שופטים בביהמ"ש העליון כועסים: יעקב טירקל בגד בנו; הוא כבר לא ילקק דבש

בבית המשפט העליון זועמים מאז אתמול על השופט יעקב טירקל. האאוטסיידר של העליון, הנחית בצהרי היום, בוועדה לבחירת שופטים, את אחת המכות היותר כואבות על יוקרתו של הנשיא אהרן ברק. טירקל, ובלי הרבה חשבון, פשוט צפצף על הנשיא שלו: הוא דחף והביא למינויה של השופטת נגה אהד, שברק וביניש התנגדו לה נחרצות, על חשבון המועמד הנצחי עדי אזר, והנחיל לברק תבוסה כואבת.

"טירקל בגד בנו". כך התבטאו אתמול שופטי העליון, בעקבות הישיבה הדרמטית של הוועדה לבחירת שופטים. באופן חסר תקדים, רשם בית המשפט המחוזי בת"א, עדי אזר, מועמדו של נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, לכהונת שופט במחוזי ת"א, שנתמך גם על ידי שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, והנשיאה העתידית של בית המשפט העליון, דורית ביניש - לא נבחר. טירקל היה יכול להביא לשינוי המצב הזה, אם היה מצביע יחד עם חבריו. אך הוא פעל בניגוד לעמדתם של חבריו בעליון, ודחף את מועמדותה של השופטת נגה אהד, שברק התנגד לה.

טירקל מעולם לא השתייך למיליה של שופטי בית המשפט העליון. הוא גם ידוע בריבוי עמדות המיעוט שלו. יחד עם זאת, הציפייה היא שבעניינים עקרוניים כמו מינוי שופט מחוזי בת"א, טירקל יצטרף לעמדתם של חבריו בבית המשפט העליון. תחת זאת, בניגוד מוחלט לעמדתו של ברק, הוא תפס את עמדת הדוחף העיקרי למינויה של אהד. אומר שופט בכיר: "אם אתה חושב שעדי אזר לא מתאים, תתווכח, תאמר שאתה לא מסכים, אבל לעשות תרגיל במהלך ישיבת הוועדה? לדון במינוי של מועמד אחר שכלל לא היה על הפרק?"

גורמים בכירים במערכת, התבטאו היום, שבעקבות ה"תרגיל" הזה, טירקל כבר "לא ילקק דבש" בבית המשפט העליון. אמנם, הם אומרים, מבחינה מעשית ברק לא יכול לעשות שום דבר. אבל הוא כן יכול "לעשות לו פרצוף חמוץ", שזה בהחלט לא נעים. בכל זאת, עד לפרישה, טירקל צריך לבלות עוד שנה מחייו עם שופטי העליון, שמרגישים היום נבגדים על ידו.

מה שהיה בוועדה, היה. השאלה היא מה יהיה בהמשך: על הפרק עומד מינוי שופטים חדשים לבית המשפט העליון. השאלה היא, מה יהיה אז. האם גם אז טירקל לא יצביע איתם? גורם בכיר במערכת: "אם אי אפשר לסמוך עליו במינוי למחוזי, איך אפשר לסמוך עליו במינוי לעליון? גם שם הוא יכול לעשות תרגילים".

מעבר לכך, אין ספק כי ההתרחשות אתמול בוועדה, מערערת את מעמדו של ברק ולא מבטיחה את כוחו לקראת בחירת המועמדים לבית המשפט העליון. לא היה תקדים, אומרים גורמים משפטיים, לבחירת מועמד לבית המשפט המחוזי, בניגוד לעמדת ברק. אומר גורם בוועדה: "מה שקרה אתמול, מלמד שהוועדה הזו זה לא מה שהיה בוועדות קודמות".

אומר גורם אחר בוועדה: "זוכרים מה היה עם ועדת בך ושר המשפטים? שהוועדה הראתה לו שיש ועדה? אז אותו דבר קורה עכשיו עם הוועדה לבחירת שופטים. יש ועדה לבחירת שופטים". במילים אחרות, יש ועדה עצמאית, בעל עמדות שונות ומגוונות, ולא ועדה שעמדותיה מוכתבות על ידי גורם כלשהו.

ובגיזרת ת"א עדיין לא מעכלים. אפשר לומר, ששוררת תדהמה מאי מינוייו של אזר, מצד אחד, וממינוייה של אהד, מצד שני. אזר עצמו לא האמין שזה קורה לו. זו כבר הפעם המי יודע כמה שהוא מועמד לכהונת שופט מחוזי בת"א. הפעם זה היה עוד יותר סגור מהפעמים הקודמות: המועמדות שלו הוצעה על ידי לא פחות מאשר נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. בעבר, ברק הסתייג ממועמדותו של אזר, אך כיום הוא תומך בו.

מה צריך יותר, מתמיכת ברק, השר והנשיאה העתידית? עם שלישיה כזו, לכאורה , לא צריך יותר. גם עו"ד בני לוינבוק, נציג לשכת עוה"ד בוועדה, הודיע כי יתמוך באזר. כנ"ל גם הנציג הנוסף, עו"ד יורי גיא-רון. כך שהיו חמישה קולות מובטחים.

