אגרה לממ"י בהשגה על שומה: פגיעה בזכות יסוד

במקום לקנוס את מגיש ההשגה באופן שאיננו קיים בשום מנגנון מיסוי אחר, ראוי לאמץ את הליך שומה מכרעת בדיונים על היטל השבחה, הדומה במהותו לדמי היתר הנדרשים ע"י המינהל

מ"מ ראש הממשלה, שר התמ"ת אהוד אולמרט, הקים ועדה פנימית לביצוע רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, בראשות יעקב גדיש, להגדרת מטרות הפעולה העיקריות של המינהל, מבנהו ודרכי פעולתו. זאת, לרבות בחינת הדרכים לצמצום והקטנת החיכוך בין האזרח למינהל, והגברת מערך השיווק וזמינות הקרקע לצרכי פיתוח במדינת ישראל.

אולמרט מבקש שהמלצות הוועדה תגובשנה תוך חודשיים. הוועדה מנהלת את ישיבותיה תוך שיתוף נציגי הקבלנים, התעשיינים, השמאים, לשכות המסחר, עורכי הדין, רואי החשבון, האדריכלים והמהנדסים.

ממ"י, לדאבון לב כולם, לרבות עובדיו, מתפקד כגוף מונופוליסטי ביורוקרטי כבד ובלתי יעיל. התוצאה: סתימה קשה בכל המערכות התלויות במינהל, תוך פגיעה בכלל הציבור הרחב ובכלכלת המדינה. למותר לציין את המספר הרב של פרויקטים שנכשלו ואת הנזקים שנגרמו ליזמים, קבלנים ואזרחים עקב הביורוקרטיה. לפיכך, הקמת הוועדה מלמדת על מגמה מעודדת.

באופן מוזר ובניגוד למגמה הנ"ל, נתקבלה ביום 2004/5/4, בישיבת ועדת הכספים של הכנסת, החלטה בדבר הטלת אגרה על השגות המוגשות ע"י חוכרים, על שומות ממ"י. גובה האגרה 2,500 שקל, לעומת אגרה של כ-400 שקל שהיתה נהוגה עד כה. ההחלטה נוגעת לכמיליון חוכרים.

מינהל מקרקעי ישראל הצליח לשכנע את ועדת הכספים, שהאגרה תצמצם את מספר ההשגות, וכדבריה של היועצת המשפטית של המינהל: "אנו מעריכים שאם המחיר יהיה משמעותי יותר, הוא ינקז אלינו את מי שבאמת רוצה לעשות עיסקה: כשהוא יעשה עיסקה, נקזז את הסכום".

ההשגות בהן מדובר מתייחסות לשומות המינהל בנושאי דמי היתר, דמי הסכמה, הקצאות ללא מכרז, דמי חכירה, דמי שינוי ניצול וייעוד, דמי היוון ושאר תשלומים וחיובי מינהל, הצצים חדשות לבקרים בהתאם להחלטות פקידי המינהל בבואם לפרש את החלטות ומדיניות המינהל.

חוכר המופתע מגובה חיובי המינהל, נאלץ להשתמש בשירותי עו"ד ושמאי בהגשת ההשגה, ואין שום הצדקה להטיל עליו הוצאות נוספות, שנועדו למנוע ממנו את זכות הזעקה.

אין שום מערכת במדינת ישראל המטילה אגרה בגין השגה על חיובים כאלה ואחרים. אין אגרה על השגה לא במס שבח, לא במס רכוש לא במס הכנסה, לא במע"מ, לא בדוחות תנועה, לא בארנונה עירונית ולא בחיובי גופים מונופוליסטיים ממלכתיים כמו חברת החשמל, מקורות וכד'.

הזכות להשגה על חיוב הנה זכות יסוד של כל אזרח הרואה עצמו נפגע עקב החלטה שיש בה שרירות, ודאי בעת חיוב בתשלומים הנראים מופרזים. במקום "לייבש את הביצה" ולטפל במחלה, נתקבלה החלטה לפיה יש לקנוס את הנפגעים.

