אלעד קופרמן, האיש מאחורי "קחי אותי שרון", נחשף

למרות החשיפה החסרת תקדים לכל פרט או ניואנס הקשור ל"קחי אותי שרון", עובדה אחת מאחורי התוכנית המצליחה ביותר בטלוויזיה הישראלית כיום עדיין לא ידועה. ובכן, התוכנית נבראה והופקה רק בזכות יועצת בית הספר היסודי שבו למד מפיק התוכנית ואחד המפתחים העיקריים שלה, אלעד קופרמן. אותה יועצת הודיעה לאמא שלו שלא ייצא ממנו כלום כי "הילד אוהב לצלם".

בזכות אותה יועצת אלעד קופרמן נאבק ונלחם, והיום הוא אחד המפיקים החמים ביותר בתעשיית הטלוויזיה. מי שעומד מאחורי העונות האחרונות של "הראשון בבידור" עם דודו טופז והיום מאחורי "קחי אותי שרון" הגיע למה שהגיע רק כדי להוכיח לה שהוא משהו. לא נותר לנו אלא לקוות שהיא או בעלה בחרו לעשות מנוי ל"גלובס".

תחזיק את הפנס, דוד

שרשרת צירופי המקרים הגורלית שהובילה את קופרמן לגומה המכובדת שהוא טמון בה היום התחילה במגמת תקשורת קטנה של תיכון אלון ברמת השרון, שמנתה חמישה תלמידים. קופרמן הצטרף כתלמיד השישי בכיתה י"א, רוב הזמן כתאורן. אחר כך הפיק שני פרקים של "החמישיה הקאמרית" במסגרת בית ההפקות של אוניברסיטת תל אביב. איתן צור והוא המשיכו ועשו פרק מיוחד של "החמישיה הקאמרית" ליום העצמאות שיועד לערוץ 2 הניסיוני בזמנו. צור הציע לו לפתוח חברה יחד, והוא השיב מיד: "מה אתה עושה צחוק? זה לא ילך".

במקביל שי אביבי, שהתוודע אליו מהעבודה ב"חמישיה", הציע לו לבוא להפיק איתו דברים בערוץ הילדים, שבו עבד. "ואז אמרו לי, בוא תהיה שכיר", משחזר קופרמן. "התחלתי ללמוד מהעבודה בשטח. שאלתי בעיקר עוזרי צלמים ונהגי מוניות. אלה יודעים לספר לך למה יום צילום לוקח כך וכך שעות, ואיזו בעיה הכי גדולה עשויה לבוא על איזו הפקה. אודי מירון ואיריס הוד קיבלו אותי כשכיר בערוץ הילדים, והפרויקט החשוב הראשון עשיתי היה השידור החי במשך חודשיים של 'כדור פורח'".

ואז הגיע הטלפון מאביב גלעדי שקרא לו להצטרף לשורות הפקת תוכניתו של דודו טופז. קופרמן עשה שלוש עונות של דודו, עזב להפוגה של שנה שבה ניהל את פוקס קידס וחזר להפיק את שתי העונות האחרונות של דודו.

מחוג השעון בחייו של קופרמן עוצר נכון להיום כשקשת פנו אליו להפיק את הלהיט של הקיץ הנוכחי "קחי אותי שרון".

"התוכנית הזאת היא הבייבי הראשון שלי. לפני שנה עשינו פיילוט לתוכנית שידוכים שמשלבת אלמנטים של מצלמה נסתרת כשבכל שבוע יש בחורה אחרת. הפיילוט לא היה מוצלח, והגענו למסקנה שאנחנו רוצים בחורה אחת שנתוודע אליה יותר ויותר", מספר קופרמן, ומי שהיה מכור לסדרה לא יכול שלא להעלות חיוך על איך ישראל השתנתה לחלוטין. מעם שהמילה שרון הייתה אמורה להעלות בדעתו את מנהיגה האגרסיבי הפכנו לעם ש"ראש הממשלה" שלו הוא בעיקר זוג גומות ים תיכוניות.

