הדמות שעומדת מאחורי הבג"צים האינוספיים של שריד - עו"ד דפנה הולץ-לכנר

מי שאחראית במשך שנים לעתירות שמגיש שריד, היא עו"ד דפנה הולץ-לכנר, 39, המשמשת כיועצת המשפטית של מר"צ. מאז שנת 96' מגישה הולץ-לכנר עתירות לבג"ץ בשם שריד, אך לא רק: במהלך השנים, הגישה עתירות בשם חברי כנסת ממר"צ ומסיעות אחרות, וכן עתירות בשם אנשים פרטיים. במקרה האחרון, אגב, היא עשתה זאת בשיתוף עם עו"ד ישי שריד, הבן של.

חלק בלתי מבוטל מהעתירות שהגישה הולץ-לכנר, התקבלו בבג"ץ; במקרה אחד - עתירה נגד מתן הכשר למפעילי ערוצי שידור פיראטיים, אף בוטל סעיף חוק.

רשימה ארוכה

רשימת העתירות שהגישה, ארוכה ומגוונת. כך למשל, עתירה בעניין שליחויותיו של חה"כ עמרי שרון, לפגישות עם יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, לפני שהתמנה לח"כ. בג"ץ הורה כי היועץ המשפטי לממשלה יקבע כללים לכך.

בג"ץ קיבל את עתירתה להזיז מתפקידו את חה"כ אהוד יתום, כראש המטה ללוחמה בטרור, בשל עברו בפרשת קו 300. היא עתרה לביטול כהונתו של אביגדור ליברמן כחבר כנסת, בשל הרשעתו בהכאת קטין. ליברמן התפטר מכהונתו עוד בטרם התבררה העתירה.

היא טיפלה בעתירה לביטול שחרורו של תא"ל (מיל) רמי דותן, בשל התנהגות טובה, שהתקבלה וכן לביטול שחרורו של יורם שקולניק, שהורשע ברצח מחבל כפות - בשתיהן התקבלו העתירות.

* העתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה, בפרשת האי היווני, היתה מוכנה כבר ערב ההחלטה. למה התמהמתם בהגשתה?

"העבודה על העתירה התחילה מספר שבועות לפני ההחלטה, למקרה שיוחלט לסגור את התיק, תוך בחינת השיקולים ככל האפשר, לפני שראינו את ההחלטה. מהרגע שהגיעה ההחלטה, היה ברור שהיא כל כך גורפת באופן שבו היא מסנגרת על פעולותיהם של אריאל וגלעד שרון. באופן כל כך לא צפוי, נדרש היה למעשה למחוק 80 אחוז מהטענות שצפינו, למקרה בו החלטתו תהיה מדודה, ובמקום זה לתקוף ישירות את שיקול הדעת שלו והאופן בו הוא בחן את הראיות לגופן".

* עדנה ארבל עצמה סברה כמוהו שלושה חודשים לפני כן.

"התקיפה כאן של היועץ נובעת לא על שום מסקנתו הסופית אלא על שום דרך קבלת החלטתו. אנו טוענים כי לא ניתן לקחת חומר ראיות הנוגע לשאלת עבירת השוחד ולמסמס אותו לחלקיקי חלקיקים ולבחון אותו במיקרוסקופ, מבלי להתייחס בה בעת לראיות נוספות באותו תיק.

"אחת הטענות שלנו, היא שהיועץ הונע משיקול זר - חשש מהשלכות זרות של ההחלטה להעמיד ראש ממשלה לדין. מקריאת הניתוח של היועץ מסתמן כי החשש הזה שלו האפיל על כל שיקול אחר וגרם להצגת הראיות בצורה מוטה לטובת ראש הממשלה".

* יחד איתו היו בכירים במשרד המשפטים, שסברו כמוהו.

"אנו יודעים בעובדה שהצוות של ארבל הוא בעל ידע ומומחיות עשירים ביותר בתחום הפלילי. הם ייצגו את המדינה בעבירות רבות ובתיקים גדולים. הצוות הזה הסכים פה אחד שיש מקום להעמידו לדין.

"עצם הקמתו של צוות אחר על ידי היועץ, וללא כל הצדקה עניינית מתוך התעלמות מהתאמתו של הצוות, מחזק את החשד הכבד שמא הוא נכנס לתפקידו בהחלטה מוגמרת לסגור את תיק ראש הממשלה, זאת עוד לפני שהכיר את חומר הראיות בו".

* אבל אומר היועץ: אני צריך לבוא לבית משפט עם ראיות. וזה אין לי.

"היועץ המשפטי מזוז לא נותן לעובדות לבלבל אותו. הוא בונה תיזות ובוחן אותן לכאורה במעין בחינה משפטית מלומדת. בחינת החומר לעומקו מלמדת שהכל נעשה על ידו במכוון, אך ורק כדי להגיע לתוצאה אותה סימן מראש, לפיה אין מדובר במתת שוחד".

* יו"ר יחד-מר"צ, יוסי בילין, תמך בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, ואמר כי הוא נותן בו אמון מלא. לעומת זאת, יו"ר מר"צ לשעבר, שריד, תקף את היועץ, ועתר. חילוקי דעות בעניין הזה הם לא רק בין מזוז לארבל.

"אני לא רוצה להתייחס לעניין הזה".

* ייצגת עותרים בפרשת בר-און חברון, גם שם נדרשה העמדתו לדין של ראש ממשלה, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החליט שלא להעמידו לדין. יש איזה דמיון?

"אני רואה דמיון רב בעצם הקושי שקיים בפני בית המשפט ובמתח שעומד בפניו, בין הצורך להכריע משפטית האם היועץ פעל בחוסר סבירות לבין התוצאה הכה קשה של הכרעה מעין זו, שהיא למעשה התערבות ברשות המבצעת.

"אין כל ספק בדבר הקושי שקיים, אבל אי קבלת החלטה לעולם לגופו של עניין, משמעה חסינות מוחלטת לאישי ציבור מפני העמדה לדין, דווקא בעבירות הכל כך חמורות בהן משתלבים האינטרסים בין הון לשלטון. אם אף פעם זה לא יקרה, אז בעצם הדרך סלולה לאישי ציבור לעבור עבירות".