האם אכילס היה יהודי?

זוהי גרסה חדשה לסיפור שמקסים את העולם מזה 2,900 שנה, מאז שסופר לראשונה בצורתו הידועה לנו בידי המשורר העיוור הומרוס. הסיפור הפך ליצירה המרכזית של התרבות היוונית, סיפור שכל יווני משכיל היה חייב לדעת כדי להיחשב לבן תרבות. משם הוא התפשט לעמים אחרים שהעריצו את היצירה וניסו לקשר את עצמם למלחמת טרויה. הרומאים טענו במלוא הרצינות שהם צאצאי הטרויאנים שנוקמים את נקמת אבותיהם הקדומים בכך שהביסו את היוונים, ולאחריהם גם הצרפתים והאנגלים טענו שיש להם קשר גזעי ללוחמי אותה מלחמה.

ד"ר עירד מלכין הוא חוקר מיתולגיה שפירסם לאחרונה את הספר "שיבותיו של אודיסאוס", בהוצאת ידיעות אחרונות, שבו הוא עוסק בהתפשטות המיתוס של מלחמת טרויה ושיבת גיבוריה ברחבי כל העולם: "לא הייתה מלחמת טרויה כפי שמסופר בידי הומרוס. אנו עוסקים כאן בשאלה שדנה בגרעינים היסטוריים של מיתוס כמו יציאת מצרים וספר יהושע. הנשיא קנדי אמר פעם אין עשן בלי אש אלא אם כן יש מכונה שעושה עשן. לפעמים אירוע היסטורי יכול להיות זעיר בחשיבות כשהוא מתרחש ולהתנפח למימדים מיתולוגיים אחר כך. מה שחשוב זה לא האירוע עצמו אלא התפקיד ההיסטורי של אודיסאוס בעיצוב תודעתם של אלפי ומיליוני אנשים".

היה או לא היה

אולם האם הייתה באמת מלחמת טרויה? האם אכילס ואגמנמון והלנה היפה ואודיסאוס באמת התהלכו על האדמה וביצעו את המעשים שעליהם סיפר הומרוס? האם באמת היה סוס עץ שבזכותו נכבשה העיר טרויה לאחר מצור של עשר שנים שלמות? (שאגב, בסרט של פיטרסן מצטמצמות למצור של עשרים ימים לכל היותר.)

הדעות חלוקות. לקדמונים לא היה ספק בעניין. הם אפילו ידעו היכן היא נמצאת, במקום שנקרא היום היסרליק באסיה הקטנה. תושבי המקום התפרנסו היטב במשך מאות שנים על תיירות קדומה למקום שבו ביקרו אלפי יוונים ורומאים מאלכסנדר הגדול דרך יוליוס קיסר ורבים אחרים. הרומאים באו לבקר אתה מקום מתוך אמונה ששם חיו אבות אבותיהם ולכמה משליטיהם אף היו מחשבות מדי פעם להעביר את בירת האימפריה מרומא לטרויה.

החוקרים המודרנים נהגו לראות את השירים של הומרוס כסיפור מיתולוגי יפה ותו לא. אלא שבאמצע המאה ה-19 קם אדם שמשימת חייו הייתה להוכיח שאכן הייתה מלחמת טרויה וכל סיפוריו של הומרוס היו אמת לאמיתה. המיליונר הגרמני הינריך שלימאן חפר בגבעת היסרליק בטורקיה ומצא שם את טרויה ולמעשה עשר ערים שונות של טרויה. שלימאן הפך לגיבור לאומי באירופה כולה ורק שכח לציין שהרעיון לחפור בטרויה כלל לא היה שלו אלא של אנגלי בשם קלברט. לאחר מכן חפר שלימאן במיקנה, העיר הראשית של היוונים בסיפורי הומרוס, ומצא גם שם אוצרות גדולים שאת כולם קישר עם הומרוס . כאשר מצא מסיכת זהב של פני גבר מזוקן בגילה עמידה שלח מיד מברק למלך יוון, "זה עתה נשקתי את פניו של אגמנמון . שלימאן", וזכה הודות לכך לתהילת עולם כ"איש שהוכיח את הומרוס".