"וככה התחלנו את התהליך של עשיית התוכנית תוך כדי פיתוחה, וזו הגדולה שלה, שהיא מתפתחת תוך כדי שינויים. ופה צריך לא לפחד משינויים". אלעד פותח בשיחה בזהירות של הולך על חבל דק, שחס וחלילה לא נבין שהתוכנית היא פרי בלעדי שלו. לפה הוא דוחף בכוח מסיבי את כל צוות התוכנית, מרן תלם ועד חגי לפיד ואחרון התחקירנים.

אין כמו דודו

קופרמן: "תפיסת העולם שלי היא ליצור לצופה את הבידור הכי טוב. הצופה רואה טלוויזיה כדי לקבל הצגה, וצריך לתת לו את המופע הכי טוב בעיר. וגם אני, גם חגי לפיד העורך, גם הבמאי וגם אבי ניר חושבים כל הזמן איך אנחנו יכולים לשפר ואם התוצאה באמת מספקת את הצופה. זו גם המחשבה שלי כשאני עושה את 'הראשון בבידור'. אני נמצא בערוץ 2, ערוץ מסחרי, והמטרה שלי היא להביא כמה שיותר צופים, כמויות אדירות מבחינתי. בערוץ שאני עובד בו, בתוכניות שאני עושה, כן, טלוויזיה היא רק בידור להמונים. המטרה של הטלוויזיה פה היא בידור להמונים".

- גם במחיר של זריקת כדורי שוקולד לפה של אישה גדולת ממדים כמו שעשיתם בעונה לפני האחרונה של "הראשון בבידור"?

"אתה עושה לפעמים טעויות. לעשות ליין אפ זה קשה וכיפי. להמציא רעיונות, לבנות פאזל שהצופים יישארו איתך עד הסוף, זו משימה מאוד קשה, ובדרך אתה לפעמים עושה טעויות. ובאמת מה שעשינו עם חלי וכדורי השוקולד אצל דודו היה טעות".

- והנשיכה של דודו את נטליה אוריירו?

"תביני משהו. ההתקשרות עם דודו במשך התוכנית היא או עם שלטים או שפשוט ניגשים אליו בזמן הפרסומות. הבן אדם לא יכול לעבוד עם אוזנייה בשידור חי, וזה גם חלק מהחן שלו, חוסר הפורמליות. אז הקטע הזה עם אוריירו קרה חי גם מולי, לא יכולתי לעשות כלום".

- אז מה, אתה פשוט ישבת, צפית ומרטת את השערות שאין?

"לא היה לי איך להגיב או לכוון. מה לעשות, זה דודו. אז מה, להתעצבן עליו? לצעוק? אני ודודו מעבר לשלב של צעקות בתקשורת בינינו. דודו, עם הרע ועם הטוב, הוא איש טלוויזיה מדהים. לא יודע להסביר את הכריזמה שלו, משהו בגנים. אני לא יכול לומר שכל מה שהוא עושה אני אוהב".

- וכשמתגלעים חילוקי דעות, מי אומר את המילה אחרונה בבית?

"הוא. זו תוכנית שלו בסופו של דבר. זה הכוח שלו למגנט אנשים. הוא הראשון בבידור".

אני שם את האקדח

קופרמן מפצח לנגד עינינו את סוד הצלחתו כמפיק בתעשייה התזזיתית המיני מקומית: האיש החליט להצליח, והוא יודע שכדי להפוך לבוס הגדול בשטח הוא צריך לשים את האגו שלו על מיוט לפחות כמה שנים. ואכן, במשך כל הראיון הוא מצומרר בדריכות: הוא צריך לצאת מהראיון הזה בשלום, כלומר להודות לכל מי שהביאוהו או לא הביאוהו עד הלום. הוא לא לוקח קרדיטים, מפנה את מחיאות הכפיים לעמיתיו. "מותק", הוא אומר לי בין השורות, "את יכולה להיות האחים כהן, אבל פה בארץ אם לא תדעי להתנהג כמו התלמיד המלוקק של המורה, תעופי..." זה שם המשחק - יחסי אנוש, במידה על אנושית כמעט.

- הייתה גם דרישה להוריד את טופז מהמסך אחרי התקרית. מה עבר עליך?

