עמותת נפגעי מפעל הפיס תובעת 2.63 מיליון שקל וטוענת שמחבריה הוצאו כספים במירמה

רו"ח צבי איציק קובע בדו"ח ראשוני, כי קיימים סימנים המעידים על ביצוע פעולות חריגות לכאורה באמצעות מחשבי מפעל הפיס.

כך עולה מתביעה שהוגשה היום (ה') בידי עמותת נפגעי מפעל הפיס, המורכבת מזכיינים לשעבר של הפיס, לחייב את הפיס במתן דו"ח על הכנסות הזכיינים לשעבר, ולמסור לבדיקת מומחה את מערכת המחשבים המקוונת ששימשה להפעלת הדוכנים ואת מאגרי המידע המצויים בה.

עוד מבקשים התובעים לחייב את הפיס בתשלום מלוא נזקיהם הנאמדים ב-2.63 מיליון שקל. בתביעה נאמר, כי העמותה הוקמה בספטמבר 1999, על מנת לתבוע כל מי שהונה את חברי העמותה וגרם להם להפסדים, ולפעול למען השגת פיצוי נאות לחבריה.

בתביעה נאמר, כי העמותה פנתה למשרד רו"ח ברלב והציגה בפניו את מסמכי הפרשה. חברי העמותה דיווחו לאיציק, כי בשלב כלשהו החלו לחשוד שהסכומים שהועברו לידי המפיצים האיזוריים, היו גבוהים ביחס למכירות בפועל אותם ביצעו.

הזכיינים דיווחו גם על דו"ח של משרד חקירות פרטי, הקובע, כי יש חוסר התאמה לרעתם בין הדו"חות שהופקו במסוף המחשב, לבין המכירות שבוצעו בפועל. החוקר סבר, כי ייתכן וגורם כלשהו במערכת נהנה מהסכומים הנעלמים.

לדברי הזכיינים, המכירות התבצעו תוך אמון מוחלט בנתוני מערכת המחשב. אולם, בשל העדר קופה רושמת בדוכנים, המעקב אחר ההכנסות וההוצאות היה כמעט בלתי אפשרי, ומפעל הפיס לא העמיד לרשות הזכיינים אפשרות לבקרת הפעולות בדוכנים. העובדה שרק חלק קטן מהעיסקאות נקלטו במחשב, גרמה לכך שהמעקב של הזכיינים על פעילותם, היתה קשה עוד יותר.

עוד דיווחו הזכיינים, כי היו נפילות תקשורת רבות, דבר שגרם לחוסר יכולת בביצוע מעקב אחר המכירות, כאשר הפסקות התקשורת המשמעותיות ביותר היו בימי ההגרלה, בהם היקף המכירות גדול מאוד. במועדים של נפילת התקשורת התגלו פערים משמעותיים בין הנרשם במסוף הממוחשב לבין הנרשם בקופה הרושמת.

פערים אלו הצביעו, כך נטען, על כך שמאן דהוא הוסיף או שינה את מאגר הנתונים הממוחשב המצוי בפיס, ועידכן את סך המכירות שביצע הזכיין. כמו כן, היו מקרים של חיוב זכיינים בגין טפסי הגרלה ריקים, טעויות בהגדרת סוג הטופס, הזכייה והפעולה וחיוב כפול של הגרלות.

בסיכום הדו"ח הראשוני קובע איציק, כי קיימים סימנים המעידים על ביצוע פעולות חריגות לכאורה באמצעות מחשבי מפעל הפיס. בכלל זה, חשד לכאורה לשינוי או עדכון בסיס הנתונים המתייחס לפעולות הזכיינים.

לדבריו, המפיץ האיזורי ועובדיו שלטו על מחשבי הזכיינים, ושינו את בסיס הנתונים המפרטים את פעילות הזכיין. סיסמת הגישה למסוף היתה ידועה לגורמים נוספים מלבד הזכיין, ומפעל הפיס לא העמיד בפני הזכיינים כלים לביצוע המעקב אחר פעילותם. נרשמו תקלות וכשלים טכניים רבים בדוכנים, והתשלום למפיצים התבצע על-ידי דרישות תשלום שהעביר המפיץ האיזורי וללא יכולת בקרה של הזכיינים.

בתביעה נטען, כי הנתונים המספריים אותם הנפיקו המסופים בדוכנים אינם תואמים את הרווחים האמיתיים שצברו הזכיינים במהלך עבודתם, וכי למעשה נתונים אלו מנופחים באופן שחייב את הזכיינים להעביר למפיצים האיזוריים או למפעל הפיס פדיונות שבועיים גבוהים בשיעור ניכר מהרווחים האמיתיים שנצברו. בכך, נפלו חברי העמותה קורבן למירמה והונאה לה אחראים מפעל הפיס והמפיצים האזוריים.

טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א 1871/03).