דיונים נבחרים בבג"ץ ייפתחו לשידור ישיר בטלוויזיה

דיונים נבחרים בעתירות לבג"ץ, בעלי עניין ציבורי, ייפתחו לשידור ישיר בטלוויזיה, במסגרת ניסוי מבוקר בתקופה מוגבלת. כך המליצה ועדה בראשות שופטת ביהמ"ש העליון, דורית בייניש. הניסוי, כמבוא להכנסת הטלוויזיה גם לבתי המשפט, ייערך בהנחיה ותחת פיקוח ועדת היגוי שתקבע את כללי הביצוע והטכניקה של צילום הדיונים.

ועדת בייניש הוקמה לפני 4 שנים בהרכב של שופטים, עורכי דין ומשפטנים מהאקדמיה, כדי לבדוק הצעת חוק פרטית לפתיחת בתי המשפט לתקשורת האלקטרונית, שיזמה קבוצת ח"כים בראשות זהבה גלאון (יחד). ועדת חוקה חוק ומשפט, יוזמת הבדיקה, אימצה היום (ג') את ההמלצות שסקרה השופטת בייניש, וקבלה את הצעת היו"ר ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) ללוות את הניסוי באמצעות ועדת משנה משלה.

בדיון נמסר כי הצעת החוק המקורית היתה רחבה, אולם בעקבות עבודת ועדת בייניש נסוגו הח"כים וצמצמו את מתכונת השידורים המוצעת עד שהתקבלה הפשרה המוסכמת הנ"ל, שהפכה את החקיקה למיותרת בשלב זה. בייניש ציינה כי הוחלט להשאיר את המצב החוקי הקיים, המאפשר לצלם דיונים לפי שיקול דעת בית המשפט, אותו ניתן להרחיב.

ההחלטה לפתוח בניסוי התקבלה בעקבות מחקר משווה שנערך במספר מדינות, בראשן ארה"ב וקנדה, ונמצא שכולן נקטו בצעד הראשוני הזה. "גם אם מחליטים על פתיחות מסוימת של בתי המשפט אין לעשות זאת כלאחר יד אלא עקב בצד אגודל ובעיקר תוך הקפדה על מידה מצומצמת ביותר של פגיעה בפרטיות", אמרה בייניש.

בייניש הודיעה, כי שרת המשפטים ציפי לבני כבר נתנה את הסכמתה לביצוע הניסוי ומקובל עליה למנות את ועדת ההיגוי בתיאום עם נשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק, כדי להתחיל בניסוי בהקדם. "מדובר בתהליך מורכב שיתנהל בזהירות תוך שמירה על טוהר ההליך המשפטי", אמרה בייניש, והוסיפה כי משנה זהירות נדרש כדי להבטיח החלטות מאוזנות בשידור חי בשעה שבימת הבג"צ נהפכה "לאבן שואבת של רודפי פרסום".

השופטת לא הסתירה את התלבטויות הוועדה. "הנטייה הטבעית של מערכת המשפט היא נגד הכנסת המצלמות, כי אנחנו לא רגילים לעבוד מול מצלמות", אמרה בייניש. "אבל הצעת החוק שיקפה שאנחנו מפגרים בעידן האלקטרוני, ועם זאת, גם אם יצאנו מהנקודה שהכל פתוח, התברר שאף אחד לא תומך בפתיחת כל ההליכים במערכת המשפט, כמו הופעת עדים או דיונים בעניינים משפחה. אבל בשורה האחרונה, לאחר שיתקבלו המלצות הוועדה, אנחנו השופטים ננחה את עצמו ליתר פתיחות בנושא הצילומים".

את ח"כ גלאון הטרידה בפתח הדיון האפשרות שתהיה נסיגה מהמלצות ועדת בייניש, והשופטים ינסו למסמס אותן. היא תבעה את מעורבות ועדת החוקה בניסוי כדי למנוע את הפיכת ההמלצות לאות מתה, והיו"ר איתן מינה אותה לעמוד בראשה. גם בייניש הרגיעה שלא תהיה נסיגה, כי תכלית הניסוי היא טכנית בלבד, ולא למראית עין. "אחרי הכל", אמרה בייניש, "אם תווכחו שבכל זאת צריך חוק, אתם הריבון ותוכלו לחוקק".

ח"כ עזמי בשארה (בל"ד) התנגד לשילוב בין המצלמות למערכת המשפט. "פומביות הדיון המשפטי כבר מובטחת על ידי העיתונות", אמר. "הטלוויזיה זה כבר עולם אחר. היא יוצרת דרמה מלאכותית שתחשוף את בתי המשפט ליצרים שבשוק התקשורתי. האדם מתנהג אחרת כשהוא חשוף לעין המצלמה ואני לא מחפש אצל השופטים כשרון משחק. מערכת המשפט צריכה להיות מוגנת מפני ההשפעות האלה".

גם ח"כ יצחק לוי (מפד"ל) דחה את ההמלצות. "החשיפה מביאה אותנו למדרון חלקלק של פרסומת לעורכי דין ופגיעה בפרטיות שלא לתועלת הציבור. אחרי בג'צ ייפתחו לפני המצלמות כל שאר בתי המשפט".

ח"כ אליעזר כהן (האיחוד הלאומי) הסכים שהטלוויזיה משנה התנהגות, והעסק כולו מגוחך, "אבל הניסוי כבר נעשה יום יום בכנסת. אי אפשר לבלום את הקדמה והתפוצצות התקשורת. החיים חזקים מאתנו ולא נותר לנו אלא למזער את הנזקים". תמך גם ח"כ רשף חן (שינוי) במגבלות ההגנה על הפרטיות, והוספת השיקול של הסכמת הצדדים לצילומים. מאחר שלא נקבע איזה ערוץ ישדר מבתי המשפט הוא הציע להיעזר בערוץ הכנסת.

היו"ר איתן אמר בסיכום כי אין צורך להתערב בחקיקה שתכפה על בתי המשפט את המצלמות, אלא יש להשאיר אותן לשיקולי השופטים. עם זאת אמר ש"פתיחת בתי המשפט לתקשורת האלקטרונית חושפת אותם לביקורת ציבורית ותחושת הביקורת היא תחושה חיובית". איתן מודע לניגוד העניינים שבחשיפה הזאת. הוא קרא למצוא את "דרך המלך" בין החשיפה שמביאה מצד אחד לשקיפות המערכת ולהגברת האמון והביקורת הציבוריים על ההליך השיפוטי; ומצד שני לא נקיה מהחסרונות של התנהגות השופטים ועורכי הדין מול המצלמות, ואפילו של העדים אשר עלולים לשנות את עדותם אם יגלו שהם בשידור חי.