ניצול מי גשם: משרד השיכון פרסם מדריך לתכנון ובנייה משמרת נגר עילי

לדברי מנכ"ל משרד השיכון, שמואל אבואב, תכנון משמר נגר עילי מורכב מנדבכים שונים ובעל היבטים מקצועיים מגוונים, ואין מרשם יחיד לתכנון. לדבריו, המדריך הוא אינפורמטיבי ומהווה כלי עזר מנחה ומכוון, לצורך הטמעת דרכים יצירתיות שפותחו ושיפותחו ע"י צוות התכנון בפרויקטים.

כותבי החוברת, בראשות אדריכל קרלוס דרינברג ממשרד השיכון, מסבירים שלניצול הנגר מטרות חשובות. לדוגמא, הקטנת כמות המים המגיעה למערכות הניקוז העירוניות והאיזוריות, ועל-ידי כך יצירת אפשרות להקטנת מימדיהן, וכפועל יוצא מכך, הקטנת עלויות ההקמה והאחזקה.

סיבה נוספת, ולא פחות חשובה, היא תרומת הנגר לשמירת הנוף, מניעת סחף, מניעת זיהום באמצעות תפיסת מי הנגר בסמוך להיווצרותם עוד לפני שהם מספיקים להזדהם, השקיה באיזורים מדבריים, שימור מים להזרמה לאפיקי נחלים, והזרמה לשלוליות חורף.

בחוברת מודגש, שהמודעות לניהול ושימור הנגר העילי התפתחה בעולם במידה ניכרת בשנים האחרונות. ארה"ב, אוסטרליה, יפאן ומדינות רבות באירופה ערכו מחקרים שתפקידם לצמצם את הפסדי הנגר העילי כתוצאה משטחים בנויים ואטומים, ובמקביל לשמור על איכות מי הנגר המגיעים למי התהום.

גם בארץ נערכו מספר מחקרים בנושא זה, ובהם מחקר שערכו פרופ' אורי שמיר ממכון גרנד למחקר המים, בפקולטה האזרחית סביבתית בטכניון, ופרופ' נעמי כרמון, מהמרכז לחקר העיר והאיזור, בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים מהטכניון.

ממחקר זה עולה, שלא על כל איזורי הארץ חלים כללים שווים. כך למשל, באר-שבע בנויה מעל לאיזור שאינו אוגר מי תהום, לכן אין שום סיבה לעשות מאמצים להחדרת מי הגשמים לקרקע. לטענתם, יש הגיון רב בתפיסת המים, איגומם ושימוש בהם לצורך השקיה או הזרמה לנחלים והוואדיות למען החי והצומח שבהם.

לעומת זאת, בגב ההר, ממודיעין ועד קלנסאווה, מקומות בהם יש שיפועים חדים, יש לדאוג לכך שהנגר יושהה ויוחדר ולא יזרום לים. באגן ההיקוות של הכינרת השאיפה היא לאפשר את חלחול המים לתוך האקוויפר, לפני שיגיעו לאיזור המלוח ויאבדו מאיכותם. תפיסה מוקדמת של המים, באיזור נורית וכלנית, תאפשר לאגום אותם, ולמנוע בכך שיטפונות באיזור המושבה מגדל ובטבריה.

שמיר וכרמון הדגישו, שהכוונה אינה למנוע זרימה מוחלטת של הנחלים לים, שכן בזרימה זו יש תועלת אקולוגית רבה, אלא לסחרר חלק מהמים, ולעשות בהם שימוש מיטבי.

בעובדה הודגש, שאין זה סוד ששאיפת חלק מהציבור, היא לסלק את הנגר מהר ככל האפשר, מתוך אמונה שהוא מהווה מטרד, אך ההיפך הוא הנכון. אמנם צריך לדאוג לכך שהנגר לא ייצור הצפות ונזקים, אך יחד עם זאת הוא משאב חשוב הניתן לניצול.

כל המחקרים העולמיים, כולל אלה שנערכו בארץ, הגיעו למסקנה אחת. אובדן המים למי התהום, כתוצאה מאי ניצול מי הגשמים הוא בסדרי גודל של עשרות אלפי מ"ק בשנה לכל קמ"ר עירוני, ובסדר גודל של עשרות מיליוני מ"ק מים לשנה בכל אקוויפר החוף. על-פי הערכה אחרת, כל קמ"ר המכוסה באספלט, מונע אספקת מים ל-1,140 נפש בשנה.

המסקנה המתבקשת היא שניתן באמצעים שונים, חלקם פשוטים שאינם מחייבים השקעות מיוחדות, לצמצם את השפעות העיור, על-ידי השהיית הנגר העילי, אגירתו והחדרתו. לדעת עורכי החוברת, שימור הנגר הוא תוצר של שני מרכיבים שאחד מהם ניתן לשליטה.

הראשון, מצב טבעי נתון הכולל התפלגות הגשמים, כמותם ועוצמתם על פני זמן, נתוני ההתאדות, נתוני הקרקע והטופוגרפיה. השני, תוכנית הבינוי, השטחים הפתוחים הסמוכים, מערכות הדרכים, חומרי התשתית והכיסוי, שעליהם ניתן לשלוט.

העורכים מדגישים, שלא כל תכנון משמר נגר עילי כרוך בתוספת השקעות גדולה. לטענתם, לעיתים לתכנון המשמר תמורה כלכלית בהעשרת מי התהום ועצירת מגמות המלחת הקרקע וזיהומה.

חיסכון כספי ניכר ניתן להשיג גם על-ידי חסכון בתשתיות. תכנון ניצול הנגר גם יכול לחסוך כספים רבים לרשות, שכן הוא מונע בסופו של דבר הצפות עקב תקלות במערכות הביוב וההחדרה.