מבקר המדינה יבדוק את התנהלות שראל לרכישת תרופות לבתי החולים

מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, עומד לחקור את תקינות התנהלותו ועסקיו של "שראל" - הגוף המבצע רכש מרוכז של תרופות וציוד רפואי עבור בתי החולים הממשלתיים, משרד הביטחון ומשטרת ישראל. זאת, נוכח בקרה ופיקוח ממשלתיים רופפים על פעולותיו ובגלל מעמדו המשפטי העמום - האם מדובר בעמותה או חברה.

גולדברג שוקל את צעדיו, בעקבות ישיבה מתוחה וטעונה של הוועדה לביקורת המדינה בסוף השבוע, שבה התבקש להכין חוות דעת על המתרחש בגוף זה.

במהלך הישיבה נמתחה ביקורת קשה על פעילותו בניגודי עניינים והתקבלה תמונה מלאה סתירות, שהנעלם בה רב מהידוע, כולל תעלומת הדו"ח של רשם העמותות שהמליץ על סגירת העמותה ונשלח למשרד מבקר המדינה, אך לא הגיע לידיו.

גולדברג סיכם את התרשמותו הראשונה והשלילית בקביעה, כי שראל קשורה בטבורה ובעצם קיומה לממשלה, אך פועלת ללא פיקוח ובקרה. "בהיותה ידה הארוכה של הממשלה, צריך לדעת באיזו מידה יש לממשלה יד, דעה ועמדה בכל הקשור לנעשה בה", אמר גולדברג.

מישהו צריך לפקח

את הבקשה לחוות הדעת יזם באופן חריג יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), בעקבות מידע שהגיע לידיו. כהן אמר, כי החלטת הממשלה להקים את שראל היתה נכונה אך לא מושלמת, ועל הממשלה לקבוע האם מדובר בחברה או עמותה, ולהעמידה לאלתר תחת פיקוח רשות החברות הממשלתיות או רשם העמותות. "שראל אינה נוהגת בשקיפות כלפי הציבור כמתחייב ממינהל תקין", אמר כהן.

שראל הוקמה לפני 10 שנים במקום אגף שירותי האספקה במשרד הבריאות. היא קלטה את 68 עובדי האגף בעזרת מענק של 15 מיליון שקל, ורכשה את מלאי התרופות והציוד הממשלתי בהלוואה של 20 מיליון שקל בתנאי השוק. "המטרה הראשונית היתה לרכז את הרכש ולהפיק רווח מיתרון הגודל", אמר בדיון סגן החשב הכללי, צבי חלמיש. "הטעות נעשתה במבנה הייצוגי וזה חייב להשתנות".

חלמיש אמר, כי שראל היא כבר חברה בשווי 100 מיליון שקל ולכן חשוב לשנות את נושא הבעלות. רשם העמותות הקודם, עו"ד עמירם בוגט, עמד על הכשל הזה בדו"ח ביקורת שכתב ערב פרישתו. הוא המליץ לסגור את העמותה, לאחר שלא מצא בה כל פעילות. הדו"ח נשלח לאוצר, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דוידה לחמן-מסר, ולמבקר המדינה.

למי זה טוב?

סגנית הרשם, עו"ד אביטל שרייבר, אמרה, כי מימוש המלצת הסגירה בעייתי בגלל מדיניות הממשלה שהביאה להקמת שראל. עו"ד מיכל רוזנבאום, מנהלת מחלקת הפירוקים של רשת העמותות, טענה, כי הקושי בפירוק שראל הוא בצורך להעביר את נכסיה לבתי חולים הפועלים כתאגידים עצמאיים, אבל כאלה טרם הוקמו.

שרייבר אישרה שקיימת בעיה עם המעמד של שראל, והוסיפה, כי התרשמותו של בוגט היתה שהגוף לא התאמץ לצרף אליו נציגים חיצוניים. גם לדעתה, המצב שבו המדינה לא שולטת בגוף זה, חייב להשתנות.

