אריה סקופ: אם הקוד הפתוח ינצח זה יהיה סוף הרווחים מתכנות וההיי-טק

השערורייה האחרונה, שקשורה במיקרוסופט ושמייצרת כותרות בעולם, היא דליפת חלקים מקוד המקור של שתי גרסאות מערכת ההפעלה חלונות, לאינטרנט. החקירה בעיצומה, הנזק שייגרם למיקרוסופט עוד לא ברור. בתקשורת בעולם מצביעים על מקור הדליפה באחת ממאות השותפות של מיקרוסופט, מיינסופט הישראלית (מסאן-חוזה ולוד). במיקרוסופט לא מאשרים, ואומרים ש"בודקים". מיינסופט לא מגיבה.

סוגיית דליפת החלקים מקוד המקור נוגעת באחד מהעניינים שבגינם מיקרוסופט מנוגחת: הקוד הסגור לעומת הפתוח, שמובילה קהילת הלינוקס. מיקרוסופט שומרת על קוד מוצריה בחדרי-חדרים וגובה תשלום לתוכנות. הקוד של לינוקס פומבי, וכך גם מוצרים נלווים לו, למרות שמחקרים מצביעים, כי הטמעת התוכנות הפתוחות יקרה יותר משל מיקרוסופט.

אריה סקופ, מנכ"ל מיקרוסופט-ישראל, אמר אתמול, כי מיקרוסופט העולמית משתפת מאות גופים בעולם בקוד שלה. מדובר בגופים ממשלתיים וחברות-שותפות, שמפתחות מוצרים וגרסאות על המקור המיקרוסופטי: "בישראל יש חמישה-עשרה גופים שלהם חלקים מהקוד שלנו. כל אחד מהם יכול להיות מקור לזליגה. אני מקווה, שהדליפה לא נעשתה במזיד כי השותפים שלנו אמורים לשמור על הקוד הזה כמו שהם שומרים על קוד שלהם. החוזים עם השותפים נעשים משיקולים עסקיים, הם מחמירים ומאפשרים למיקרוסופט לתבוע את מדליף הקוד. החקירה בעיצומה ואני מניח שהחברה תודיע בקרוב על מקור הזליגה".

- אולי זה הזמן להבין שכמעט בלתי אפשרי להמשיך לשמור על הקוד שלכם בסוד?

"בשום אופן לא. אם מיקרוסופט רוצה להמשיך בעסקי התוכנה היא לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על זכויות היוצרים שלה. לשחרר קוד מוצרים יהיה ויתור על הכנסות מהם, והחלטה לצאת מהשוק".

במיקרוסופט לוקחים בחשבון את המחיר התדמיתי שמשלמים על ההתבצרות שלהם. סקופ מוכן שיקראו להם "מונופול", ושיפסיקו עם ה"דורסני", ש"הורס לו את היום. עם המילה מונופול אני יכול לחיות עם דורסני, לא. הרי אנחנו לא כמו חברת החשמל. הלקוחות שלי לא מחויבים לי לנצח. מי שקנה ב-2000 אין הבטחה שיחזור לקנות ב-2004. אם לא נשפר את מוצרינו, אין לנו סיכוי. עלינו להוכיח שהמוצרים טובים ומספקים את הדרישות כדי שיחזרו אלינו".

הקוד הפתוח לא ממומן מהשמיים

סקופ קצת מיתמם. בשורה התחתונה ועם כל הכבוד למערכות ההפעלה הלינוקסיות, עדיין אין אלטרניטיבה ראויה למערכות ההפעלה של מיקרוסופט. ולמרות זאת, מיקרוסופט העולמית יצאה בקמפיין לספק נתונים השוואתיים על ביצועים ועלויות של מערכת ההפעלה חלונות לעומת לינוקס. בישראל כבר פורסמו המודעות הראשונות. עלות הקמפיין המקומי 150 אלף דולר.

"מוצרים שלא דורשים תמיכה אינם רעיון קל להבנה, כי הלקוחות מסתכלים על מחיר הקנייה ולא על עלות הבעלות וכמה עולה לעבוד ולתחזק תוכנה. מציגים את תוכנות לינוקס כאילו שהן ניתנות בחינם, לעומת התוכנות שלנו שיש להן עלות. לכן יצאנו בקמפיין שיחנך אנשים להבין שלא רק מחיר התוכנה משמעותי אלא כמה עולה לתחזק ולהטמיע אותה. חשוב להבין שהלינוקס אינו בחינם ולא זול. דווקא בגלל שהם נכנסים בנו, הם הכניסו אותנו לאמביציה להסביר את זה".

אז תסביר?

"תוכנות שיש להן מיליוני משתמשים לא יכולות להיות פתוחות. בשנות ה-70 היה נהוג לשחרר את הקוד, כי על כל תוכנה עבדו מספר מוגבל של משתמשים. גם מיקרוסופט חילקה תוכנות חינם. לינוקס התלבשו עלינו. לא על סאן, אורקל או IBM, המתחרים, שמצאו כלי לניגוח מיקרוסופט בלי להיות קשורים לזה במישרין".

במיקרוסופט סובלים מפרנויה?

