נצבא: זירת קרבות בין מנהלי אגד לבעלי המניות

כבר שלוש שנים משמשת נצבא התנחלות כזירת קרבות בין ראשי אגד, המנהלים את החברה בפועל, לבין בעלי המניות של החברה - אלפי חברי וגמלאי הקואופרטיב. נצבא התנחלות, המשמשת כזרוע הנכסים של אגד, חולשת על אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל, נצבא החזקות , הנסחרת בבורסה בשווי של כ-100 מיליון דולר.

הכל מתחיל מחוב כבד, בסך של 217 מיליון שקל, אותו נושאת נצבא התנחלות על גבה, בעקבות פדיון מניות חברים שפרשו מאגד. בבסיס השיטה עמדה ההנחה כי מספר החברים הוא קבוע ובמקום כל חבר שיפרוש, וימכור את מניותיו, יצטרף חבר חדש שירכוש מניות תמורת סכום דומה. אלא שבעקבות עצירת הקליטה באגד מאז 1999, מימנה נצבא עצמה את פדיון המניות באשראי שהעמיד לה הבנק הבינלאומי.

כדי לפתור את מצוקת האשראי, ולהבטיח את המשך פדיון מניות החברים (שנעצר בנובמבר 2001) התבצעו בשנים האחרונות שני ניסיונות למכירתה של נצבא התנחלות, הראשון לאיש העסקים קובי מימון והשני לקבוצת משקיעים שייצג עו"ד שאול ברגרזון (ואשר כללה את דודי עזרא וחברת ההשקעות גמול). בשני המקרים הוגשו הצעות הרכישה באמצעות חברה שבה החזיק קואופרטיב אגד 40% מהמניות.

אלא שניסיונות המכירה הקודמים (בימים אלה מתבצע ניסיון שלישי), טורפדו ע"י חלק מבעלי המניות בנצבא התנחלות, קרי חברי אגד, שטענו כי החברה נמכרת בנזיד עדשים תוך ניגוד אינטרסים של ראשי אגד, בראשות יו"ר הקואופרטיב אריק פלדמן ויו"ר נצבא התנחלות, מאיר תורג'מן.

חיזוק לעמדתם של אותם בעלי מניות ניתן בפברואר 2004. לאחר שכבר נחתמה עיסקה למכירת נצבא התנחלות לקבוצת ברגרזון-אגד, ביטל ביהמ"ש את המכירה בשל פגמים חמורים בהליך אישורה. השופטת הילה גרסטל קיבלה את עתירתם של 34 חברים וגמלאים, שהגישו תביעה ייצוגית כנגד העיסקה באמצעות עוה"ד שחר הררי ושאול קוטלר. גרסטל קבעה כי ניהול המו"מ למכירת נצבא נעשה תוך חריגה מסמכות הדירקטוריון, תוך קיפוח בעלי המניות.

השופטת גרסטל השתכנעה כי אגד הוא הגורם הדומיננטי בצד הרוכש, למרות שחלקו 40% בלבד מהרכישה וכי ראשי אגד, שכאמור שולטים בפועל בנצבא, היו המוציאים והמביאים בעיסקה שנחתמה. בפסק הדין קבעה גרסטל כי העובדה שהמו"מ נוהל ללא שקיפות, כאשר מי שבוחר את הקבוצה הזוכה ומאפשר לה להגיע לקו הגמר הם אנשים החובשים שני כובעים, האחד של נצבא והשני של אגד, מדליקה נורת אזהרה לגבי טיב השיקולים שהינחו את קברניטי המו"מ: "ניהול מו"מ שהמנהלים חובשים שני כובעים בעלי אינטרסים כלכליים מנוגדים, הוא ניהול הלוקה בניגוד אינטרסים ברור וזועק".