האוצרות שגילה שלימאן הגיעו לאחר מלחמת העולם השניה לידי הסובייטים שחשפו את קיומם רק בשנים האחרונות. כעת יש עליהם כמה וכמה תביעות מצד ממשלת גרמניה שטוענת שהם נלקחו ללא רשות מהמוזיאונים שלה במלחמת העולם, של התורכים שטוענים שהם נגנבו בידי שלימן ושל בני משפחת קלברט שטוענים ששלימאן גנב אותם מהאדמות שהיו ברשות אבי המשפחה.

אלא שכיום יש ספקות גדולים ביותר לגבי ערך תגליותיו של שלימאן. לאחר מחקרים מפורטים על חייו התברר שהיה זה איש מפוקפק למדי, ששיקר כמעט על כל פרט בחייו. עלו גם חשדות המבוססים גם על סתירות שונות ביומניו (שכמה מהחשובים ביותר ביניהם נעלמו באופן חשוד), לפיהם האוצרות שכביכול חשף אף לא נתגלו בחפירות אלא נקנו בידי שלימן בשווקים והוטמנו באדמה ורק מאוחר יותר "פיברק" שלימאן סיפור על גילויים. יש אף חשדות שגם האוצרות שגילה במיקנה היו מזוייפים, הוויכוח בעניין בין החוקרים נמשך.

ובכל זאת, ללא קשר לאמינותו המפוקפקת של שלימאן, האם הייתה אחרי הכל מילחמת טרויה.

הארכיאולוגים שחפרו במקום אחרי שלימן היו משוכנעים שכן שהייתה מלחמת טרויה בין קואליציה של ערים יווניות בין העיר האסיאתית. אולם כעבור כמה שנים הוטלו בכך ספקות גדולים.

אולי בכל זאת?

החוקר החשוב מוזס פינלי טען בספרו המפורסם "עולמו של אודיסאוס" כי אין כל דמיון בין המציאות של הומרוס שחי במאה ה-8 לפה"ס, ובין המציאות של מאות ה-13 וה-12 לפה"ס, התקופה שבה הייתה כביכול מלחמת טרויה. הוא ציין שהעיר טרויה, לפני החפירות, הייתה עיר קטנה ולא חשובה במיוחד. פינלי טען כי אכן הייתה עיר בשם טרויה שנחרבה, אך כל הדמויות של הומרוס הן פרי המצאתו של משורר. זו הייתה הדעה המקובלת בין החוקרים עד לשנים האחרונות ממש.

כיום שוב הסתובבה המטוטלת לצד השני. בטרויה חופר מזה שנים הארכיאלוג הגרמני מנפרד קורפמן. והוא משוכנע שאכן יש בסיס היסטורי לסיפור. הוא מצא שבניגוד לטענותיו של פינלי, טרויה של התקופה אכן הייתה עיר גדולה וחשובה ביותר.

הוויכוחים בנושא הם סוערים ביותר בדיוק כפי שהיו לפני 100 שנים בימי שלימאן. רק ב-2001 האשים חוקר גרמני את קורפמן האשמות חמורות ביותר לפיהן קורפמן דמיין דברים שלא נתגלו בחפירות. אולם דומה שהקונצנזוס בנושא פונה כעת לכיוון ההנחה שאכן היה גרעין של אמת לסיפור. קורפמן חושב שלא הייתה רק מלחמת טרויה אחת, אלא כמה כאלה (וכך נמסר גם במיתולוגיה היוונית).

תיאוריה מעניינת שניסתה למצוא את הבסיס ההיסטורי לסיפור העלה החוקר הגרמני זאנגר בשנות ה-90. לדעתו טרויה היא הבסיס לסיפור אטלנטיס המפורסם של אפלטון על יבשת אבודה ששקעה מתחת למצולות האוקינוס. זאנגר הסביר את מלחמת טרויה האמיתית כמעין "מלחמת עולם קדומה" בין שני מחנות עוינים במאה ה-13 לפה"ס. מהצד האחד היו האימפריות המצרית והחיתית ובעלות ברית ובהן מדינות יוון ובראשן מיקנה. ומצד שני עמדה אשור עם בעלות ברית שונות כמו מיתני. תושבי ארץ ישראל- כנען (שבערך אז לפי התנ"ך הפכו לבני ישראל בראשות יהושע), היו לדעתו ניטרליים בקונפליקט הענקי. טרויה הייתה לדעתו הבירה של אחת המדינות שתמכו באשור ולכן הותקפה בידי האכאים. אך המלחמה והחורבן שנגרם כתוצאה ממנה הביא להרס הדדי לא רק של טרויה אלא גם של היוונים, ופליטים מאסיה הקטנה ומיוון, לשעבר אויבים, התאחדו בתור "עמי הים" שידועים מתעודות היסטוריות כמי שהתקיפו את מצרים ומקומות אחרים במזרח התיכון והגיעו לארץ כנען והתיישבו שם כפלישתים וכעמים אחרים.

כנראה ששוב הערבים אשמים

התיאוריה של זאנגר שנויה מאוד במחלוקת. אולם יש יותר ויותר קונצנזוס לפיו עמים הקשורים לתרבות היוונית האגאית הקדומה ואולי גם לחורבן העיר טרויה, אכן הגיעו מיד לאחריה לארץ ישראל והפכו לעם המוכר לנו כפלישתים.

כך חושבת למשל חוקרת הפלישתים הבכירה ביותר בעולם טרודה דותן שעוסקת בחקר הקשרים בין עמי הים התיכון בימי קדם: "אין ספק שהיו קשרים הדוקים של מסחר והגירה בים התיכון בין העמים השונים ובין השאר בין עמי הים האגיאי כולל היוונים ובין ארץ כנען. נראה שהעם שאנו מכנים בתור פלישתים הגיע מאיזור הים האגיאי שידוע כמרכז התרבות היוונית, וסביר מאוד שהם אכן היו יוונים אגאיים. עדיין אין הוכחה מוחלטת מאחר שלא נמצאו כתבים שלהם אבל רוב הראיות מצביעות על כך. הם היו תרבות מפותחת, כלל לא ברברים כפי שהם מתוארים בתנ"ך, וככל הנראה הביאו עימם תרבות עשירה ביותר לכנען. מצאנו בחפירות ערים גדולות ועשירות המזכירות מאוד את הערים של יוון והעולם האיגאי. בחפירות טרויה לעומת זאת נמצאה תרבות עשירה פחות שבה היו כלים מיובאים בלבד, שלא נוצרו במקום על ידי היוונים. יכול מאוד להיות שמי שהרסו את טרויה היו עמי הים שביניהם היו הפלישתים שהגיעו מיד אחר כך לארץ ישראל והתיישבו שם. גם סיפורי המיתולוגיה היוונית מספרים על כך שמחריבי טרויה התיישבו לאחר מכן בארץ ישראל, באשקלון למשל, ולסיפורים אלה יש כנראה בסיס מציאותי. אשקלון הייתה כמובן אחת המרכזים הפלישתיים החשובים.

"אגב יש סבירות שהקשרים בין הורסי טרויה ועם ישראל חזקים יותר ממה שנהוג לחשוב. יגאל ידין פירסם בשנות החמישים מאמר יפה שבו העלה את התיזה לפיה שבט דן המקראי של שמשון היה במוצאו קשור לעמי הים ו"לדנאים" שהומרוס תיאר כמי שכבשו את טרויה. לדעתו של ידין הם היגרו לארץ כנען עם הפלישתים והיו קרובים להם באורח החיים שלהם, מה שמסביר את הקשרים ההדוקים בין שמשון לפלישתים ואת הדמיון בין הסיפורים עליו לסיפורים על הרקולס".

בינתיים אנחנו יכולים ליהנות מהמחשבה שאלו מאיתנו שהם שהם צאצאי שבט דן המקראי, הם בעצם גם צאצאיהם של אכילס, אודיסאוס, הלנה היפה ושאר גיבורי הסרט "טרויה".?