אל תפגע בבתי הדין לעבודה

הציבור הרחב אינו בקי במבנה בית הדין לעבודה. הוא קורא על פסק דינו של שופט זה או אחר ואינו מודע לכך שרובן הגדול של ההחלטות מתקבלות על ידי צוותים, המכונים "מותבים". מותבים אלה מורכבים משופט אחד או יותר, ומשני נציגי ציבור או יותר, המייצגים את המעסיקים וארגוני העובדים. השופטים מביאים להרכב את הידע המשפטי, ונציגי הציבור את הניסיון בתחום. שרי המשפטים והתעסוקה בוחרים אותם מבין מומלצי ארגוני העובדים והמעסיקים, וממנים אותם. כל נציג ציבור מתמנה לשלוש שנים. השרים רשאים לחזור ולמנות נציג ציבור מחדש.

אי-שם בפינה מאובקת של ארון הספרים המשפטי היתה חבויה תקנה, לפיה אסור לחזור ולמנות נציג ציבור ליותר משלוש כהונות, כלומר תשע שנים, כך שאין למנות נציג ציבור שהגיע לגיל 70. למיטב ידיעתי, מעולם לא הופעלה תקנה זו. המערכת מיינה וחזרה ומיינה את נציגי הציבור מדי שלוש שנים. אלה שהתאימו מונו מחדש ואילו האחרים נשלחו אחר כבוד לביתם.

שר המשפטים הנוכחי, יוסף לפיד, החליט להפעיל את התקנות המאובקות. באבחת סכין נישל את בתי הדין משמנא וסולתא של קהילת נציגי הציבור, גם נציגי ציבור בני 68 ו-69, שבתום שלוש שנות כהונה יהיו מעל לגיל 70, אף הם לא מונו מחדש. אם כבר ניקוי אורוות, אז חיטוי מושלם.

נציג הציבור בבית הדין לעבודה הוא לא מושבע בבית המשפט, שמושג הצדק הטבעי צריך להנחותו, ולא דירקטור בחברה עסקית, שמייצג את הציבור או את בעלי המניות והוא מצורף לדרג הניהולי כדי לפקח על המנהלים.

נציג הציבור אמור לתת תרומה ייחודית להחלטות שיפוטיות, להביא איתו את ניחוח השדה. אין הוא מצורף למותב בשל היותו שופט. הוא מצורף משום שאיננו שופט. דירקטור מקבל תמורה כספית נאה על השתתפותו בישיבות הדירקטוריון, נציג ציבור מקבל, בקושי, כיסוי הוצאות נסיעה ואש"ל.

כך נאלץ בימים אלה בית הדין הארצי להיפרד מ"בעלי השיבה", בני ה-70. מכמות הניסיון שהתכנסה לחדר אפשר היה להרכיב שורה של דירקטוריונים. ישב שם ממונה על השכר לשעבר, יו"ר ועדת העבודה של התאחדות התעשיינים לשעבר, סגנו של נציב שירות המדינה לשעבר, ושאר לשעברים. הם מוכנים, ברובם הגדול, להמשיך ולתרום.

שופטי בית הדין הבהירו בכל לשון את צערם על הפרישה, ראשי ההסתדרות ולשכת התיאום לארגונים הכלכליים הפעילו את השפעתם, אך שר המשפטים עמד בפרץ. לגרסתו, יש לקיים בדבקות כל תקנה ותקנה. שר המשפטים לא העלה על דעתו שתקנה שהעלתה אבק, ייתכן ויש מקום לבטלה. שר המשפטים בן ה-73 לא גזר מניסיונו האישי שבני ה-70 אינם פסולים לתפקיד, ושלעיתים אף יש להם יתרונות. דבקותו במילה הכתובה מעלה חששות של כוונה זרה. אותו שר שרצה לפרק את בית הדין לעבודה וניסה לשלבו במערכת בתי המשפט הכללית, הוא אותו שר המפעיל גם את גזרת אי-חידוש המינויים בכדי לחבל בעבודת בית הדין.

מוזרה עוד יותר היא העובדה ששר המשפטים העביר לוועדה בראשותו של השופט עליון בדימוס את בדיקתה של מערכת בתי הדין לעבודה. למה הוא ממהר, קובע עובדות ופוגע בעבודת בית הדין במקום להמתין להמלצות הוועדה שהוא עצמו מינה. ללפיד פתרונים.

פרופ' חרמש היה יו"ר האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, סוציולוג במחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון ונציג ציבור בבית הדין הארצי. מינויו לא חודש על ידי שר המשפטים