"אני חשבתי שזו טעות חמורה מאוד. דודו הוא אחד מאבני היסוד של ערוץ 2, וכל זכיין היה שמח שדודו יהיה אצלו. נכון שיש לו התנהגויות שלא צריכות להיות, כי אני חושב שהוא לא תופס שהוא דמות ציבורית ולא מבין את הכוח שלו".

- אולי להפך, הוא מעז ואומר את הדברים האלה מתוך תפיסה שככוכב מגיע לו הכול והוא יכול לומר הכול בידיעה שלא יקרה כלום?

"אני באמת לא חושב שהוא עושה משהו מתוך רצון לפגוע. הוא תמיד תופס את הראש בדיעבד, ובהחלט יש דברים שאני לא חושב שהוא היה צריך לומר, אבל הוא ילד גדול, ומה לעשות, עוד לא קם איש טלוויזיה כמוהו. תראי לי עוד מישהו שעושה תוכנית ראשונה בנתוני רייטינג בשידור חי, בלי אוזנייה, בלי כרטיסיות, בלי טקסטים. אין כאלה".

- זה לא מוציא אותך מדעתך כעורך ומפיק?

"משגע או לא, זה עובד. אנשים אומרים לי, 'הוא משגע אותך, הוא מטריף אותך', אבל זו העבודה שלי".

- מעטים האנשים שיסכימו לתנאים כאלה.

"לא מסכים עם זה. מפיק ועורך צריך להיות ערוך לשינויים ולא לפחד מהם. אני עד הדקה ה-90 חושב איך לשפר. אני כל הזמן חושב איך הצופה יישאר איתי, והנוסחה הכי טובה היא בניית מתח, לשים אקדח בתחילת התוכנית ולהודיע שבסוף יהיה רצח".

- יש נוסחה למגנוט צופה עד כדי נתוני רייטינג מנצחים?

"אם הייתי יודע, מזמן הייתי מזמין אותך ליאכטה".

תעיפי אותו

- את הרייטינג מביא תמיד המכנה המשותף הכי נמוך שנוגע לכולם. לצורך העניין, זוגיות, שירה בציבור, הרצון הבסיסי של כל אדם להיות כוכב.

"אני חושב ש'לא נפסיק לשיר' ו'כוכב נולד' הן תוכניות מצוינות, שגם בהן יש אלמנט מנצח של תוכנית שהיא אירוע. צריך לשמור כל הזמן על כלל הברזל המנצח הזה. אירוע שיש לו התחלה, אמצע וסוף. זה נכון לגבי בידור. טלוויזיה היא גם חדשות, דוקומנטרי, דרמה, אבל כשאת מדברת איתי את מדברת על תחום הבידור. בזה אני טוב. אני חייב לעשות את התוכנית שאני אדע שכולם יצפו בה.

"כמו ב'קחי אותי שרון', לקחנו בחורה אלמונית ו-15 בנים אלמונים, וכל המדינה הכירה אותם והסתכלה עליהם. ובכל שבוע הצופה הזדהה עם מישהו אחר. נוצרו גיבורים, רציתי לגרום לצופה הפסיבי לכאורה להרגיש חלק מזה, שיצעק מול הטלוויזיה 'תעיפי אותו'. שותפות עם הצופה היא סוד ההצלחה של 'קחי אותי שרון'. אחת מאבני היסוד שלי היא שהתוכנית תהיה תלת ממדית, שתקבל חיים גם מעבר למסך. אם אני מצליח להביא את התוכנית לשיחות במכולת, זאת ההצלחה שלי".

- המטרה להשיג רייטינג ומגנוט מקדשת את כל האמצעים? זה לא מתנגש עם ערכים שלך? לא היו דברים ב"קחי אותי שרון" שאמרת "את זה אני לא עושה"?

"באחד הפרקים האחרונים נשארנו עם שני בחורים שעם כל אחד מהם היה לה 24 שעות, כולל שהות בדירת הפרס. אני לא הייתי מוכן לשים מצלמה נסתרת בחדר השינה, וגם יידעתי את כולם איפה נמצאות המצלמות. גם בגלל הגינות מסוימת וגם בגלל שלטעמי הרבה יותר חזק זה להראות שהשניים נכנסים לחדר השינה וסוגרים את הדלת והמצלמה לא מצלמת. הדמיון של הצופה יותר חזק מהאירוע עצמו".

