החלטה היסטורית של בג"ץ: יהודי לצורך חוק השבות - גם מי שעבר גיור רפורמי או קונסרבטיבי בחו"ל

הרכב מורחב של 11 שופטי בג"ץ קבע, כי לצורך חוק השבות ייחשב ליהודי מי שהגיע לישראל כלא יהודי ותוך כדי שהייתו בארץ עבר גיור בקהילייה יהודית בחו"ל (רפורמית או קונסרבטיבית) אליה נסע לאחר לימודי יהדות בישראל. בכך למעשה קיבל בג"ץ עתירה שהגישו 14 תושבים והאיגוד העולמי ליהדות מתקדמת.

העותרים, אשר באו ממקומות שונים בעולם ושהו בארץ כדין, החלו בישראל את הליכי הגיור. הם השתתפו כשנה בקורסים ללימודי יהדות ולאחר מכן עברו תהליך גיור בקהילייה יהודית בחו"ל. רוב הגיורים נעשו על-ידי בית הדין של הקהילייה הרפורמית וגיור אחד נעשה על-ידי בית הדין של הקהילייה הקונסרבטיבית.

לאחר-מכן חזרו לארץ ובקשו להכיר בהם כיהודים לעניין חוק השבות. שר הפנים סירב לבקשתם שכן קודם גיורם לא היו חברים בקהילייה היהודית שבמסגרתה גוירו.

השאלה שעמדה בפתח בג"ץ היתה האם הסירוב היה כדין.

רוב של שבעה שופטים כנגד ארבעה, קיבל את עמדתו של הנשיא אהרון ברק, לפיה יש להעניק להם אוטומטית אזרחות ואת סל הקליטה הנובע מכך.

עם זאת, פסק הדין איננו מכריע בשאלה אם גיור רפורמי או קונסרבטיבי הנערך בארץ מוכר לעניין חוק השבות, אלא בגיור שנערך מחוץ לישראל.

בג"ץ קובע, כי בגיור מחוץ לישראל יש להכיר בגיור כזה שנערך בקהילייה יהודית מוכרת על-פי כלליה. לעניין זה אין חשיבות אם המתגייר מצטרף לאחר הגיור לאותה קהילייה, אם הוא עובר לקהילייה יהודית אחרת מחוץ לישראל ואחר-כך עולה לארץ, או אם הוא עולה לישראל מיד לאחר הגיור.

בג"ץ קובע, כי גם אין חשיבות אם קודם עלייתו לישראל הוא כבר היה תושב חוקי בארץ או שהוא בא אליה לראשונה לאחר הגיור. בכל המקרים הללו על המדינה להכיר במתגייר על-פי חוק השבות והגיור שנערך מחוץ לישראל יוכר.

במסגרת ההליכים המשפטיים בנושא, טענה המדינה בתחילה, כי גיור שנעשה מחוץ לישראל למי שאיננו חלק מהקהילייה בה נערך הגיור, אין בו כדי להשפיע בישראל, לא לעניין חוק מרשם האוכלוסין ולא לעניין חוק השבות.

נטען, כי הצטרפות לעדה היהודית בארץ צריכה להיעשות על דעת הרבנות הראשית.

שופטי הרוב, אהרון ברק, אליהו מצא, מישאל חשין, דורית בייניש, אליעזר ריבלין, מרים נאור ואסתר חיות, קבעו, כי די בכך שכל אחד מהעותרים הופנה להליכי גיור במסגרת הזרם בו למד לימודי יהדות והציג אישור מהקהילייה המגיירת המוכרת בדבר השלמת הליך הגיור, כדי להניח שאקט הגיור לא נבנה במיוחד עבורו, אלא הוא גיור שעובר כל אדם בקהילייה השייכת לזרם הזה ולפיכך, ניתן להגדירו כ"יהודי" על-פי חוק השבות.

ברק מציין, כי אין צורך לבחון מה היה דינו אילו התגייר בארץ. ברק מבהיר, עם זאת, כי יש מקום לפיקוח ציבורי על הגיור בישראל לצורך חוק השבות ועל מנת לאמץ את מסקנות ועדת נאמן נדרשת חקיקה של הכנסת.

שופטי המיעוט, איילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי, אשר גרוניס ויעקב טירקל, היו בדעה, כי על הרשויות לפקח פיקוח הדוק על הליכי הגיור ולכן אין להכיר בגיור שבו תושב ישראל נסע לחו"ל, עבר גיור, ועל בסיס זה יוכר כיהודי לצורך חוק השבות.

יצויין, כי עד עתה נמנעה המדינה להכיר בגיורים קונסרבטיביים ורפורמיים שנעשו בישראל לצורך הכרה על-פי חוק השבות. לכן היו כאלה שנסעו לחו"ל עבור גיור וחזרו לארץ.

לאחר שמעשים אלה חזרו על עצמם, טענה המדינה, כי לא מדובר בגיור אמיתי שכן אלה לא היו חברים בקהילייה בחו"ל קודם לעלייתם ארצה. עתה בעקבות פסק דין בג"ץ ייאלץ משרד הפנים להכיר בגיורם של הללו לצורך הענקת אזרחות ומענק סל הקליטה.