בקיצור, אזר התכונן לארוז מזוודות. לא ממש, שכן ממילא הוא כבר יושב בבית המשפט המחוזי כרשם. בזמנו, אחרי שלא הצליח להתמנות כשופט למחוזי, הצליח נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, אורי גורן, להביא למינויו לרשם. לפחות זה.

גורן דוחף כבר שנים את מינויו של אזר. אזר נחשב לשופט מוערך, יעיל, מבין, מקצועי, יודע לקחת החלטות. בקרב עורכי הדין, יש האומרים שאין כמוהו; עם זאת, יש מספר לא מבוטל של עורכי דין, שטוענים כלפיו שהוא חסר סבלנות, חסר מזג שיפוטי.

לקראת ישיבת הוועדה, לא היו בכלל ספקות שהפעם, אחרי כמה שנות מועמדות למחוזי, וכמה ועדות כושלות לבחירת שופטים, בחירתו תתממש. ואילו סגן נשיא בית משפט השלום ברמלה, שמואל ברוך, התכונן לארוז מזוודות, כי הובטח לו להיכנס במקומו של אזר.

אלא שנסיבות חדשות שצצו בימים האחרונים, הפכו את הקערה על פיה, והביאו לכישלון בחירתו של אזר, בניגוד לעמדת "השלישיה הפותחת" בוועדה לבחירת שופטים: השר, לפיד, ברק וביניש.

במהלך הישיבה, נוצרה הסיטואציה הבאה: על המקום הראשון היתה התמודדות של אזר מול נגה אהד. על השני - התמודדו לכאורה רוזן ואמסטרדם. לכאורה, משום שעבור רוזן הצביעו 8 מחברי הוועדה.

עם פתיחת ההצבעה, קיבל אזר, כצפוי, את תמיכת השלישייה הפותחת, ואת קולו של לוינבוק, כמובטח. בניגוד לצפוי, בניגוד להבטחותיו, גיא-רון הצביע נגדו.

בעת הדיון על מינויו של אזר, העלו המתנגדים כל מיני טענות מהעבר לגביו - שמועות שנפוצו בזמנו, ואשר אפילו לא הגיעו לכלל תלונות פורמליות, אלא נותרו בגדר שמועות. העלאת הטענות, כך נראה, היתה יותר בגדר "אליבי" לאי בחירתו של אזר. עובדה, כי גיא-רון נשמע מתבטא, כי בפעם הבאה, הוא בטוח יצביע לאזר.

באופן חסר תקדים, הצביע שופט בית המשפט העליון, יעקב טירקל, בניגוד לעמדתם של חבריו - דבר בהחלט לא מקובל כשמדובר במינוי לשופט מחוזי. גורמים במערכת המשפטית התבטאו אתמול, כי ברק "כועס מאוד על טירקל".

טירקל היה הדוחף העיקרי של אהד, שלא נכללה ברשימה המצומצמת של המועמדים, כלומר ברשימת המועמדים שסיכוייהם גבוהים. תמכו בה השר בני אלון, חברי הכנסת דליה איציק ושאול יהלום, וגיא-רון.

לגבי אזר, אמר ברק, שנשיא המחוזי בת"א, גורן, תומך בו, ואי אפשר שלא להתחשב בדעתו. לגבי אהד הוא אמר, שאם כבר רוצים למנות מועמד אחר ולא את אזר, יש מועמדים מתאימים ממנה: למשל, הוא אמר, קובי ורדי, שופט בית משפט השלום בת"א.

ואלה הקשרים: בנה של אהד, הוא סגן ראש עיריית פתח-תקווה מטעם מפלגת העבודה, ומוכר היטב לאיציק. מינויה של אהד, המשמשת כסגנית בתי משפט השלום במחוז המרכז, מפנה מקום בבתי משפט השלום במחוז המרכז משפט השלום בפתח תקווה. מי שמונתה אתמול לבית משפט השלום במחוז המרכז, ומיועדת להיכנס לפתח תקווה, היא עו"ד שירי רפאלי, ממשרדו של גיא-רון.

גיא-רון נמנע מלהשתתף בהצבעה על רפאלי. גורם בוועדה אומר, שרפאלי היתה נבחרת בלי קשר, שכן חוות הדעת עליה היו מצוינות. גיא-רון סירב להגיב.

איציק, בתגובה: "נגה אהד היא שופטת מוערכת מאוד. אני לא ראיתי אותה בימי חיי. אני מכירה את הבן שלה טוב, כמו שאני מכירה את האמא של תמר נאות (השרה לאיכות הסביבה, יהודית נאות - ה.מ), שתמכתי בבחירתה לשופטת שלום בחיפה. השיקול שלי הוא אם האנשים ראויים".

אי בחירתו של אזר, הורידה מורל לשופטים בת"א, שרבים מהם חבריו. השופטים היו אתמול בתחושה רעה: התחושה היא, התבטאו שופטים, שלא משנה כמה מוצלח, כמה אתה מוערך; בסוף, בגלל איזו קונסטלציה פוליטית, המועמדות שלך לא עוברת".