ביהמ"ש העניק דמי תיווך לקבלני משנה, למרות ששמם אינו מופיע על מסמכי הזמנת השירות

כל זאת במידה והמתווך תרם תרומה מכרעת לקשירת העיסקה. זוהי פעם הראשונה שבית משפט מעניק דמי תיווך לקבלני משנה. מדובר בערעור שהגישה לקוחה נגד המתווך דוד פרל, על פסק דין בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים.

הלקוחה חתמה על מסמך של הזמנת שרותי תיווך במקרקעין של חברת רימקס הבירה, סוכנות תיווך בירושלים. לאחר ציון שם הלקוחה ובעלה וכתובת הדירה נאמר במסמך, כי אלה מזמינים שירותי תיווך מהמתווכת עליזה פרידלנד מהמשרד האמור או מכל מתווך מורשה אחר שהוסמך על-ידה לפעול לביצוע ההזמנה.

שופט בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, עודד שחם, קבע, כי פרל איננו זכאי לקבל דמי תיווך על פי החוק בשל העדר מסמך היוצר קשר ישיר בין המתווך לבין הלקוחה. עם זאת קבע שחם, כי בהתבסס על דיני עשיית עושר ולא במשפט ועל-פי עיקרון תום הלב יש לחייב את הלקוחה בתשלום ראוי על טובת ההנאה שהופקה בטירחתו של התובע.

שחם זיכה את המתווך בסכום של 6,200 שקל במקום התביעה המקורית שהייתה על סכום של 8,800 שקל.

הלקוחה פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את פסק הדין בטענה, כי יש להקפיד על הדרישה בחוק למסמך כתוב, היוצר קשר ישיר בין המתווך לבין הלקוח.

דרורי, מציין, כי אמנם לא הוצג כל מסמך היוצר קשר בין המתווך ללקוחה. עם זאת, במהלך הדיונים בפניו הוברר, כי בעולם התיווך בכלל וביחס לחברת התיווך האמורה יש קבלני משנה מטעם המתווך. בפועל טיפלה בעיסקה מתווכת אחרת מאותה סוכנות אשר העבירה את הטיפול בנושא למתווך שלישי הוא דוד פרל. דרורי קבע, כי בחתימה על הטופס מולאה הדרישה בחוק בדבר הסכם כתוב ואין לפגוע בזכאותו של פרל לדמי תיווך במיוחד כאשר בטופס נאמר, כי המתווך יכול להיות כל מתווך מורשה אחר שהוסמך על-ידי פרידלנד.

דרורי זיכה את המתווך בסכום שקבע בית המשפט לתביעות קטנות ולא העניק לו את מלוא דמי התיווך משום שהמתווך לא עירער ולא ביקש את מלוא הסכום כפי שמגיע לו. (בר"ע 493/04).