- לזה אתה קורא דוקומנטריה? הרי אין דברים כאלה בחיים - בחורה ש-15 גברים רוצים אותה והיא רק צריכה לבחור?

"אני לא קורא לזה דוקומנטריה. אני קורא לזה טלנובלה. הצצה להיכרות בין גבר לאישה".

- זה לא היכרות טבעית בין גבר לאישה. אני ואתה יודעים שלא קיים מצב כזה בחיים.

"נכון. וגם בחיים אם תענה על 15 שאלות נכון, לא תקבל מיליון שקל. יש טלוויזיה כמו טרומן, 'האח הגדול', 'הישרדות' שמלווים תהליך מסוים. גם אנחנו בדרכים מסוימות מתעדים תהליך של היכרות, קודם עם הבחורים, עם האמא, עם האקסיות של הבחורים".

- ואיפה חלק הבימוי?

"זה נכנס בשלבים שבין לבין. למשל להראות את הלבטים של שרון בכל יום צילום מחדש בדרכים אחרות. יש רגעים טלוויזיוניים שאפשר להעצים, למשל קטע הפרידה מהבחורים, כשהיא צריכה לבחור, אז אפשר לעשות את זה באמירה פשוטה של 'אלעד, צא החוצה', אבל אם אתה עושה את זה באמצעות קופסאות שבתוכן יש לב או מכתב פרידה, אתה מעצים את הדרמה".

טוב שיש שמועות

קופרמן: "התוכנית מעוררת גם הדים שליליים, ואין לי בעיה עם אלה שמערערים על אמיתות התוכנית. מטרת התוכנית להביא רייטינג, להביא כמה שיותר צופים. עם כל הכבוד למקטרגים, זו תוכנית מצליחה.

"לגבי הבחורים, יש בחור במערכת שנקרא גיא אהרון, שהוא רכז הכתבים שבמשך חודשים בחר את הבחורים בפינצטה, הציק לבחורים בפאבים, במסעדות, בסוכנויות, וכך בחרנו את 15 הנבחרים. ומה שמעורר פליאה זה החברות שנוצרה בין 15 הבנים, וגם בין שרון לכמה גברים נוצרה כימיה מיוחדת".

- אתה באמת ובתמים שומר ומקפיד לא להכניס טעם אישי בתוכנית שהיא לא דוקומנטציה בעצם, אלא בידור?

"ההחלטות של שרון הן ההחלטות של שרון לגמרי. היא משנה את דעתה כל הזמן. אין מצב שנכנס שיקול של מה יהיה יותר טוב לנו. והדוגמה הכי טובה היא רודריגו, הבחור כוכב, היינו מתים שהוא יישאר עד הסוף, אבל היא בחרה להעיף אותו כבר בפרק השלישי. לא ניסיתי לשכנע אותה, והנה פה הגבול שלי".

- אתה מוביל היום את נישת הבידור בערוץ ותופס בעצם תקציב שהיה יכול להיות מופנה לדרמה, ליצירה מקורית. אתה חי על גבה של סוגת העילית בעצם.

"ערוץ 2 לא נהיה מסחרי, הוא תמיד היה כזה. זה ערוץ שצריך להרוויח כסף מפרסומות. בקשת עשו את 'הבורגנים', 'לתפוס את השמים', 'אסתי המכוערת', ואם זה הפתרון הקריאטיבי של קשת - להביא דרמה קומית - והוא מצליח, אז סבבה. שם המשחק בטלוויזיה מסחרית הוא רייטינג, ואם אתה לא מבין את זה, אתה לא עובד בטלוויזיה, לא בערוץ מסחרי בכל אופן".

- אז אתה אומר, אני שלם עם זה שהיום בערוץ 2 לא עושים שום דבר שלא למטרת רייטינג נטו?

"זה לא נכון, בערוץ 2 עושים דברים מדהימים לא בשביל רייטינג".

- כמו מה למשל? תן לי דוגמאות מהפריים טיים ולא משבת בצהריים.

"הפרויקט של 'יום טוב', מטרתו לא הייתה רייטינג, אלא איסוף כסף לתרומות".

- נניח שבאמת זה ככה, אבל זה היה אירוע חד פעמי ובעל אופי נדבני, מה עוד?

קופרמן מגלגל את עיניו הכחולות, תוחב יד מתחת לסנטרו, אבל לא בדיוק הולך לו: "לא עולה לי כרגע", הוא ממצמץ לסיכום.

- אתה לא דואג לעתיד חינוך ילדיך, שגדלים על טלוויזיה רווית תוכניות בידור שטחי שמטרתן העיקרית היא רייטינג?

"הילדים שלי צופים בטלוויזיה, והם מדהימים, מנומסים, מחונכים ובעלי ערכים. אני לא חושב שיש משהו בפריים טיים שפוגע ברגשות הילדים או בערכיהם. הפריים טיים הוא הזמן שבו המפרסם משלם הכי הרבה כסף, והוא צריך לקבל תמורה. אני לא מנהל תוכניות. פרויקט כמו 'קחי אותי שרון' לא יכול לקרות בשום זכיין אחר. בקשת יש אנשי טלוויזיה גאונים. תראי, אני לא עבדתי לא עם טלעד ולא עם רשת. בעצם בטלעד עבדתי בתוכנית עם צביקה הדר ביום שישי לפני דודו, ובסופו של דבר התפטרתי בגלל חילוקי דעות ביני ובין טדי הפקות ועזבתי. זה היה לפני שמונה שנים, ואני לא רוצה להיכנס לזה".

- אבל בעצם בעקיפין אתה אשם שקהל גדול לא זוכה לראות פרויקטים טלוויזיוניים יותר איכותיים, פחות רדודים?

"אני לא אומר לאף אחד, תבוא לראות אותי. אתה רוצה, תצפה בערוץ ההיסטוריה, בסרטים דוקומנטריים, שגם אותם עשו פה בקשת, כמו הסרט על עופרה חזה ז"ל, התחקיר על השייטת".

- ההשקעות האלה היו כדי לחסום את ערוץ 10. עכשיו, כשהאיום הוסר, כל הפרויקטים הגדולים התפוגגו.

"טלוויזיה היא כלי בידורי. תפקידי הוא לחשוב כל הזמן איך ליצור בידור בטלוויזיה מסחרית שיביא כמה שיותר צופים, וגם דרמה צריך שתהיה. בזמנו עשו את 'טירונות', שהביאה אחלה רייטינג, ויש עוד דרמות שהיו סיפור הצלחה".

וטל ברמן עז?

- מה אתה אומר על ערוץ 10?

"צר לי מאוד".

- איפה הם טעו לדעתך?

"הטעות היסודית לדעתי הייתה שהם לא תפסו את עצמם מלכתחילה כערוץ ברודקאסט, שהם לא רצו מיתוג. אני לא מדבר על התקופה של מודי פרידמן, אלא על תקופה אחרת, הקודמת. זה גם עניין של כסף. ערוץ מסחרי זה כוכבים, ואני חושב שערוץ 10 לא הביאו כוכבים אמיתיים".

- לא הביאו כוכבים? מה טל ברמן, לא כוכב?

"ערוץ 10 לא הביא לשורותיו אף כוכב ליגה א'. טל ברמן הוא סבבה, אבל הוא לא כוכב לפריים טיים".

- היית משתכנע בעד הצעה מפתה לעבור לערוץ 10, כאתגר?

"לא יודע להגיד... מעבר לכמה משלמים, אני צריך שיהיה לי מרחב של חופש פעולה לעשות מה שאני רוצה".

- ואם ארז טל היה מרים עכשיו איזו תוכנית מבית היוצר שלו, הייתה יכולה להיות תחרות?

