מזוז החליט לסגור את כל תיקי החקירה נגד רובי ריבלין בנוגע לאפל - מחוסר אשמה

באותה עת היה ריבלין ח"כ ושימש כחבר בוועדה לבחירת שופטים.

החשדות התייחסו לגיוס תרומות לארגון שמ"ע על-ידי ריבלין או בסיועו; פעולת ריבלין לזירוז הסדרת ויזות לארה"ב עבור ילדי אפל; מימון אירוע פוליטי של ריבלין על-ידי אפל; חשד לשוחד בתיווך הח"כ דאז מיכאל קליינר; פעילות של ריבלין תוך הפרת אמונים בהליכי חקיקת חוק לשחרור מוקדם של אסירים (חוק החצי); שיבוש חקירת השר יצחק מרדכי ומסירת מידע על-ידי ריבלין לאפל מישיבה של הוועדה לבחירת שופטים. המשטרה המליצה על סגירת התיקים, מלבד העמדה לדין בעניין מסירת מידע מדיוני הוועדה לבחירת שופטים.

בעניין שיבוש חקירת השר מרדכי ובעניין מסירת המידע מישיבת הוועדה לבחירת שופטים המליצה הפרקליטות לסגור את התיקים נגד ריבלין מחוסר ראיות ונגד אפל מחוסר עניין לציבור.

מזוז מפרט את החלטתו ביחס לכל אחת מהחשדות וקובע, כי ביחס לגיוס תרומות לשמ"ע, סייע ריבלין לארגון בפעילותו בכנסת לאור הידידות שלו עם אפל.

בעניין זירוז הסדרת ויזות לארה"ב מזוז קובע, כי במקרה זה מדובר בניצול קשרים בלבד.

בעניין האירוע הפוליטי שנטען כי מומן על-ידי אפל קובע מזוז, כי למרות שעדויות הנחקרים אינן מפיגות לחלוטין את הערפל סביב העניין, מתברר שריבלין לא ידע על כוונת אפל לשלם במקומו חלק מעלות האירוע. מזוז קובע, כי מדובר בפעולה על בסיס חברי.

בעניין החשד לשוחד בתיווך קליינר, מתברר שהשיחה שהוקלטה התייחסה לנושא אחר והופרך החשד שקליינר שימש כצינור להעברת כספים מאפל לריבלין.

בעניין "חוק החצי" מזוז קובע, כי מחומר החקירה עולה שריבלין יזם את החוק עוד ב-1988, אך אין כל ראיה בדבר טובת הנאה שקיבל ריבלין מאפל או מדרעי בתמורה לקידום החוק.

גם בעניין השר מרדכי מתברר, כי ריבלין לא העביר את המידע לגבי התלונה על הטרדה מינית נגד מרדכי לאפל מתוך כוונה שהמידע יועבר למרדכי, לצורך שיבוש חקירה.

בעניין מסירת מידע מהוועדה לבחירת שופטים קובע מזוז, כי אמנם ריבלין מסר מידע, אך למרות שיש לכאורה ראיות מספיקות לביצוע העבירות, הרי שבשל העובדה שהמידע שנמסר אינו רגיש או פוגעני ולא פגע בדיוני הוועדה - יש לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור.