המגזר הערבי בעקבות המלצות לפיד: "להקצות לערבים קרקע ציבורית לבנייה"

למרות הצהרת שרון, כי יהיה לפחות דירקטור ערבי אחד בכל חברה ממשלתית - מספרם דווקא ירד

אכזבה במגזר הערבי מהחלקים הכלכליים והתשתיתיים בהמלצות ועדת לפיד, שפורסמו בסוף השבוע.

בין השאר, עסקו המלצות הוועדה בשילוב עובדים ערבים בשירות המדינה, פתרון בעיית הקרקעות והמחסור באיזורי תעשייה ותעסוקה, כיישום להמלצות ועדת אור לחקירת אירועי אוקטובר 2000.

"המבחן האמיתי הוא מבחן התוצאות והיישום, ולא ההצהרות", אמר ל"גלובס" עו"ד עלי חיידר, מנכ"ל משותף של עמותת "סיכוי" לשיוויון זכויות אזרחי, העוקב אחר שילוב הערבים בשירות המדינה.

לדבריו, בשנת 2003 נקלטו רק 193 ערבים (כולל דרוזים) בשירות המדינה, מתוך 4,531 עובדים חדשים שנוספו לשירות בשנה זו. בסך הכל, מועסקים בשירות המדינה 2,800 ערבים, מתוך 55 אלף עובדים.

86% מהעובדים הערבים מרוכזים בשישה תחומים בלבד: משרדי הבריאות, רווחה, דתות, חינוך, הנהלת בתי המשפט ומס הכנסה, בדרגים נמוכים. ייצוג הערבים במשרדים קובעי מדיניות, כמו תשתיות או תמ"ס, שולי ביותר, וכפי שהתברר לאחרונה, בבנק ישראל אין ולו עובד ערבי אחד.

למרות הצהרות ראש הממשלה, אריאל שרון, בקיץ שעבר, כי עד אוגוסט 2004 יהיה לפחות דירקטור ערבי אחד בכל חברה ממשלתית, בפועל מספר הדירקטורים הערבים בחברות הממשלתיות ירד בשנה האחרונה מ-38 ל-36 דירקטורים, מתוך 544 דירקטורים בחברות ממשלתיות.

"אין שיפור בתחום, והמספרים מעידים על כך", אומר חיידר. "למרות החלטות מפורשות בממשלה בדבר הצורך בייצוג הולם, השרים ומשרדי הממשלה לא עושים לממש זאת".

גם המסקנות בנוגע לקרקעות, עוררו אכזבה קשה. "דו"ח לפיד אנכרוניסטי, ונסיגה לאחור בהשוואה למסקנות ועדת אור", אומר ד"ר חנא סוויד, יו"ר המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. "שוב חזרו על הקלישאות הנדושות בדבר הצורך לאשר תוכניות מתאר, ואין בכך כל חדש".

לדבריו, תוכניות המתאר המגובשות כיום אינן עונות על הצרכים האמיתיים של היישובים הערביים, ובראשם הקצאת קרקעות לבנייה והקמת איזורי תעסוקה. סוויד תובע להקצות קרקע ציבורית לבנייה במגזר הערבי, בניגוד למצב כיום בו מרבית הבנייה נעשית על קרקע פרטית.

לדבריו, יש גם למצוא פתרון ל-50 אלף יחידות דיור בלתי מוסדרות ביישובי המגזר הערבי המוגדרות "בנייה בלתי חוקית", שבהן מתגוררת רבע מאוכלוסיית המגזר. לדבריו, במקום למצוא פתרונות תכנוניים לבעיה, ולהסדיר את מעמד הבתים, הגיעה הוועדה למסקנה שיש לפעול נגדם. "אנו חוששים, שמדובר במסר שלילי, שמשמעותו הריסת בתים, ושכרנו עלול לצאת בהפסדנו", אמר.

על-פי תוכנית "ארבעת המליארדים" שאישרו ממשלות ברק ושרון, אמורה היתה הממשלה להקצות בשנת 2004 997 מליון שקל לפיתוח במגזר הערבי, מהם 500 מיליון כתוספת תקציבית, והיתרה מתקציבים קיימים במשרדי הממשלה.

הכלכלן אמין פארס, ראש היחידה הכלכלית במרכז "מוסאוא" לזכויות האזרחים הערבים בישראל, טוען, כי בפועל הוקצו בספר התקציב השנה רק 610 מיליון שקל לפיתוח המגזר הערבי, מתוך סך תקציב הפיתוח בישראל - 15 מליארד שקל.

על-פי ניסיון שנים קודמות, שיעור הביצוע לא צפוי לעלות על 80% מההקצאות, כך שבפועל יושקעו במגזר הערבי 500 מליון שקל בקירוב, הסכום מלפני הפעלת התוכנית.

לדברי פארס, גם ההצעה להקים רשות פיתוח למיעוטים מחזירה את המצב לאחור, שכן ספק אם רשות זו תהיה מתוקצבת כראוי, ולא תהפוך לחסם בירוקרטי נוסף.