העירייה תבעה 19 מיליון ד', השמאי המכריע קבע: לא היתה כל ירידת ערך

עיריית אשדוד טענה לפגיעה בפוטנציאל הפשרת הקרקע בעקבות אישור תוכנית מתאר ארצית לייעור

בשנת 1998 הגישה חברת קי.בי.עי. - קבוצת בוני ערים בע"מ, ממקימות העיר אשדוד, תביעה לירידת ערך מקרקעין הממוקמים בתחום שיפוט המועצה האזורית באר טוביה, באיזור פארק החולות (דרומית לרובע י"ז באשדוד). התביעה הוגשה בגין אישורה של תוכנית מתאר ארצית ליער ולייעור מס' 22 (תמ"א 22), אשר סימנה חלק מהשטח ליער, ונקבעה בסך של 19 מיליון דולר (!).

לאחרונה התקבלה הכרעת שמאי מכריע, קובי ביר, אשר מונה על-ידי ועדת הערר לקבוע אם חלה ירידת ערך במקרקעין נשוא התביעה, ובכמה. חוות הדעת עבת הכרס (בת 150 עמודים) קובעת לבסוף, כי לא חלה כלל ירידת ערך במקרקעין בעקבות תמ"א 22.

ומעשה שהיה כך היה: על המקרקעין נשוא התביעה חלו תוכניות שונות, ביניהן תוכנית מתאר אשדוד, אשר קבעה את השטח לרזרבה למגורים ולייעור, ותוכנית המתאר המחוזית, אשר קבעה את השטח ל"תכנון בעתיד". פרשנות התובעת היא, כי בעקבות תכנון זה היה למקרקעין נשוא התביעה פוטנציאל לשינוי ייעוד למגורים בבנייה רוויה או צמודת קרקע, פוטנציאל אשר נפגע בעקבות שינוי ייעוד חלק מהמקרקעין ליער פארק חופי.

השמאי המכריע קבע, כי מאחר ומתחם הקרקע הועבר בחלקו לתחום שיפוט המועצה האזורית באר-טוביה, ובחלקו נותר בתחום העיר אשדוד (בתחום זה אף שונה הייעוד למגורים), הרי שמדובר במימוש החלוקה בין מגורים לייעור, כאשר המקרקעין בתחום העיר אשדוד בייעוד לרזרבה למגורים וייעור הפכו למגורים, ואילו בתחום מועצה אזורית באר-טוביה הפכו לייעור.

לדעת השמאי המכריע, לא היה כל מקום לציפיות לפיתוח המקרקעין כשכונה עירונית בעלת מאפיינים של בנייה רוויה, כפי שנטען ע"י שמאי התובעת. גם ייעוד של "שטח לתכנון בעתיד" אינו מסמן פוטנציאל כלשהו, וכל שהוא קובע הינו "שטחים מוקפאים שלא ייקבע להם ייעוד".

לפיכך, כך קובע השמאי המכריע, למקרקעין נשוא התביעה לא היה כל פוטנציאל ממשי לתכנון ולמגורים.

הכותבות הן שמאית מקרקעין; משרד נחמה בוגין בע"מ ייצג את הנתבעת, המועצה האזורית באר טוביה, בהליכי תביעה זו.