הערכות: התקרבות ישראל-רוסיה תפגע במאבק האמריקני בסיוע הרוסי לאיראן

יש סימנים להתרופפות מסויימת בנחישות החלטתה של ארה"ב לאכוף סנקציות נגד חברות זרות, שיוזמות עסקים עם איראן, בעקבות המחוות הישראליות האחרונות כלפי רוסיה, הספקית העיקרית של טכנולוגיות טילים ונשק בלתי קונוונציונלי לאיראן. כך מעריכים גורמים פרו-ישראליים בוושינגטון. אחד מהסימנים הבוטים להתרופפות זו, הוא שתיקה רועמת של מימשל קלינטון, נוכח ידיעות שחברת הנפט הרוסית-ביילורוסית "סלאנפט", שרק לפני שבוע קיבלה הלוואה של כ-60 מיליון דולר מהבנק ליבוא-יצוא של ארה"ב, פתחה במגעים עם איראן, כדי לדון על אפשרויות השקעה בתעשיית הנפט שם. עד לפני כשבועיים היה מימשל קלינטון מגנה את יוזמת החברה הרוסית ומזהיר אותה מפני סנקציות אמריקניות. אך שום מילה לא יצאה מוושינגטון בגנות "סלאבנפט" נכון לאמש (ד').

ג'נראל אוף קומרס, שחשף אתמול את פרשת "סלאבנפט", מעריך, כי קיים קשר חלקי בין העדר התגובה האמריקנית לבין החיזורים הישראליים אחרי מוסקבה.

ציטוטים שמביא העיתון מפי פקידים אמריקניים מעידים על שחיקה מהותית בעמדת המימשל בסוגיית הסנקציות.

"אנשים רבים מדברים עם איראן", אמר פקיד מימשל לג'נרל אוף קומרס. "עקרונית זה יהיה די דון-קישוטי אם נתייחס לכל מי שמדבר עם איראן כגורם בעייתי מבחינתנו".

השחיקה החלה, כמובן, עם החיזורים הישראליים אחרי מוסקבה. כבר אשתקד ביטל המימשל סנקציות על החברה הרוסית גאזפרום שהיתה מעורבת בעיסקת גז טבעי, בשווי של שני מיליארד דולר באיראן.

המימשל אף הסיר איום בסנקציות נגד חברת הדלק הצרפתית "טוטאל" שהשקיעה בפיתוח משאבי אנרגיה באיראן, בתמורה להסכמה אירופית מעורפלת להגביר את המאמצים למאבק נגד הטירור האיראני.

הבית הלבן אף אינו שש להרגיז את רוסיה בעיצומו של משבר קוסובו.

בכל זאת, השינוי במדיניות ישראל כלפי רוסיה "הדהים" את וושינגטון, מדגיש העיתון. "סיבוב הפרסה של ישראל בסוגיה זו הותיר את משרד החוץ האמריקני כשהוא נושא לבדו בנטל הכרוך בסנקציות וכשראשי המשרד תמהים מה בדיוק קרה פה".

בתגובה אמר ל"גלובס" פקיד במשרד החוץ האמריקני: "העובדה שאנו יושבים חזק על רוסיה בשאלות הנוגעות למסירת טכנולוגיה צבאית לאיראן, נובעת כמובן גם מאינטרסים אמריקניים מובהקים, אך גם מלחץ נמשך של ישראל וידידיה בארה"ב. כאשר שר החוץ שרון מבקר ברוסיה, לא כל-כך ברור מה הוא עושה שם. יש אפשרות שמדובר יותר מאשר בסתם ניסיון למשוך קולות של מצביעים רוסיים בישראל. הביקורים של שרון ברוסיה נראים מוזרים".

"כבר זמן רב חוששות ישראל וארה"ב מתפוצת נשק בלתי קונוונציונלי לאיראן", הוסיף הפקיד. "ישראל היתה מודאגת מכך במיוחד. לא היינו מצפים שהעמדה הזו תשתנה, או, במילים אחרות, לא נשמח אם יחול שינוי כזה".

הפקיד אמר, כי התפנית במדיניות הישראלית עלולה לערער את האמינות הישראלית בוושינגטון - כאשר ישראל תבקש שוב משהו בוושינגטון, אנשים עלולים לחשוב פעמיים, אמר הפקיד, בדיוק כמו במשל על הרועה שצעק 'זאב' יותר מדי פעמים".

פקיד אמריקני אחר אמר שלשום לניו-יורק טיימס, כי קשה לחשוב על משהו יותר ציני, מאשר המחוות הישראליות האחרונות כלפי רוסיה. "במקרה לגמרי, חודש לפני הבחירות בישראל, ביבי מתחיל לרדוף לפתע אחר הרוסים", אמר הפקיד.

גורמים פרו-ישראליים בוושינגטון, שחלקם מגלים נאמנות לממשלת נתניהו, זועמים על התפנית הישראלית ועוד יותר על הצורה המפתיעה שבה ננקטה מדיניות זו. אחד הגורמים אמר, כי אם יתברר שמדובר בתפנית אמיתית, לא בסתם תרגיל בחירות, עלול להיגרם נזק גדול ליחסי ישראל-ארה"ב.

הנחרצות האמריקנית כנגד איראן עדיין קיימת, כותב ג'נרל אוף קומרס. הצעה למכור חיטה מארה"ב לאיראן עדיין גנוזה במגירות בהעדר רישיון. אבל שינוי יכול להתחולל בשתי החזיתות (רוסיה ואיראן), אם המימשל יחליט, בין היתר, שהמדיניות הישראלית הפכפכת מדי מכדי לשמש מכשיר לעיצוב המדיניות האמריקנית. בכל מקרה, לסלאבנפט אין מה לדאוג