ויש לה גם בעל נחמד

בימים אלה יצא לאור בעברית "לחיות את ההיסטוריה" (הוצאת אור עם) ספר הזיכרונות של הילארי קלינטון, אישתו של נשיא ארה"ב לשעבר ביל. בספר בן למעלה מ-500 עמודים מתארת הילארי את חייה בפרטי פרטים ובראש ובראשונה את תקופת נשיאותו השערורייתית של בעלה, תקופה בה מצאה הילארי את עצמה נשזפת באור הזרקורים לא פחות מבעלה, כולל התקפות מרושעות לא פחות (ואולי יותר) ממנו. ספרה העמוס של קלינטון הפך לבדיחה אצל מנחי טוק-שואו בארה"ב שהצהירו ש"הספר כל כך כבד עד שביל יכול לצאת איתו". אבל יש בו עניין עצום למי שמתעניין בקריירה ובדעות של הילארי קלינטון.

מי שמחפש בספר פרטים על שערוריות המין של הבעל, עלול להתאכזב. פרשיה מוניקה לוינסקי שתפשה מקום חשוב בתקשורת העולמית בסוף שנות ה-90 מהווה רק כמה עמודים בספר הענק. הילארי מעדיפה להתרכז בתיאור האירועים הפוליטיים שבהם היו בעלה והיא מעורבים, בתיאור החזון לאורך דרכם המשותפת. התמונה המשתקפת מהספר היא של זוג שהוא צוות לאורך כל הדרך, לא בעל ואישה. בכך הילארי שונה מכל אשת נשיא שהייתה אי פעם בארה"ב, כולל ז'קלין קנדי וננסי רייגן (שגם אם הייתה להן השפעה, בעיקר לגברת רייגן, זה תמיד נעשה מאחורי הקלעים). שתי הנשים לבית בוש, אגב, בכלל לא עלו לשלב הגמר של ליגת המשפיעות, אף שאשתו של בוש הנוכחי, ספרנית ומורה במקצועה, היא על פי הדיווחים אישה מוכשרת ביותר.

הילארי מודעת היטב לעצמה. היא מקפידה להדגיש בספר את הקרבה הנשית שהיא חשה עם אשת נשיא ידועה אחרת, אלינור רוזוולט. ספר הזיכרונות שלה שונה מאוד מזה של ננסי רייגן (שאף הוא תורגם לעברית), ובעצם מנוגד לספרי הזיכרונות של כל אשת נשיא קודמת (וכולן, מאז בטי פורד, פירסמו ספרי זכרונות). הן תמיד עסקו בפאן האישי של חייהן כנשות נשיאים והקפידו להשאיר את הפוליטיקה ורעיונות אידיאולוגיים משלהם מחוץ לתחום, בעוד הילארי דנה בפירוט גם ברעיונותיה הפוליטיים, נושא שהיה הס מלהזכיר לגבי נשות נשיאים קודמות. היא דנה בפירוט בתוכניותיה השונות בנושאי בריאות וחינוך ילדים, נושאים שמעסיקים אותה מאוד, ולהם הקדישה ספר שלם בנושא "דרוש הכפר כולו" (שאף הוא תורגם לעברית). אולי זה האומץ הזה שהפך אותה לשנואה אף יותר מבעלה.

הילארי מתארת בספר את גדולי העולם שבהם פגשו היא ובעלה. היא מתארת בכבוד רב את יצחק רבין ולעומת זאת מטילה את האחריות להתמוטטות מאמצי השלום של בעלה על ערפאת . היא גם אינה חוסכת מילים ממנהיגים שעוררו מסיבות שונות את סלידתה, מנהיג סלובקיה למשל. גם הסינים חוטפים; התוצאה הייתה צנזורה מטעם ההוצאה הסינית, מה שהרגיז מאוד את הילארי שהעדיפה לוותר על הגרסה כולה. בכל אופן הספר הפך לבסט סלר ענק בסין.

נושא שלו מקדישה הילארי עמודים רבים מאוד הם פעולות החקירה הבלתי פוסקות של התובע המיוחד קנת סטאר כנגדה וכנגד בעלה. הילארי מתארת את חקירותיו כ"קנוניה" שלה היו שותפים גופים שונים שהיו נחושים בדעתם להרוס אותה ואת בעלה.

הספר מסתיים עם תיאור המהלך היוצא דופן בתולדות ארה"ב כאשר הילארי רצה לסנאט וזכתה במושב כסנטורית של מדינת ניו יורק, כשבעלה עדיין הנשיא. קלינטון תישאר אבן נגף של חוגי הימין הקיצוני בארה"ב וככל הנראה תתמודד לנשיאות בעוד שנים (היא הצהירה שאין לה כוונה לרוץ לתפקיד זה עד 2008).

