ביהמ"ש פסל חוות דעת של שמאית מטעמו, מאחר שהסתמכה על תחשיב של צד ג'

השמאית אף ציינה בעדותה, כי היא נעזרת בדרך כלל בתחשיבי משרד החקלאות, שמבין טוב יותר בנושא ההיוון

שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, הילה גרסטל, החליטה לא לקבל חוות דעת של השמאית פנינה אבן-חן, שמונתה על ידה, בנוגע לגובה הפיצוי בגין הפקעת קרקע. הסיבה - השמאית הסתמכה על תחשיב שבוצע על ידי צד ג' ואף ציינה בעדותה, כי היא נעזרת בדרך כלל בתחשיבי משרד החקלאות, שמבין טוב יותר בנושא ההיוון.

גרסטל נתבקשה לקבוע את גובה הפיצוי המגיע לעמירם מוארמן, בגין הפקעת שטח של 1,645 מ"ר על ידי רשות הנמלים והרכבות, מתוך קרקע חקלאית שהיתה בבעלותו.

המבקש טען, כי טרם ההפקעה היה במקרקעין מבנה יצוק בטון, שנבנה לפני קום המדינה, מטע אפרסמונים פעיל בן 150 עצי פרי מניבים ומערכת השקייה קבועה על כל אביזריה. הוא תבע פיצוי של 170 אלף דולר.

השמאית אבן-חן, שמונתה מטעם ביהמ"ש, קבעה בחוות דעתה על מטע האפרסמונים היוון של 13%. המבקש עתר שההיוון ייעשה לפי שיעור של 7%. לדבריה, היא עשתה זאת על בסיס אחוז ההיוון שנלקח לצורך פיצויים מחקלאים על ידי חברת כביש חוצה ישראל.

אבן-חן הודתה, כי היא נעזרת בדרך כלל בתחשיבי משרד החקלאות, אלא שבמקרה הנדון רק לעניין ההיוון היא פנתה מיוזמתה לשמאי הראשי של חברת כביש חוצה ישראל, וקיבלה ממנו נתונים.

גרסטל לא השתכנעה, כי יש לחרוג מתחשיבי משרד החקלאות וכי יש הצדקה לגביית היוון בשיעור של 13%. לפיכך, העמידה את שיעור ההיוון על 7%, המפורט בתחשיבי משרד החקלאות.

לדברי גרסטל, במקרה הנדון אין המדובר בהכרעה מקצועית שמאית, אלא באימוץ תחשיב של צד ג'. במקרה כזה יכול ואף חייב ביהמ"ש להתערב כאשר הנתונים מצדיקים זאת.

לדברי גרסטל, בהתקיים הנסיבות המתאימות יכול ביהמ"ש להתערב בקביעות המומחה מטעמו. משהסתמכה השמאית על תחשיב שבוצע על ידי צד ג', ואף ציינה בעדותה שהיא נעזרת בדרך כלל בתחשיבי משרד החקלאות, היא אינה רואה לקבל את עמדתה באשר לעניין זה.

עם זאת, קיבלה גרסטל את חוות דעתה של השמאית בנוגע לשווי המבנה ובנוגע לרכישת הקרקע החלופית. (ה.פ. 113/04).