"אנחנו בהחלט פרנואידים, כי אנחנו רוצים לשמור על הבית שלנו. כל התאגידים שמניתי מעודדים להשתמש במערכות הפעלה פתוחות, בתחום שהם לא פעילים בו. למה הם לא מעודדים שימוש בקוד הפתוח על שרתי IBM, למה הם לא מעודדים חלוקה בחינם של ה-web shpere? הרי אף אחת מהן לא מוכרת מערכות הפעלה. לא ייתכן, שפעילות הקוד הפתוח ממומנת על-ידי השמיים. יש מי שמממן אותה. לינוקס נוגסת בעיקר בשרתי היוניקס ולא במוצרי מיקרוסופט".

- אבל עובדה, לא תוכלו לשמור על הקוד לאורך זמן בכספת.

"אם הקוד הפתוח ינצח זה יהיה סוף הרווחים מתוכנות. אם יהיו רווחים הם יהיו מהשירותים הנלווים אליהן. זה יהיה סוף תעשיית ההיי-טק בעולם. אף אחד לא יוכל לרשום פטנטים, כי הכל יהיה שייך לכל. לאף אחד לא יהיה כדאי ללמוד מחשבים כדי לתת שירותי תוכנה. תלמידי מחשבים חולמים להמציא תוכנה שתשנה את העולם, שתרוויח בגדול.

"הקוד הפתוח הוא אידיאל נחמד ויפה, כמו האידיאלים הסוציאליסטיים, אבל הוא לא הוכיח את עצמו. מה שכן הוכיח, הן המצאות שעשו כסף ולא שחולקו חינם. אני לא אומר שאין שוק ללינוקס, אנחנו בעד תחרות, כי חברה בלי תחרות מסתיידת".

- אתם ידועים כמי שהורגים את המתחרים.

"נמשיך לחסל מתחרים שלנו, אבל שמחים שיש תחרות".

באלמר בא להרגיש את השטח

למרות השמירה על הקוד, מיקרוסופט הפתיעה את העולם לפני חודשיים כשהודיעה על תוכנית לשיתוף הציבור בקוד, בעיקר בגופים אקדמיים, ליד עמדתה המבוצרת, שמוכיחה שגם במטה ברדמונד הבינו שאי אפשר להתבצר לנצח.

סקופ אומר, שלמיקרוסופט אין כלום נגד קהילות של מפתחים: "להיפך. יש קהילות שאנחנו תומכים בהן. אם לינוקס היו עוזבים אותנו במנוחה היינו יכולים לשתף פעולה. הם סימנו אותנו כאויב, וככה מקבלים כותרות".

אחת מהפרשות הנגררות מסוגיית הקוד הפתוח היא הסכסוך בין מיקרוסופט למשרד האוצר. החשכ"ל החליט לא לחדש את החוזה עם מיקרוסופט ולהפיץ חינם במשרדי הממשלה את מערכת ההפעלה הפתוחה. הסכסוך נגמר בקול חלוש. הממשלה שינתה את החוזה עם מיקרוסופט מחוזה שכירות לרכישה.

סקופ אומר, שהפרשה התרחשה בעיקר בתקשורת: "עד לפני שלוש שנים הממשלה קנתה מאיתנו באופן ספורדי. ב-2001 חתמנו על החוזה הראשון. הממשלה מחזיקה 3%-4% מהפעילות שלנו. התפלאנו על כותרות שקבעו שנפסיד מיליונים, כי החוזה קטן יחסית. למרות אלה, יש לנו יחסים מצוינים איתם. התקשורת לא שיקפה את המציאות. בעיקר בגלל שהוויכוח היה על מערכות ההפעלה וחלק ניכר ממה שמכרנו לממשלה הם מוצרי השרתים".

- אז על מה הרעש?

"קשה לי לענות על זה. הממשלה קנתה את המוצרים המעודכנים ולא שוכרת אותם יותר. אחרי הרעש, על כל PC ממשלתי תהיה חבילת תוכנות שלנו. העדפנו חוזה שכירות לטווח ארוך, אבל ככה זה יצא ואין לנו טענות".

- למה אוהבים לשנוא אתכם?

"אני חושב שזה בגלל הגודל שלנו. אנחנו עושים סקרי משתמשים, וכמה שנים החברה היא הנערצת ביותר אחרי ג`נרל-אלקטריק. המנהלים שלנו מופיעים ברשימות המנהלים הטובים בעולם. כל ילד יודע מי זה ביל גייטס. בישראל אנחנו מודדים את שביעות רצון הלקוחות. הבונוס שלנו נקבע לפי סקרים אלה, לפי הגידול במכירות המוכפל באחוז שביעות הרצון. היו שנים שהפסדתי מהבונוס בגלל הסקרים".

בחודש מאי אמור סטיב באלמר להגיע ליום בישראל. סקופ מבהיר, שבאלמר לא בא כדי לדבר עם החשכ"ל. "לפני שנתיים הוא היה אמור להגיע, היו פיגועים והביקור בוטל. הוא מגיע לעשר שעות ולא מתוכננות לו פגישות אחד על אחד. באלמר לא סוגר חוזים, זאת לא עבודתו. נהוג שמנהל מבקר מדי פעם את השלוחות. הוא בא לראות את העובדים ולהרגיש את השטח".