דווקא את ליברמן החוקרים לא הטרידו. למשל בפרשת מירומית

איך הגורל מתעתע: ביום שבו אביגדור ליברמן תקף את מנגנוני החקירה ואכיפת החוק במדינה, בהם גופי החקירה של המשטרה ורשות ני"ע, וכינה את החוקרים "טרדנים" - דווקא באותו היום צף על פני השטח מסמך המוכיח, שדווקא בפרשה שליברמן עצמו קשור אליה, חוקרי הרשות לני"ע לגמרי לא ראויים לתואר "טרדנים".

לאביגדור ליברמן יש שני חברים, טל יגרמן ומאיר דוד. יגרמן ודוד שולטים בחברת "לונג השקעות". יגרמן ודוד הם גם אנשי ליכוד, והיו בקבוצת התמיכה המקורבת לבנימין נתניהו וליברמן, כאשר השניים השתלטו על תנועת הליכוד.

יגרמן-דוד הם/היו בעלי מניות ו/או שליטה בשלוש חברות ציבוריות - מירומית מפעלי מתכת, אוגדן מערכות יישום ופיתוח וג'ון ברייס מערכות. ליברמן התמנה כדירקטור במירומית ובאוגדן. עו"ד בני קריתי, מי שנתמך על ידי ליברמן וזכה מאוחר יותר בראשות עיריית טבריה, ייצג את מירומית עד לאחרונה.

על פני השטח, לפחות עד לבחירות של קיץ 96', היו החברים של ליברמן מעין כוח צעיר ועולה בבורסה, אולי אפילו אליטה חדשה. אבל מתחת לפני השטח היו בעיות חמורות בקבוצת החברות והחברים הזו, ומטבע הדברים שהבעיות צצו באיחור מסויים, אחרי הבחירות - כאשר אביגדור ליברמן כבר התפטר מהדירקטוריונים כדי לכהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה.

במה הדברים אמורים? מיד לאחר הבחירות הוגשה נגד קבוצת החברות של יגרמן-דוד מסכת ארוכה של בקשות פירוק (כמו ע"י בנק המזרחי והבנק לפיתוח התעשיה), דרישה להפסקת המסחר במניות, התראות על פשיטת רגל וטענות חמורות נגד המנהלים על אופן גלגול הכספים וההמחאות בחברות. חלק מהליכים אלה עדיין לא הסתיימו, אבל ליברמן, שהתפטר מהדירקטוריונים בחודש יוני 96', לא מצוי בבוץ הזה.

ערב הבחירות ב-96' היתה דווקא אווירה אופטימית אצל החברים. דירקטוריון מירומית מתכת החליט לצאת להנפקה, אבל כדי לבצע אותה היה צריך לנקות מהשולחן כמה בעיות שהעיקו על החברה. העיקרית שבהן היתה עיסקה, שבה מירומית מתכת מכרה את פעילות דודי השמש שלה לקבוצת משקיעים, שהתאגדו בחברה בשם "מירומית אנרגיה סולרית", שהיא למעשה חברה בת שחלק ממניותיה נותרו ב"מירומית מתכת".

המשקיעים ב"מירומית אנרגיה סולרית" הגיעו די מהר לסוף הדרך. התברר שהם נאלצו להתמודד עם בעיות חמורות הכרוכות בתחזוקת דודי שמש פגומים, אשר יוצרו על-ידי החברה האם "מירומית מתכת". לטענת המשקיעים, הנהלת "מירומית מתכת" לא הציגה בפניהם מצג אמיתי על איכות המוצרים, והם דרשו שיפוי. בין הצדדים התנהל מו"מ, שאותו צריך היה לסכם על מנת שתתאפשר ההנפקה של החברה האם הציבורית "מירומית מתכת".

סמוך מאוד לפני מועד הבחירות, העבירה "מירומית מתכת" טיוטת תשקיף לרשות לני"ע. זהו המסמך שצץ עכשיו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בדיוק כאשר ליברמן החליט להציג בפני הציבור את מפלגתו החדשה, והרביץ בציבור את נאום "החוקרים המטרידים" שלו.

וכך נאמר בטיוטת התשקיף: "הוסכם, שהשיפוי שתיתן מירומית לאנרגיית שמש יעמוד על 710 אלפי ש"ח. סכום זה שולם לאנרגיית שמש במזומן, ועם קבלתו התחייבה והצהירה אנרגיית שמש שלא תהא לה כל דרישה ו/או טענה כלשהיא כנגד מירומית לשיפוי ו/או פיצוי כלשהוא בגין מימוש התחייבות למתן האחריות למוצרים שסיפקה החברה ללקוחותיה. ההסכם אושר על ידי ועדת הביקורת ודירקטוריון מירומית".

