החלטתו של שר התחבורה, מאיר שטרית, להפעיל את חברת האוטובוסים "קווים" בקווי תחבורה קבועים בבאר שבע, כדי לצמצם את הסבל הנגרם לתושבי העיר משביתת נהגי "מטרודן", תוארה ובצדק כשבירת שביתה. משרד התחבורה אף הודיע, כי בימים הראשונים יופעלו האוטובוסים בחינם עד להנפקת כרטיסי הנסיעה המתאימים. לכאורה, פעל השר לטובת הנוסעים. למעשה, גבר הפוליטיקאי על השר והכריעו.
מהו בעצם תפקידו של שר כשמתנהלת שביתה בשירות ציבורי? עליו לדאוג לרווחת הציבור. אין זה מתפקידו להכריע מי מהצדדים צודק ומי לא. עליו להקפיד על נייטרליות ולאפשר לכל אחד מהצדדים להפעיל את האמצעים החוקיים שברשותו לשם קידום מטרותיו.
פוליטיקאי, להבדיל משר, ינצל כל הזדמנות לקידום מעמדו בציבור ולמימוש מצעו. פוליטיקאי ישראלי מצוי יתמוך דרך קבע במעסיקים, שכן שביתה היא תמיד אירוע המפריע להתנהלות חיים תקינה והציבור, לרוב, מסתייג משובתים.
האם מציג השר את המתרחש בחברת "מטרודן" כסכסוך עבודה? לא ולא. לסכסוך אמורים להיות שני צדדים, ואילו לאירוע בבאר שבע, לפי שטרית, צד אחד בלבד: הנהגים. שר התחבורה אינו מזכיר את החברה, את נושאי הסכסוך, את חוקיות השביתה. כל שמוזכר הוא שהנהגים גורמים סבל לציבור הנוסעים. ואכן, הסבל קיים. ואכן, מדובר בפגיעה חמורה בציבור הנוסעים. ולכן, שר התחבורה צריך לעשות מעשה. מה עושה הפוליטיקאי? הוא מאשים את הנהגים, מגייס חברה זרה לספק שירות ואף מציע שירות זה, זמנית, בחינם. מה צריך לעשות שר? שר יכול לאמץ את התפיסה המקובלת בארה"ב, לפיה עובדים רשאים להתארגן באיגוד מקצועי ומשעשו כך, חייב המעסיק לנהל מו"מ בתום לב עם האיגוד על חתימת הסכם קיבוצי. בארה"ב הקפיטליסטית מעסיק אינו זכאי לומר "אינני מוכן לנהל מו"מ על הסכם קיבוצי". הוא חייב לנהל מו"מ ועליו לנהלו בתום לב. הוא חייב להציע הצעות. הוא נדרש להתפשר. בארץ אין חובה חקוקה המחייבת מעסיק לנהל מו"מ קיבוצי עם איגוד מקצועי, המייצג את עובדיו. למרות זאת, שר יכול עדיין להביע את משאלתו, כי ינוהל מו"מ בתום לב עם העובדים. גם "רמיזה" כזו עשויה למצוא אוזן קשובה אצל מעסיק סרבן. אחרי הכל, ניהול מו"מ קיבוצ
י בתום לב אינו בגדר עבירה.
שר אף יכול לומר להנהלת חברת אוטובוסים: זכיתם במכרז והתחייבתם להעניק לציבור שירותי תחבורה. אני מצפה מכם שתעמדו בהתחייבות זו. אינני מכיר את העובדים שלכם ואת האיגוד המקצועי שלהם. לא להם הענקתי זיכיון. או שתספקו את השירות שהתחייבתם עליו או שאשלול את זיכיונכם.
שר גם יכול להציע לצדדים את שירותיו הטובים. אם יביא אותם להסכם, מה טוב. אם ייכשל, הוא יכול להציע להם לצאת בשביתה וירטואלית. שביתה כזו התקיימה בפלורידה שבארה"ב: הנהלת חברת האוטובוסים המקומית והאיגוד המקצועי הסכימו לקבל את הצעת ראש העיר, לפיה הנהגים ימשיכו לעבוד אך לא יקבלו שכר, הנוסעים ימשיכו לנסוע אך לא ישלמו דמי נסיעה, והחברה תמשיך להפעיל את שירותיה אך לא תזכה לתמורה על הפעלתם. הצדדים התחייבו לנהל מו"מ בדרך זו, והציבור המשיך לקבל את שירותי התחבורה הציבורית.
ייתכן שנוסחה זו אינה מציאותית וצריך להכניס בה שינויים. למשל, לפצות את חברת האוטובוסים על הוצאותיה השוטפות לדלק, תחזוקה והפעלה, שבלעדיהם לא תוכל לתפקד; ולפצות עובדים על נכונותם לעבוד בעת שביתה. לבעיות אלה יש פתרונות. אפשר לוותר על נסיעת החינם ואת כספי הכרטיסים להעביר לקרן בניהולו של שר התחבורה. קרן זו יכולה להקצות לחברה כספים למימון תפעול השירות ולשלם לעובדים חלק משכרם. בסיום השביתה, יכולה אותה קרן לכסות חלק מעלות ההסכם שייחתם. הציבור זכאי לשירותי תחבורה, אך אין שום סיבה שיקבל שירותי חינם בעטייה של שביתה.
אילו בחר השר באחת או יותר מהחלופות שהזכרתי, היה נוהג כשם ששר בעל אחריות ציבורית וראייה מיניסטריאלית רחבה צריך לנהוג. משלא נהג כך, המסקנה היא שהפוליטיקאי גבר על השר. *
פרופ' חרמש, המ' למדעי ההתנהגות באונ' בן-גוריון, הוא חבר הנהלת האגודה לחקר יחסי עבודה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