בינתיים היא מעוררת כלפיה אהדה גדולה לצד שנאה יוקדת. באינטרנט יש אתרי שנאה שמטרתם להלחם באפשרות שהיא תתמנה לנשיאה או סגנית נשיאה, שם היא מכונה "המכשפה הסקסואלית של ארגון האילומניטי" (ארגון קונספירטיבי שעומד מאחורי הפנטזיות של קבוצות גזעניות שונות). בכל מקרה, בניגוד לשאר נשיאות הנשיאים בעבר, ובניגוד לבעלה, קלינטון לא תיהפך ל"מי שהייתה" בעתיד הקרוב, נהפוך הוא.

האם תיתכן הילארי בישראל? היו לנו פוליטיקאיות בולטות. גולדה מאיר, שאף הגיעה לראשות הממשלה, שולמית אלוני, יעל דיין, יולי תמיר ולימור לבנת מהצד הימני. אולם הן מעטות ביותר. שרון הלוי, מרצה בחוג להיסטוריה כללית ובחטיבה ללימודי האישה באוניברסיטת חיפה בדקה כיצד התפתח תפקיד הרעיה במערב מאז המאה ה-18. "כדאי לזכור שלא הייתה רעיית נשיא שלא עוררה התנגדות. תמיד כל אחת מהן עוררה ביקורת. זאת מבזבזת יותר מדי, זאת משתמשת באסטרולוגים כמו במקרה של ננסי רייגן, זאת מתערבת יותר מדי בענייני הגברים. בוא נזכור שכך היה גם בישראל, למשל במקרה של שרה נתניהו . אחרי הכל, בניגוד לבעלה, האישה לא נבחרת לתפקידה של "הליידי הראשונה" ואיש לא מפקח עליה. זה מעורר כעס. זה תפקיד מלכתחילה בעייתי. הרבה השפעה, אבל בלי יכולת לבקר אותו כהלכה. אגב, אני עצמי חושבת שעדיף שנשות ראשי ממשלה ישארו לחלוטין בצל ולא ינסו להשפיע, כי איש לא בחר אותן".

* ובכל זאת, הילארי קלינטון עוררה יותר אמוציות מאחרות?

"זה נכון. הילארי זכתה ליותרביקורת. הביקורות וההתקפות כנגדה החלו עוד לפני שפרסמה את ספרה הראשון ומשנתה האידיאולוגית. זה החל עוד מהתקופה שקלינטון היה רק מושל. זה החל מהסיבה שהיא שמרה על השם של נעוריה 'רודהם' ועל כך שנשארה אשת קריירה עצמאית בעוד שרוב נשות המושלים והנשיאים ויתרו על הקריירה שלהן. העובדה שהיא התגלתה כבעלת רעיונות עצמאיים ומקוריים משלה בהחלט הוסיפה שמן למדורה. היא ובעלה חיזקו אחד את השני, זה לא שהיה אחד משפיע ואחד שמבצע כמו שמקובל לחשוב. הם היו צוות. אויביהם ידעו זאת היטב".

* השאלה היא האם היא הצליחה במשימות שהיא הטילה על עצמה?

"לא בדיוק. קלינטון מינה אותה ליושבת ראש הועד לרפורמה בבריאות, תפקיד חשוב מאוד, ובניגוד לכל שאר הבכירים היא לא עברה ביקורת ואישור מטעם הסנאט. אבל תוכנית הרפורמה לא עברה ובמידה רבה, בגלל התנגדות אישית כלפיה. היא עוררה עוינות כה חזקה עד שבמערכת הבחירות השניה ניסו להסתיר אותה ושלחו אותה לדבר רק לפני קהלים 'בטוחים'".

* יש סיכוי לדעתך שהיא אכן תתמנה לנשיאת ארה"ב ביום מן הימים?

"יש לה שאיפות נשיאותיות, זה בטוח. היום קלינטון משתדל לא להתערב בענייניה כדי לאפשר לה ליצור את הפרסונה שלה. היום היא מצליחה מאוד בתור אחת הסנטוריות הבולטות. כולם משוכנעים שיש לה פוטנציאל עתידי. יש לה סיכוי טוב להיות נשיאה, אולי ב-2012. אבל אני עדיין לא בטוחה שהעם האמריקני כולו פתוח לאישה. וגם נשאלת השאלה מה יהיה אז תפקידו של בעלה. לא ברור איך הנשיא לשעבר יוכל להתמודד עם מעמד של 'בעל הנשיאה'".

* יש לדעתך אפשרות שבישראל תקום הילארי קלינטון שתשיג את השלטון?

"ללבנת יש סיכוי, אבל קלוש. הייתה אמנם גולדה מאיר כראש ממשלה, אבל היא הייתה היוצאת מהכלל שהוכיחה את הכלל. העויינות לנשים בפוליטיקה בישראל חזקה בדיוק כמו בארה"ב, בניגוד לאירופה שם לנשים יש הרבה יותר כוח פוליטי". *