לגבי התועלת הכלכלית שב"יתרון הגודל" של שראל, היו הדעות חלוקות. מנהל ביה"ח אסף הרופא, ד"ר בני דוידזון, אמר, כי בית החולים רוכש דרכה 80% מהתרופות אבל מחזיק גם מנגנון רכש עצמאי שקונה את 20% הנותרים אחרי השוואת מחירים.

ד"ר זאב רוטשטיין, מנהל אדמיניסטרטיבי בתל-השומר, אמר, כי אצלו הרכש כולו עצמאי בהיותו בית חולים גדול, ושראל היא רק אחד הספקים ממנה קונים בהתאם למחיר.

הוא גם תקף את שראל, שלדבריו "מערימה קשיים ולא מאפשרת שיתוף פעולה בכך שאיננה מספקת את המחירון מראש להשוואה". עם זאת, שראל חיובית בעיניו עבור בתי החולים הקטנים בפריפריה.

"פגיעה בתחרות"

גור מינצר, נציג איגוד לשכות המסחר, תקף את היתרון שניתן לשראל, אשר לדבריו פוגע בחברות פרטיות לאספקת תרופות וציוד רפואי. הוא טען, כי לממשלה לא היתה סמכות להעביר את זכויותיה לעמותה, משום שבפועל הועברו אליה תפקידים מעין-שלטוניים.

מינצר תקף את הפטור ממכרזים שניתן לשראל, שלטענתו איננו מבטיח ללקוחות את המחיר הנמוך ביותר. הוא גם טען, כי הנציגות של מנהלי בתי החולים בעמותה מהווה ניגוד עניינים. לדבריו, שראל מנצלת לרעה את העמימות שבמעמדה המשפטי: "ברצותה היא שליחת הציבור שפועלת לטובתו, וברצותה היא חברה פרטית שמותר לה להתחרות מול כל האחרות".

חובות ענק

המתח בדיון הגיע לשיאו בחילוקי הדעות שהתגלו בסוגיית הפיקוח והבקרה. חלמיש אמר, כי שראל צוברת רווחים מעסקיה אך לא מדווחת לחשב הכללי "בשקיפות מלאה". גם אין בה נציגים של משרדי האוצר והבריאות. הוא הדגיש, שקיים חוסר שביעות רצון מההסדר הנוכחי, וכבר מתנהל מו"מ לשינוי התנאים לטובת המדינה, שהיא בעצם בעלת נכסי החברה.

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר יצחק ברלוביץ, אמר, כי המשרד ביקש וקיבל דו"ח כספי המשקף את הפעילות הכספית של שראל מתחילתה. הוא גילה, כי המשרד עומד לחייב את כל בתי החולים לרכוש רק משראל.

מנכ"ל שראל, משה מודעי, טען, כי היא מעבירה דו"חות כספיים לרשם העמותות כל שנה. לדבריו, הלקוחות מפגרים בתשלומים וחובותיהם הצטברו ל-250 מיליון שקל, שמהווים יותר ממחצית היקף פעילותה הכספית.

גולדברג אמר בסיכום, כי בהיות שראל חברה השייכת למדינה בעצם הקמתה וזיקתה, היא מחויבת בשקיפות, שמחייבת אותה לדווח על החלטותיה ולשלוח פרוטוקולים. העובדה שלמשרדי האוצר והבריאות אין היום אפילו נציגים בדירקטוריון, היא כשלעצמה מצב לא תקין ובעייתי בתחום הפיקוח והבקרה.

היו"ר כהן הודיע שיקיים דיון נוסף בנושא, ודרש ממודעי להמציא לוועדה למי ומתי נשלחו דו"חות כספיים ופרוטוקולים על פעולותיה בעשר שנות קיומה. כמו כן התבקשו דיווח מפורט על הפיקוח שהיה על שראל מצד החשב הכללי, משרד הבריאות ורשם העמותות, והשכר המשולם לבכירי שראל.

בוועדה אמרו בתום הדיון, כי הוא השאיר טעם רע. "מישהו נרדם בשמירה ונתן לעסק הזה שעוסק בתרופות להתגלגל למצב מאד לא בריא", אמר ח"כ משה גפני (יהדות התורה). הוא האשים את רשם העמותות בסחבת, במקום לפרק את שראל מיד כשחשף את הליקויים בפעילותה.