מילות המפתח כאן הן "שולם במזומן", ו"ההסכם אושר על ידי הדירקטוריון". שכן על-פי הצהרה חד-משמעית זו, הבעיה של יגרמן-דוד-ליברמן עם "מירומית אנרגיה סולרית" נפתרה, ולפחות מבחינה זו אין מניעה לקבל מרשות ני"ע היתר להנפקה וגיוס כסף מהציבור.

פרשת ה-710 אלף ש"ח (בערכי 96') התגלגלה לבית המשפט מסיבה מאוד פשוטה. "מירומית אנרגיה סולרית" הגיעה להליכי פירוק. מכיוון שספריה עלו באש בדליקה מסתורית, לקח זמן לברר מהן זכויותיה וחובותיה של החברה הבת. אבל, בסופו של דבר, המפרק עו"ד גיורא רובננקו ורו"ח רוני אבידור מטעמו, לא מצאו עקבות לקבלת אותם 710 אלף ש"ח מ"מירומית מתכת".

התמונה המתקבלת מתיק הפירוק של "מירומית אנרגיה סולרית" היא, שקבוצת יגרמן הסכימה לשלם סכום של 440 אלף ש"ח כדי לסיים את הפרשה, אבל הסכמה זו לא יצאה אל הפועל. המפרק של "מירומית אנרגיה סולרית" פנה לעו"ד אדי לזר, הנאמן להסדר הנושים של "מירומית מפעלי מתכת", בדרישה לשלם לו את אותם 710 אלף ש"ח. הנאמן עו"ד לזר מבקש לדחות את הבקשה, והענין מתחיל עכשיו גלגול נוסף בביהמ"ש.

שאלת המפתח העובדתית בפרשה היא: האם - כפי שאישר הדירקטוריון של מירומית - "מירומית אנרגיה סולרית" בכלל קיבלה את אותם 710 אלף ש"ח? אומנם המפרק, עו"ד רובננקו, פועל כאן בכובע הנושה, אבל אם דרישתו מוצדקת, מתעורר חשד שהדברים אשר נמסרו לרשות ני"ע בטיוטת התשקיף של "מירומית מתכת" הם בבחינת פרט מטעה בתשקיף. דהיינו, ש"מירומית מתכת" מעולם לא העבירה ל"מירומית אנרגיה סולרית" את אותם 710 אלף ש"ח. ומה שנובע מכך הוא, שדירקטוריון "מירומית מתכת" - לפחות על פי המתואר בטיוטת התשקיף - אישר דבר שלא היה ולא נברא.

טל יגרמן אומר בתגובה: "אני עומד מאחורי כל מה שנאמר בתשקיף. בהסכם עם אנרגיה סולרית נאמר, שהכסף לא יועבר אלא יקוזז מהיתרות. אני יודע שהמפרק טוען שהכסף היה צריך להיות מועבר פיסית, והנקודה הזו תתברר בבית המשפט".

אלא שההסבר של יגרמן בענין ההתקזזות לא לגמרי מסתדר עם נוסח ההסכם המצוי בידי "גלובס", שבו אין איזכור להתקזזות אלא נאמר: "סכום השיפוי ישולם לאנרגיה סולרית על-ידי מירומית במזומן לא יאוחר מ-7 ימים ממועד החתימה". גם הנוסח בתשקיף לרשות ני"ע, "שולם במזומן", איננו מסתדר עם ההסבר על התקזזות.

ברשות לניירות ערך התעוררו שאלות לגבי פרשת ה-710 אלף שקל. אילו חוקרי הרשות היו "טרדנים" באמת, כהגדרת אביגדור ליברמן, היתה צריכה להיפתח חקירה בחשד לכשרות התשקיף, ומטבע הדברים חקירה כזו היתה מגיעה גם לדירקטוריון "מירומית" בזמן הרלוונטי. יגרמן אומר, שרשות ני"ע ביקשה וקיבלה הבהרה בענין זה. דובר רשות ני"ע מסרב להסביר מה התרחש בענין תשקיף "מירומית".

בסופו של דבר, ההנפקה לא יצאה אל הפועל, הדירקטור ליברמן עבר למשרד ראש הממשלה, והחשד בפרשת תשקיף "מירומית", שהיה ראוי לחקירה יסודית, צלל ונעלם ברשות ני"ע - כך שלפחות במקרה הזה אין לליברמן יסוד לטעון "החוקרים טרדנים". אביגדור ליברמן לא הגיב לפניות גלובס