? חלילה לנו מלחשוד בעיתון כה מכובד כמו ה"וול-סטריט ג'ורנל", אבל מייק ידידנו טוען שזה מאוד מוזר שעיתון כזה בכלל יקדיש יותר מדי לחברה כזו.

נראה שגם נשיא אנטראמד לא שקט. "לצערי", אמר הנשיא בתגובה למאמר, "גלגלי המדע סובבים לאט, וכך גם הוצאתם של מחקרים בנושאים ספציפיים. מאמר משמיץ בעיתון צורך הרבה פחות זמן וידע". לך תדע.