ההשגות ל"שומות המינהל" נובעות משומות מופרזות הערוכות ברובן בניגוד לתקנות שמאי המקרקעין כללי (אתיקה מקצועית) התשנ"ו 1996, והמאופיינות בחוסר שקיפות ומידע המהווים את בסיס השומה. בנוסף, קיימות מחלוקות על פרשנויות בלתי אחידות של פקידי המינהל להחלטות מינהל שונות, שאינן ברורות ולעיתים אינן גלויות.

השמאי הממשלתי במשרד המשפטים - בניגוד לעבר - רואה עצמו כמחויב להנחיות פקידי המינהל, ובכך מאבד את אמינותו.

בכנס בינלאומי לנושאי מיסוי מקרקעין שנערך בבוסטון ארה"ב, נדונה שאלת ההשגות והערעורים וההתמודדות עמם. שמאי מדינת בריטיש קולומביה הציגו נתונים, לפיהם מספר הערעורים על שומות לצורכי מס רכוש מסתכם באחוז בודד מכלל החיובים, ומסתבר שהסיבה לאי הגשת ערעורים נגזרת משקיפות והצגה מלאה של תקדימים ועסקאות בנכסי השוואה.

הדרך לצמצום השגות ועררים הינה ע"י מתן מידע מוקדם "פרה רולינג". המינהל דורש כ-500 שקל למתן "מידע מוקדם", ומציין שהמידע אינו מחייב. קיימים תקדימים בהם המינהל שינה את החיוב בניגוד למידע המוקדם.

החלטת ועדת הכספים תלושה מהמציאות ונתקבלה קרוב לודאי על בסיס נתונים שגויים, כשהחלופה שהוצגה בפניה היתה צמצום ההשגות בדרך ענישה ולא בדרך של מתן שירות הוגן לאזרח. ההחלטה פוגעת בחלשים, פוגעת בזכויות יסוד של החוכרים למיניהם, וגורמת למכשול נוסף בביצוע עסקאות.

התמודדות עם השגות ואי שביעות רצון של אזרחים אינה בדרך הענישה אלא באיתור הסיבות והמניעים להשגות. הפתרון המתחייב הנו: פישוט נוהלי המינהל, שקיפות מלאה בשומות ועריכתן בצורה מקצועית, המחויבת בחוק ובתקנות.

אין מקום להשית תשלום אגרה על השגה, כי זהו חלק בלתי נפרד מהשירות המגיע לחוכר. ריבוי ההשגות אומר דרשני, וכאמור ראוי לאתר את המניע להשגות. תשלום האגרה לא יגדיל את הכנסות המדינה ויגרום נזקים לאזרח ולמדינה, עקב אי ביצוע עסקאות ויצירת חיכוך מיותר בין החוכר למינהל.

הפתרון הממלכתי לבעיה טמון במינהל. על המינהל להיות מוטרד יותר מהעדר השגות על שומות שאינן מבוססות על נתונים. הפתרון חייב להיות בנהלים ברורים ובשומות מקצועיות. באנגליה, קיים "לנד טריבונל קורט - TRIBUNAL COURT LAND". גוף שיפוטי זה דן בכל נושאי המקרקעין כשבהרכב יושבים שני שמאים, נציגי ציבור ושופט. גוף מקצועי זה הוכיח עצמו מאז שנת 1949.

לחילופין, ניתן לאמץ לעניין זה את הליכי ועדת ערר של מס שבח לפי חוק מיסוי מקרקעין, כשחברי הוועדה יהיו שמאים, ולחילופין ראוי לאמץ את הליך שומה מכרעת בדיונים על היטל השבחה, הדומה במהותו לדמי היתר הנדרשים ע"י המינהל. החלופות הנ"ל הוכיחו עצמן לאורך עשרות שנים ואין שום סיבה מדוע לא לאמצן.

ביטול החלטת ועדת הכספים ל"הטלת הקנס" על הציבור בעת השגה על חיוב, יהיה צעד קטן וראוי לרפורמה במינהל, לקראת שיפור נוהלי המינהל ותפקודו בעתיד.

הכותב היה השמאי הממשלתי הראשי.