"לא בונים ערוץ על תוכנית אחת. בשביל ערוץ צריך שיהיה אורך נשימה. לא חושב שלבעלים של ערוץ 10 היו מספיק סבלנות ואורך נשימה כדי להשכיל לחכות שישתנו פה הרגלי צפייה. ושוב היו צריכים להביא כוכבים אמיתיים כמו יגאל שילון, צביקה הדר, יצפאן, יאיר לפיד, דודו טופז".

- אתה מבסוט מהטלוויזיה כמו שהיא נראית היום?

"אני מבסוט ממה שקשת עושה בקיץ הזה".

- ומה עם שאר הזכייניות?

"אני חושב שהשאר לא כל כך השקיעו, ראי ערך שידורים חוזרים. אני לא מוכן בשום שלב לזלזל בצופה. אם אני ארגיש שאנחנו בטלוויזיה מזלזלים בצופה, אני אתייסר. אני רוצה צופה נהנה מול המסך. אם אני רואה דברים על המסך שלא עשויים טוב, שיכלו להשקיע יותר, זה מעצבן אותי אישית. אני לא אומר שדודו זה שיא השיאים, אבל לייצר 26 תוכניות בעונה זה לא הולך ברגל.

"אף פעם אני לא יודע אם הבאתי רעיון טוב, אבל צריך להיות מספיק חכם. צריך להיות מספיק בעל ביטחון כדי לעשות שינויים. מנסים דברים. אני מתבאס כשלא יוצא טוב, לא מספיק מושקע או לא מספיק דרמתי".

תהיה מערכת יחסים, תאמיני לי ה לקופרמן חזות של הבעל של השכנה ממול, שמשקה במסירות את הדשא. ולמרות זאת הוא אכלן כפייתי בגמילה שחבר במעין קבוצת תמיכה לאכלנים כפייתיים, ובזכותה ירד 40 קילו.

- איך לא מאבדים שפיות באורח חיים אינטינסיבי כל כך?

"נכון, כשיש משהו שאני לא מצליח לפצח, אני לא ישן בלילה. אבל אני מקפיד שלא ייעלמו לי הימים שאני חוזר הביתה מוקדם להיות עם המשפחה".

- למה בחרת דווקא בשרון מתוך עשרות בנות?

"רצינו מישהי שלא תהיה יפה מדי, לא מכוערת, לא דוגמנית. עם חזות ישראלית לא מושלמת, מספיק מעניינת להחזיק עונה. באודישן אתה מושך בן אדם לקיצוניות, ושרון לא פחדה להתמודד, לענות לי, ואה, כן, כמובן הגומות קנו אותי".

אני מאמין באינטואיציות, בתור אדם שבשנייה הראשונה שראיתי את אשתי ידעתי שזו תהיה אשתי, ואני נשוי באושר 12 שנה".

- אז מה הפרויקט הבא?

"אני מתעקש לעשות את אותה גרסה של 'קחי אותי שרון' לגבר, משהו בסגנון 'קח אותי משה', להמשיך לעשות את דודו ולמצוא את הדבר הבא בטלוויזיה, שאני מריח אותו, אבל עוד לא שמתי עליו יד. אני מחפש.

"ואחד הדברים שגיליתי תוך כדי עשייה של 'קחי אותי שרון' הוא שאני רוצה לנהל כוכבים. תראי מה קרה עם רודריגו, מבן אדם אלמוני, שצדנו אותו באיזה פאב, הוא נהיה כוכב. הוא מקבל הפניות בעמודים ראשונים ואחרונים של עיתונים יומיים. קטע מטורף". קופרמן כולו זוהר כשהוא מתאר את עלילות הטלנט החדש. "אני מאמין שאהיה משהו מאוד משמעותי בתחום הטלוויזיה".

- בתוך כמה זמן?

"תראי, בגיל 23, כשהתחלתי את דרכי בהפקה, לא ידעתי שבגיל 34 אהיה איפה שאני ושבגיל 27 כבר אפיק את דודו. מה שאני רוצה זה להיות מפיק פרטי מאוד גדול. אני רוצה להפיק את האולימפיאדה". ואז הוא מוציא החוצה את הדבר שרובץ לו בפנים. "אני חושב שסבא שלי ז"ל היה גאה בי. הוא היה אדם שמאוד השפיע עליי".